רק 7 שנים בפנים
השקרים ללקוחות, ההבטחות חסרות הכיסוי, השותפים שנעקצו וחברות הקש שהוקמו. לפי החשד, כך הוציא בועז יונה מאות מיליוני שקלים מרוכשי הדירות של חפציבה ומהבנקים וכך נחתמה איתו עיסקת הטיעון הסלחנית שאפילו הוא לא חלם עליה
המשפט צפוי להיות קצר ולעורר עניין מוגבל בלבד. לא כל פרטי כתב האישום ידועים, אך תוצאת המשפט כבר סוכמה מראש בין יונה לבין הפרקליטות.
על-פי עיסקת הטיעון השנויה במחלוקת שנחתמה בין הצדדים, יונה יישפט ל-7 שנות מאסר וישלם פיצויים בסך 4 מיליון שקל לכ-1,600 רוכשי הדירות שאותם רימה והונה.
כיוון שבעונש המאסר כלולה גם שנת המעצר שריצה יונה באיטליה ובישראל, הוא יישב בכלא 6 שנים בלבד. על-פי מכריו, 6 הוא מספר המזל של יונה, שנולד ב-6 ביוני 1960. בניכוי שליש מתקופת המאסר בגין התנהגות טובה, הוא צפוי להשתחרר כבר בעוד 4 שנים.
בקרב חוגים רחבים של נפגעי בועז יונה, משפטנים ואישי ציבור הושמעו תהיות לגבי הסלחנות של עיסקת הטיעון.
הם משווים את העונש הצפוי לעונשים שנפסקו לגנבים אחרים בקליבר של יונה: אתי אלון, שגנבה מהבנק למסחר 250 מיליון שקל וגרמה להתמוטטותו, נשפטה ל-17 שנות מאסר ולקנס בסך 5 מיליון שקל, לאחר שהתביעה דרשה להטיל עליה יותר מ-20 שנות מאסר; עו"ד ישראל פרי, שהורשע בגניבה של כ-900 מיליון שקל ב"פרשת הפנסיה הגרמנית", נענש ב-12 שנות מאסר ובקנס בסך 22 מיליון שקל.
בפרקליטות טוענים כי המקרים של אלון ופרי היו "מיוחדים וחריגים", וכי העונש שיוטל על יונה דומה לעונשי המאסר המקובלים בעבירות מרמה, או לכל היותר קצר מהם בשנה-שנתיים.
הסכומים שגנבה אלון נמוכים מהסכומים המיוחסים ליונה.
לפי דוח המנהל המיוחד של חפציבה עו"ד יצחק מולכו, שהוצג בבית-המשפט, יונה פגע באלפי משפחות שיד המדינה קצרה מלהושיען, תוך שהוא מרמה לקוחות תמימים ומשטה ב-5 בנקים לפחות.
אלון הדהימה את חוקרי המשטרה כאשר התייצבה והודתה מיוזמתה בפשעיה; פרי התייצב לדיונים המשפטיים שזומן אליהם. לעומתם, יונה עלה על המטוס הראשון שיצא מישראל.
משיחות עם המנהלים שמונו לחפציבה לאחר קריסתה ועם עורכי הדין המטפלים בפרשה, קשה לאמוד בדיוק את היקף הגניבה, וודאי שאיש לא יודע לאן נעלמו הכספים. מקורבים למנהל המיוחד מסרו למעריב עסקים השבוע כי "הבור", כהגדרתם, שנפער בקופת הקבוצה מסתכם בכמיליארד שקל.
לנוכח טענותיו של יונה כי נותר חסר כל, החליט צוות הפרקליטות בראשות מנהלת המחלקה הכלכלית אביה אלף לוותר על הדרישה לקנס כספי גבוה, והרוכשים יפוצו בסכום סמלי של 1,000-3,000 שקל כל אחד.
עד לבריחתו המתוקשרת לאיטליה חיו יונה ואשתו תמר חיים טובים, נסעו בג’יפים מפוארים והחזיקו בית מידות בשכונת המתעשרים הירושלמית עין-כרם - אף שבראיון עיתונאי שהתקיים כחודשיים לפני קריסת חפציבה העדיף יונה לומר שהוא גר בכפר שמריהו (לאחר הקריסה התברר שהווילה בכפר שמריהו רשומה על שם משפחתה של אשתו).
היום איש אינו יכול לומר בוודאות שיונה אכן נותר חסר כל, אבל גם אין הוכחה לכך שהוא בעל נכסים.
עיסקת הטיעון עם יונה נחתמה בחופזה, עוד בטרם נחקרה הפרשה לעומק ולפני שאיש מהחוקרים זכה לשוחח עם החשוד המרכזי. עורכי הדין המכירים את הפרשה התקשו להסביר את עיתוי העיסקה ואת תנאיה.
יונה נתפס ונכלא על-ידי משטרת איטליה, בשיתוף חוקרים ישראלים. בית-המשפט האיטלקי הורה להסגירו לישראל, בהתאם לאמנת ההסגרה בין שתי המדינות. יונה ניסה כמה פעמים לערער על ההחלטה ונדחה.
בפרקליטות חששו שמסכת הערעורים תימשך, והחליטו לזרז את עיסקת הטיעון שתחזיר אותו לישראל בהסכמה. "יש חשיבות רבה לזמן החולף בין ביצוע העבירה לענישה", הסבירו בפרקליטות את הדחיפות. אבל גם שם מעריכים שללא העיסקה יכול היה יונה לדחות את הסגרתו בכמה חודשים לכל היותר.
נימוק נוסף להסכם המוקדם היה הבטחתו של יונה לשתף פעולה עם החוקרים. בפרקליטות חושדים שבפרשה מעורבים גורמים נוספים. דוח המנהל המיוחד עו"ד מולכו מעלה חשד כי הבנקאים שמימנו את הפרויקטים והיו אמורים לפקח על העברת כספי הרוכשים התרשלו בפיקוח, וגם כאשר התגלו המעשים הם לא פעלו לסתימת הפרצות.
בבנקים דוחים את טענותיו של מולכו, ומשפטן המקורב אליהם טען השבוע כי מאחורי ההאשמות יש גם אינטרס: מלאכת שיקום הנזקים שגרם יונה כרוכה בהזרמת מאות מיליוני שקלים לחפציבה. הבנקים הם מקור מימון פוטנציאלי, וככל שהמנהל המיוחד יתלה בהם יותר האשמות - כן יגבר הלחץ המופעל עליהם להזרים כספים.
המעשים המיוחסים ליונה רבים ומגוונים. השיטה העיקרית המתוארת בדוח היא גניבת כספים והעברתם לחשבונות פרטיים. הפרויקטים של חפציבה נבנו בשיטת "המימון הסגור": המימון לבנייה ניתן
התמורה ממכירת כל דירה הופקדה בחשבון מוסכם וידוע לחברה ולבנק המממן, המכונה "חשבון ליווי". הבנק היה מנכה ממנו את ההלוואה שנתן ליונה, ואת יתרת הכסף היה מעביר לחברה. העברת הכסף לחשבונות הליווי גם איפשרה לבנק המלווה להעניק לרוכשים ערבות לכספם בהתאם לחוק מכר דירות.
יונה פעל בשיטות שונות ובאופן עקבי להעברת התשלומים לחשבונותיו הפרטיים או לחשבונות החברות שבשליטתו, תוך שהוא משכנע את הרוכשים לוותר על הערבויות בשיטות שונות.
בחלק מהמקרים, טוען המנהל המיוחד של הקבוצה, השתמשו אנשיו של יונה בשקר גס. למשל, הם סיפרו למשתכני הפרויקט בקריית ספר, שמעבר לקו הירוק, כי חוק ערבויות מכר אינו חל על תושבי הגדה המערבית - ולכן הם אינם יכולים לקבל ערבות.
שיטה אחרת היתה הצעת הנחה ניכרת על מחיר הדירה תמורת ויתור על הערבות. באחד הבנקים הגדולים אומרים כי ההנחות שהציע יונה הגיעו ל-20% ממחיר הדירה. הנחה כזו גבוהה משולי הרווח של הקבלן, ועל-פי עורך הדין המייצג את הבנק, היא עשויה להעיד על הלחץ הרב שבו היה נתון יונה.
על-פי עדויות של חלק מהרוכשים, שהוצגו בבית-המשפט, נהג יונה לסגור את העיסקאות הללו באופן אישי, בשיחה פנים אל פנים עם הלקוח שממנו ביקש להעביר את הכסף לחשבונו הפרטי, רצוי במזומן.
על-פי דוח המנהל המיוחד, עובדים בחברה שיתפו פעולה עם יונה: אנשי המכירות דאגו לסנן עבורו את הלקוחות על-פי הסיכוי לשכנעם לוותר על הערבות. בנוסף, המנהל המיוחד קובע כי חלק מהבנקים ידעו שלא בוצעו הפקדות בחשבונות הליווי.
עורך דינו של בועז יונה, יאיר גולן, מסר בתגובה: "התמוטטות חברת חפציבה היא טרגדיה קשה, שבה נפגעו אנשים רבים. בועז ביקש פעמים רבות סליחה מהנפגעים, אך ברור גם לו שסליחה לא פותרת את הקשיים והנזקים שנגרמו.
"מדובר בכישלון כלכלי-עסקי, לא בגניבה לכיסו של בועז יונה. לא מדובר בתאוות בצע, אלא בביצוע פעולות לעצירת קריסתה הכלכלית של חברת חפציבה, שהחלה בעקבות החלטת בג"ץ להקפיא את בנייתן של 1,500 דירות בקריית ספר שבמודיעין והמשיכה ככדור שלג עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, ששיתקה את מכירתן של מאות דירות.
"לצערם של כולם, הניסיונות הללו נכשלו, ועל כך על יונה לתת את הדין. בנוגע לעיסקת הטיעון, נעשה ניתוח מקצועי והופעל שיקול דעת מעמיק של פרקליטות המדינה - המחלקה הכלכלית, רשות ניירות ערך ופרקליטות תל אביב מיסוי וכלכלה. לאחר שנשמעו כל הצדדים בפרשה, הגיעו רשויות אכיפת החוק לתוצאה מאוזנת ביותר, שכללה מרכיב כליאה משמעותי ופיצוי כספי לדיירים.
"בועז יונה חסר כל. כל חייו ועתידו נהרסו. כך סברו בפרקליטות וכך סבר שר המשפטים, וכל ניסיון להציג את הדברים אחרת אינו מקצועי".
נא להמתין לטעינת התגובות
