הלכו הנהלים
רק אחרי מסכת ייסורים בירוקרטיים הבנו: אנחנו לא "לקוחות" של משרד התחבורה - אלא מטרד עבור פקידיו
בעבר הלא מאוד רחוק, בתחילת שנות ה-,90 אוגדו הנהלים התקפים בחוברת אחת, שמחברה דוד יכין כתב במבוא שלה דברים כדורבנות: "לא אחת נתקל אזרח המבקש שירות הדרוש לו אצל גוף ציבורי בעובד הציבור, הטוען בפניו שבהתאם ל'נהלים' חייב הוא לבצע פעולות מסוימות, או שבהתאם לאותם 'נהלים' אין אפשרות 'חוקית' להיעתר לבקשתו. פעולת המינהל הציבורי חייבת להתבסס תמיד על הוראת דין ברורה. הנהלים מתבססים על הדינים וקובעים פרטים מקצועיים שכפופים לשינויים תכופים."
בשנתיים האחרונות הפכו "השינויים התכופים" בנוהלי הרישוי לצונאמי של הוראות והוראות סותרות, בעיקר על רקע הברדק האדיר שמתחולל עם המעבר לשיטת הרישוי האירופית של נהגים וכלי רכב, ולאחר מכן על רקע הרפורמה במבחני התיאוריה.
היכונו להתרוצצות. הנהלים הגנוזים של משרד הרישוי SXC
למרות זאת, אף אחד במשרד התחבורה לא מצא לנכון להעלות את הנהלים החדשים לאתר המשרד - למען ציבור מורי הנהיגה בפרט ואזרחי ישראל בכלל.
ברוידא פנה אל הממונה על פניות הציבור באגף הרישוי, אך היא - במקום להיענות לבקשתו - הפנתה אותו אל ארגון מורי הנהיגה, אף שגם הארגון לא קיבל מן האגף את קובץ הנהלים. מכאן נשלח ברוידא להתרוצצות בירוקרטית שקצרה הידיעה מלתארה, ובשיאה שלח מכתב אל מנכ"ל משרד התחבורה גדעון סיטרמן.
כדי למצוא את התיקים נדרשת "השקעה של זמן רב"
בתגובה ענתה לו הממונה על תלונות הציבור בלשכת המנכ"ל: "אין אפשרות שכל אזרח שיפנה אלינו נערוך חיפוש בתיקי הוראות הנוהל לאורך השנים, כאשר פעולה זאת מצריכה כוח אדם והשקעת זמן רב" (כך במקור.(
הפקידה החביבה שכחה ודאי שבהתאם לחוק חופש המידע, כל משרד ממשלתי חייב להיענות לבקשות כאלה בדיוק, במיוחד כשהדברים נוגעים לנהלים שמחייבים את הציבור. מעבר לכך, האם הנהלים העדכניים ביותר של אגף הרישוי גנוזים באיזו מגירה נעלמה ומאובקת, כך שכדי למצוא אותם נדרשת "השקעת
זמן רב?".
במכתבו לסיטרמן העלה ברוידא 4 סיבות אפשריות לאי-מסירת המידע המבוקש: עצלות, גבהות לב של בעלי שררה, אי-קיומם של נהלים סדורים, או הסתרה מכוונת של הנהלים שנועדה להכשיל את הציבור.
לפני כ-3 שבועות פנינו גם אנחנו אל משרד התחבורה באמצעות דובר המשרד - וגם אנחנו לא זכינו להתייחסות רצינית יותר. על כן אנו מוסיפים בזאת אפשרות חמישית למניין האפשרויות: ברוידא, כמו גם כל קוראי מעריב, אינם ה"לקוחות" של משרד התחבורה - אלא בסך-הכל מטרד עבור פקידיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
