האם קיה מצאה את הג'וקר?
חצי שנה לאחר כניסתו של היבואן החדש, הושקה "סיד", הקומפקטית החדשה של קיה. האם היצרנית הקוריאנית תזכה סוף-סוף להצלחה בשוק הישראלי? במבט ראשון, יש לה סיכוי לא רע
עד לפני פחות מעשור היתה פעולה כזאת גורמת למהומה רבתי בשוק הרכב הישראלי, אבל הפעם עברה הפרשה כמעט בדממה - גם מפני שקיה היא "שחקן פצפון", אבל בעיקר מפני ששוק הרכב המקומי ממילא כבר לא מספק כמעט עניין בשנים האחרונות - מאז הדומיננטיות של חברות הליסינג הפכה מוחלטת.
מה שקובע בימינו אילו מכוניות יצליחו בשוק הוא יחסים מסחריים או אחרים בין 5-6 יבואני רכב ל-5-6 חברות ליסינג גדולות.
הפער בין פוטנציאל המוצרים לבין רמת המכירות גדול, מפני שקיה היא חברה-בת של יונדאי, שמדורגת שלישית במכירות בישראל. לקיה יש מגוון מוצרים כמעט זהה לזה של יונדאי, ובתחומים אחדים היא אפילו עולה עליה.
אלא שיחס המכירות בין יונדאי לקיה עומד על 1 ל-11 בקירוב. מבחינת טלקאר, המשמעות היא שאין לה לאן ליפול: מרמת שפל כזו אפשר רק לטפס.
לזכותם של שני היבואנים (ובמיוחד לזכותו של מיכאל לוי, הבעלים של סמל"ת) צריך לומר שתקופת התפר ביניהם עברה באופן חלק, והתאפיינה במאמץ להעניק ללקוחות תחושה של המשכיות ושל תמיכה. תקופת ההתארגנות של טלקאר היתה קצרה יחסית, בערך חצי שנה, למרות שמדובר בחברה מאוד קטנה, כמעט משפחתית.
כעת, אחרי יריית הפתיחה, שולפת טלקאר (למען הדיוק: החברה-הבת שמייבאת את קיה נקראת ריי מוטורס) את ה"אס" מחפיסת הקלפים ומשיקה את "סיד" החדשה.

סיד שייכת לקטגוריית המכוניות הקומפקטיות - הקטגוריה החשובה ביותר בישראל. לכן היא אינה רק המכונית בעלת פוטנציאל המכירות הגדול ביותר של קיה אצלנו, אלא גם המכונית החשובה ביותר עבור טלקאר, בהתחשב בכך שלדייהטסו ולסאנגיונג אין מכונית קומפקטית.
סיד היא מכונית כמעט תאומה ליונדאי I30 החדשה יחסית - אחת המכוניות הנמכרות ביותר בקטגוריית הקומפקטיות בחודשים האחרונים. שתיהן תוכננו באירופה עבור קהל אירופי, ושתיהן מיוצרות במזרח אירופה (אך ה-I30 המגיעה לישראל מיוצרת בקוריאה ומיוצאת למדינות נוספות בעולם).
שאלת מיליון הדולר, שנותרת בשלב זה ללא מענה, היא אם סיד היא "רק" אס - כלומר הקלף החזק ביותר של קיה - או שמדובר ב"ג'וקר" הראשון של היצרנית הקוריאנית, שיממש את פוטנציאל המכירות שלו במקומותינו.
המכונית, שנמכרת באירופה כבר מתחילת השנה שעברה, הושקה השבוע בארצנו. נסענו בה לאילת ובחזרה, והרושם הראשוני הוא שמדובר בהחלט ב"אס": סיד משתלבת טוב מאוד בצמרת המכוניות הקומפקטיות בישראל, מבחינת היכולות והאיכויות שלה.
כמו תאומתה לבית יונדאי, סיד היא מכונית בתצורת "האצ'בק" (5 דלתות), בעוד שתצורת המרכב המקובלת יותר בישראל היא סדאן (4 דלתות). מלבד זאת, היא מצוידת בכל הדרוש לקטגוריה הרלוונטית: מנוע 1.6 ליטר, תיבת הילוכים אוטומטית ורוב פרטי האבזור המקובלים.
כדי לקבוע היכן בדיוק היא ממוקמת לעומת המתחרות הבולטות - מאזדה 3, טויוטה קורולה, פורד פוקוס או ניסאן טידה - ולעומת אלה שיותר קרובות אליה מבחינת מבנה המרכב (יונדאי I30, סובארו B3 או טויוטה אוריס), יידרש עוד מבחן השוואתי, אבל הרושם הראשוני הוא שללא ספק מדובר במכונית ראויה.
סיד מצוידת בכל אבזור הבטיחות הנחוץ: כבר ב"גרסת ציי הרכב" שלה היא מגיעה עם בקרת יציבות (ESC) ו-6 כריות אוויר, כמו גם שאר הרכיבים שנחוצים לציון 5 כוכבים במבחני הריסוק של EURO-NACP.
המנוע שלה (מן הארסנל של יונדאי) עושה
הכוונה היתה להקנות תחושה של נהיגה ספורטיבית, אלא שמה שעובד מצוין על כבישים גרמניים לא ממש מתאים לכבישי מע"צ. עודף הקשיחות פוגם באחיזת הכביש והמכונית מעט קופצנית מדי.
לגבי הפגיעה בנוחות אין צורך להרחיב, אם כי תכונות אחרות של המכונית בהחלט עשויות לפצות על כך - למשל איכות הבנייה המצוינת או טיב הפלסטיקה של סביבת הנהג.
בכל מקרה, התשובה לשאלה אם סיד תכבוש - לראשונה עבור קיה - נתח שוק משמעותי, אינה קשורה דווקא לאיכויותיה - אלא תלויה יותר ביחסים שבין היבואן לבין חברות הליסינג וההשכרה.
אנשי טלקאר מודים בגלוי, שתדמיתה של קיה בישראל ירודה ואינה הולמת את איכות הרכבים, אך כמו שאומר גדי אונגר, בנם של יעל ושל רמי, בעלי הבית של טלקאר, "קיה הוא יצרן עם ביטחון, פוטנציאל ושאיפות עצומות, ואנחנו מאמינים שסיד הוא הג'וקר שהיה חסר לה. חובת ההוכחה עלינו, אבל בחצי שנה מכרנו יותר מכפי שמכר היבואן הקודם בשנה שלמה. אנחנו רוצים להשיג 5% מן השוק, וזה לא בשמים".