לעודד בנייה בפריפריה. לא להכריח
לכל זוג צעיר מהמרכז ברור כי ללא נגישות טובה לאזור המרכז - אין לו מה לחפש בפריפריה. גם לא עבור בית גדול או מרווח יותר. לשם כך, צריך להעביר תקציבי עתק לפיתוח, עם סל הטבות של מיסוי ועם הלוואות משכנתה מיוחדות. רק אלה, יעודדו את האוכלוסייה להתיישב באזורים הללו
עם זאת, החלטת האוצר לנקוט מדיניות של צמצום הבנייה באזור המרכז, וכך להסיט את הביקוש לערי הפריפריה, היא צעד אגרסיבי וחסר איזון שלא יביא לפתרון של ממש לבעיית הפריפריה של ישראל. הבעיה מורכבת ועמוקה יותר, וצמצום הבנייה הוא ניסיון לטפל בסימפטום ולא בבעיה עצמה.
מי שחושב שאפשר יהיה לנייד אוכלוסיות שלמות לאזורים מרוחקים ובלתי אטרקטיביים רק באמצעות התערבות בשוק הנדל"ן - טועה טעות מרה. מקור המחלה הכרונית שממנה סובלות ערי הפריפריה בישראל הוא הזנחה של שנים וקיפוח תקציבי בכל הקשור לתשתיות, לחינוך ולתרבות.
כבר בשנות ה-50 הפכו חלק מערי הפריפריה ועיירות הפיתוח לחצר האחורית של מדינת ישראל. חלקן אף החלו את דרכן כמעברות, ויושבו בהן אוכלוסיות חלשות וקשות יום.
ברבות השנים הפכו אותן ערים ועיירות גם
לאגן הניקוז של כל גלי העלייה לישראל. לעומתן, ערי מרכז הארץ משגשגות וזוכות לביקוש אדיר, ולא בכדי - ההשקעות, הפיתוח וההתייעלות שרשמו כמה מערי המרכז מספקים כיום איכות חיים אחרת לגמרי, תוך כדי ישיבה לצד העורק הראשי של הפעילות הכלכלית והעסקית של ישראל.
לכל זוג צעיר מאזור המרכז ברור, כי ללא נגישות טובה למרכז הארץ - אין לו מה לחפש בפריפריה. גם לא עבור בית גדול או מרווח יותר.
בינתיים, למרות ההצהרות והקמת רשות ממשלתית מיוחדת, פרויקטי התשתיות באזורי הפריפריה מתנהלים בעצלתיים, והם גם הראשונים להיפגע בכל קיצוץ תקציבי. במקביל, מלאי הדירות החדשות במרכז הארץ רושם שפל חדש, ונדמה שהחבל מתהדק סביב צווארם של רוכשי הדירות במרכז.
ייתכן שיש מקום לשינוי במדיניות התכנון בישראל, אולם השינוי צריך להגיע בד בבד עם העברת תקציבי עתק לפיתוח, עם סל הטבות של מיסוי ועם הלוואות משכנתה מיוחדות, שיעודדו את האוכלוסייה להתיישב באזורים הללו. יעודדו - לא יכריחו.
נא להמתין לטעינת התגובות
