"כולם צחקו לי בפנים"

מה קורה למעסיק ישראלי שרוצה לבטח כחוק את עובדיו הפלשתינים, ולמה דווקא מי שאמור להיות אחראי לאכיפת החוק לא ממהר לעשות זאת?

יהודה שרוני | 8/8/2008 15:25 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
התעשיין תומי כץ רצה בסך-הכל לשלם פנסיה לעובדיו. הוא הבעלים של מכבסה תעשייתית במשעול אדומים שמעבר לקו הירוק, ועובדיו הם פלשתינים מהשטחים המועסקים כחוק. כץ קרא על פסיקת בג"ץ מ-10 באוקטובר 2007 בעתירה שהגיש ארגון "קו לעובד" נגד מועצת גבעת זאב, ולפיה על כל גוף ישראלי המעסיק פלשתינים לבטח את עובדיו בקרן פנסיה.

כץ מדגיש כי לא רצה להפר את החוק: "פניתי לכל חברות הביטוח המנהלות קרנות פנסיה, כמו מגדל וכלל, אך כולן ללא יוצא מן הכלל סירבו בנימוס לבטח את העובדים כשהתברר להן שהם פלשתינים",‬ הוא מספר.

כץ שמע כי קרן הפנסיה יובלים מוכנה לבטח פלשתינים "בתנאים מסוימים".‬ לאחר דין ודברים עם הקרן התברר כי יש לה תנאים חדשים: הקרן התנתה את העיסקה בכך שהכיסוי לא יכלול פיצוי במקרה של נכות או פציעה במלחמה. "הם דרשו התחייבות לכך מהחשב הכללי באוצר, שסירב כמובן‭,"‬ אומר כץ.

"פניתי ליועץ המשפטי של משרד התמ"ת, הממונה על יישום החוק", הוא ממשיך, "וגם לממונה על אכיפת חוק עובדים זרים בתמ"ת. כולם צחקו לי בפנים ושאלו: 'לאן אתה רץ? קבל חוות דעת משפטית, אולי אתה בכלל לא צריך לשלם".

לדברי כץ, הוא אינו לבד: "אני יודע על מעסיקים רבים שנאלצים שלא לבטח את העובדים כמתחייב בחוק, משום שאף אחד לא מוכן לבטח פלשתינים. את מנהלי קרנות הפנסיה אני עוד מבין - הם שואלים: "מה יקרה אם תוגש תביעת נכות? מה אתה רוצה, שניכנס לשכם או לרמאללה כדי לברר את פרטי המקרה?".

"אך את האחראים לאכיפת החוק אינני מבין. אני חושש שאם יקרה משהו לעובדים שלי, אאלץ לשלם הרבה מאוד כסף במשך כל חיי רק משום שהתאמצתי - אך לא הצלחתי לבטח אותם. הלוא משרד האוצר הקים עבור העובדים הזרים קרן סוציאלית, המנוהלת על ידי התמ"ת ונועדה להבטיח את עתידם. בכל חודש המעסיקים מעבירים הפרשות לקרן הזו. מדוע האפליה? מדוע שלא תוקם קרן כזו גם עבור הפועלים מהשטחים?".

השבוע נדמה היה שהתעשיין הרים ידיים. לדבריו, "לא נותר לי אלא לעתור לבג"ץ כדי לאלץ את כל רשויות הפיקוח לפעול לאכיפת החוק. לצערי הרב, דווקא רשויות הפיקוח מזלזלות בו‭."‬ את תגובת התמ"ת לא ניתן היה לקבל.
שיר המעלות

דורית סלינגר, מנכ"ל חברת הדירוג מעלות ‭,S&P‬ צירפה השבוע חבר נוסף למועדון הנפגעים שלה: לב לבייב, בעל השליטה בחברת אפריקה ישראל. לבייב מצטרף לרשימה תופחת של בעלי שליטה שדירוג החוב שלהם הופחת לאחרונה.

חיים כצמן, בעל השליטה בגזית גלוב, טעם בשבוע שעבר את נחת זרועה של הגברת ממעלות, אך ספג את המכה בג'נטלמניות שאינה אופיינית לאנשי עסקים: "אני מבין את השמרנות של מעלות‭,"‬ הוא אמר בתגובה.

יצחק תשובה היה אגרסיבי יותר כשחברת אלעד שבבעלותו זכתה להתייחסות לא מחמיאה. תשובה דרש להסיר את הפרסום השלילי מאתר האינטרנט.

פרסום ה"אופק השלילי" לגבי שטרי ההון של בנק הפועלים לווה גם הוא במיני-שערורייה. מועד הפרסום היה ערב גיוס ההון של הבנק בבורסה, ועקב כך התייקרה ההנפקה בכ-9 מיליון שקל. צבי זיו, מנכ"ל הבנק, זעם ומיהר לקיים שיחת הבהרה (דיסקרטית, יש לומר)

עם גברת סלינגר.

ותיקי שוק ההון עוד זוכרים את הסכסוכים האין-סופיים בין מעלות לאיש העסקים אליעזר פישמן. פישמן גרס שחברות הנדל"ן שבבעלותו, ובהן מבני תעשייה וכלכלית ירושלים, אינן זוכות לכבוד הראוי. בשלב מסוים הוא ויתר וטען כי "במעלות לא מבינים את העסק".
 ‬
באפריקה ישראל הרחיקו השבוע לכת ואמרו כי הם שוקלים להתלונן ב-S&P‬ העולמית על "הצורה החובבנית שבה דורגה החברה‭."‬ החברה לא הביאה כנראה בחשבון שעבודת הדירוג של מעלות נעשית בשיתוף ‭S&P‬ ולפי השיטות שהנהיגה. קרוב לוודאי שאיגרות החוב של אפריקה דורגו A ולא AA בגלל הקפדנות של החברה העולמית.

אך יש גם נקודת אור בכל הפרשה. רבים חשבו שמשבר הסאב-פריים פגע קשות במוניטין של חברות הדירוג, ושמעתה יתייחסו להודעותיהן בחשדנות יתרה. עד שבאו השבוע ראשי אפריקה ישראל - והוכיחו בדיוק את ההפך. 

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהודה שרוני

צילום: דעות

בוגר מדע המדינה ומוסמך במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. חבר מערכת מעריב, העורך הכלכלי של העיתון ובעל טור בגלי צה"ל ובטלוויזיה

לכל הטורים של יהודה שרוני

עוד ב''יהודה שרוני''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים