איך זכה בועז יונה לעיסקת טיעון מקלה?

הפרקליטות העדיפה לקצר את ההליכים המשפטיים - ולשלוח את הקורבנות להיאבק על כספם בעצמם

דורית גבאי | 4/7/2008 6:16

בועז יונה יכול עתה לחוש על בשרו קצת ממה שעובר על קורבנותיו. הוא סיפר על כוויות שגרמו לו אסירים בכלא האיטלקי, לאחר שכיבו על גופו סיגריות בוערות.

הצריבה הזו בנפש, בגוף, היא גם מנת חלקם של קורבנותיו, מאז התברר להם לפני 10 חודשים שהלכו החסכונות, הלכה הדירה - והלך גם יונה, שנמלט אז לחו"ל.

בתא הצפוף באבו-כביר יכול יונה להרגיש מה עובר על הורים ל-3, 4 ואפילו 5 ילדים, שזה יותר משנה נמצאים במעצר בית בדירת הסבא והסבתא שבה 2-3 חדרים. יונה לפחות מקבל מדי יום 3 ארוחות סדירות, והוא יודע בדיוק מתי ישתחרר מהכלא.

אף אחד, גם לא המדינה שחתמה על הסדר הטיעון המקל הזה, לא יודע מתי יסתיים הסיוט של הקורבנות. יונה קיבל הסדר טיעון עוד לפני שפתח את הפה; הקורבנות זועקים כבר שנה - וההסדר היחיד שהוצע להם עד היום הגיע מהבנקים: הדירה תמורת תשלום חודשי גבוה יותר מכפי שנחתם בחוזה. את החובות של יונה לא יכסו הבנקים או המדינה, אלא הקורבנות.

למה חתמה המדינה על עיסקת טיעון כה נוחה? האם אכן ביקשה לעשות צדק עם הקורבנות? במשרד המשפטים מציגים את יונה כ"נדיב מחפציבה", שיפצה את הקורבנות ב-4 מיליון שקל.

אבל אף אחד לא טרח לקבוע מה הקריטריונים: מי זכאי לקבל פיצוי? איך ייאמד גובה הפיצוי? האם קורבנות שכבר חתמו על הסדר כספי גבוה יותר עם הבנק, ובלבד שיסתיים הסיוט הזה, אינם ראויים לפיצוי רק משום שכבר קיבלו את הדירה?

ומי ראוי לפיצוי גבוה יותר: משפחה שהתגוררה בצפיפות בדירת קרוביה, או משפחה שנאלצה לשכור דירה בדוחק?

רוכשי הדירות, שחלקם נרדפים על-ידי הבנקים, על-ידי ההוצאה לפועל ועל-ידי הנושים, ייאלצו מעתה לרדוף לא רק אחר הצדק - אלא גם אחר כונס הנכסים, כדי לשכנע אותו שהם ראויים לפיצוי. אם נהיה אופטימיים ונניח שכולם יימצאו ראויים, הרי שכל משפחה תסתפק בפיצוי בסך 1,000 שקל.

כשהציעו ליונה את עיסקת הטיעון הקומפקטית, עשו במשרד המשפטים רק חשבון אחד: הזמן שייחסך מהשופט ומהפרקליטות על-ידי עיסקת הטיעון, שחוסכת משפט ממושך ומורכב.

הקורבנות, מדגישים במשרד המשפטים, יכולים לתבוע את יונה בהליך אזרחי ולזכות בפיצוי נוסף. במילים אחרות: זמנו של השופט יקר יותר מזמנו של הקורבן, שייאלץ עתה ללוות כסף כדי לממן עורך דין שיגיש בשמו תביעה לבית-המשפט, ובמקרה הטוב, גם אם יזכה בתביעה - לא יזכה לקבל את הפיצוי.

יונה הצהיר שאין לו גרוש. את הפיצוי בסך 4 מיליון השקל שנכלל בעיסקת הטיעון הוא דווקא הצליח לגייס, בעזרת "תרומות מקרובי משפחה וחברים", כך לדברי משרד המשפטים.

האם לא ראוי היה לנצל את כישורי השירותרום של יונה כדי לגייס פיצוי קצת יותר ריאלי לקורבנות האמיתיים בסיפור הזה?

אחרי הסדר הטיעון בפרשת קצב, הצהירה צמרת משרד המשפטים שהלקח יילמד, שכל הסדר טיעון ייבחן בקפידה. חבל שלא הצהירו מה יהיו השיקולים.