המדריך לקריאת תלוש השכר
תלוש השכר בארגונים רבים מורכב ומפורט. לכן רובנו מסתפקים בהצצה מהירה בברוטו, ובעיקר בנטו. הסיבה העיקרית לכך היא חוסר ידע, מאחר ומרבית העובדים כלל אינם מבינים מה כתוב בו. אז מה המשמעות של נקודת זיכוי או צבירת ותק?
מרביתם סומכים על הידע המקצועי של חשבי השכר בארגונם ומסתפקים בהצצה מהירה בשורת הברוטו, בשורת הנטו ולפעמים גם במספר ימי החופשה שנותרו לזכותם או לחובתם, אולם רב הנסתר על הגלוי.
נכון שתלוש השכר שונה בצורתו ממקום עבודה אחד למשנהו, אולם קיימת אחידות במבנה אשר חוזרת על עצמה כגון נתונים אישיים, נתונים כלליים – ותק, נקודות זיכוי, חודשי עבודה בשנת המס, ניכויים, תשלומים ותוספות.
הבעיה בפיענוח התלוש, מסתתרת במשמעות המיסויית של המספרים ובאלו שבמכוון אינם מצויינים, בגוף התלוש.
בעיה נוספת שקיימת בתלושי שכר רבים, היא שלרוב ישנה הורדה של ניכויים אישיים לטובת קופת גמל או לתוכנית פנסיה, כאשר בדרך כלל לא ברור עבור אילו רכיבי שכר מתבצעת ההורדה והאם היא מתבצעת בהתאם להסדר עם המעסיק או להסכם הקיבוצי.
במידה והמעסיק מפקיד עבור הכנסה הקטנה ממה שסוכם עם העובד – עובר סכום כסף נמוך יותר לקופות העובד. נתון זה בדרך כלל לא נמצא בתלוש.
ישנם מספר נתונים אשר מוטב לבדוק את מידת דיוקם אחת לכמה חודשים, בדיקה יחסית פשוטה יכולה להניב תוצאות שמתורגמות לעיתים לכסף רב.
תחילת עבודה:
נתון זה משפיע על הוותק ועל צבירת הזכויות לפיצויים ועל זכויות אחרות, על פי הסכם העבודה.
צבירת ותק:
תאריך זה משפיע על התפקיד שכן לרוב הוא תלוי פרק זמן, וכן יש לו השפעה על תנאים נוספים הקשורים בהסכם העבודה.
לעיתים חלים אי דיוקים במידת התאמת הוותק לתקופות בהן נעדרים
חובה על המעסיק לראות בתקופות אלו כחלק מצבירת הוותק או מצבירות אחרות על פי הסכמי עבודה ספציפיים, למרות שהעובד אינו עובד בפועל.
דרגה:
לעיתים חלים אי דיוקים בדרגה הרשומה. יש לוודא כי השכר המתקבל, תואם את הדרגה, מאחר וזה יכול להשפיע על הדירוג העתידי.
חופשה:
יש בדוק האם תמקבל בכל חודש החלק היחסי של ימי החופשה המגיעים על פי ההסכם שנחתם. יש לבדוק את יתרת ימי החופשה המופיעים בתלוש ואת הצבירה החודשית אשר מתווספת אוטומטית בכל חודש, וכן גם את הניצול הנכון של מכסת ימי הניצול אשר פוחתת בכל פעם שהעובד יוצא לחופשה.
ימי הבראה:
הזכות לצבור ימי הבראה קשורה לוותק ומתחילה להצטבר לאחר שהעובד משלים שנת עבודה. מכסת הימים שמגיעה לעובד עולה על פי הוותק, החל מ-5 ימים לעובד חדש (בגין כל שנה) עד 10 ימים לשנה.
צבירת ימי מחלה:
נתון זה משתנה ממעביד למעביד,פרט לכך החוק מתיר מקסימום צבירה לשנה.
נקודות זיכוי:
לנקודות הזיכוי משמעות כספית חשובה מבחינת שיעור המס המנוכה מהשכר. ככל שסכום נקודות הזיכוי גבוה יותר, כך גדלה ההנחה ממס לה זכאים. את נקודות הזיכוי קובע החוק וכדאי לעובד לוודא כי הוא ממצה את זכויותיו החוקיות בהתאם לחוק ולמגיע לו על פיו.
ניתן ללמוד על הזכויות מעיון באתר של מס הכנסה.
מוטב לבדוק אם הפרשות המעביד לקרנות נעשות בהתאם להסכם שנחתם עימו. יש לוודא כי קיימת התאמה בין שיעור הפרשת המעביד להפרשת העובד.
לרוב, הנתון אינו מופיע בתלוש השכר וכדאי לברר זאת עם המעביד. ניתן לבדוק זאת גם באמצעות האישורים המגיעים מפעם לפעם ישירות אל העובד בדואר מהקופות עצמן.
ישנם מקרים בהם המעביד מנכה את חלקו של העובד אבל לא מעביר את הסכום בגין התשלומים הסוציאליים לקרנות, וחמור מכך, לעיתים המעביד אף אינו מעביר את חלקו שלו.
במקרים אחרים מעבידים פשטו רגל והכספים שנוכו מהעובדים לא הגיעו בסופו של דבר ליעדם. מומלץ לעובד לעקוב אחר נתונים אלו באמצעות ההודעות אשר נשלחות מעת לעת מהקופות עצמן, או ליזום פנייה אישית לקופה.
אי הפרשה נוגדת את החוק, במידה ומתגלה דבר שכזה יש לבדוק עם המעביד והקופה, ורק לאחר מכן ניתן לפנות לבית הדין לעבודה.
הסכמי עבודה או הסכמים קיבוציים, מטילים בדרך כלל על המעביד את החובה להפריש כספים לטובת קופות פנסיה.
מוטב לגלות בקיאות במרכיבים אלה ואף כדאי להתייעץ עם נציג הארגון אליו שייכים או לנציג זכויות עובדים אחר.
חשוב לקבל יעוץ מיסויי מקצועי לגבי חלוקת הפרשות המעביד לקופות הגמל או לקרנות הפנסיה, כך גם לגבי התמהיל הפנימי בין המרכיב ההוני לקיצבה. לשם כך כדאי להתייעץ עם יועצים פנסיוניים המתמחים בכך.
תיאום מס:
אדם שעובד ביותר ממקום עבודה אחד חייב לערוך תיאום מס, עליו לפנות לפקיד השומה ולהמציא את תלושי השכר מכל המקומות.
לשם כך יש לקבל בכתב הוראות למעבידים השונים בדבר שיעור ניכוי המס. לעיתים העובד מתעלם מהחובה הזו ואינו מצהיר על דבר קיומם של מקומות עבודה אחרים.
במוקדם או במאוחר רשויות המס יעלו על כך, ואז גם תבוא הדרישה לשלם את ההפרשים, אשר יכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים. ישנן מספר דרכים בהן יגלו הרשויות את אי תאום המס.
הראשונה על ידי ביצוע ביקורת שיגרתית אצל המעסיק. השנייה, הצלבת ריכוזי שכר שנתיים הנערכת במחשבי מס הכנסה על פי מספרי תעודת זהות.
על כל מעביד קיימת חובה להגיש ריכוזי שכר שנתיים לכל העובדים בצורה ממוחשבת, הנתונים נאגרים ומוצלבים במחשבי מס הכנסה ומשם יוצאות רשימות של אנשים אשר עבדו והרוויחו שכר במספר מקומות עבודה באותה שנה בו זמנית.
ישנם מצבים בהם עבודה במספר מקומות יוצרת חבות מס במובן שסך הפרשות המעבידים השונים עוברות את התקרה המותרת על פי חוק. לפיכך, חוסר תאום מס הנמשך מספר שנים יכול לגרום לחיוב מס ביתר שיצטבר לכדי אלפי שקלים ויותר.
תאום דמי ביטוח לאומי:
יש לבצע תאום גם לגבי גובה ההפרשות לביטוח לאומי. ניתן לקבל החזר במקרה בו עובד מועסק במספר מקומות עבודה ושכרו המצטבר עובר את המקסימום (35,000 שקל לחודש).
חשוב לבצע תיאום כאשר עובד בשכר נמוך מועסק במספר מקומות ובשל כך משולמים פחות מידי דמי ביטוח לאומי.
לעיתים מקבל העובד בונוס כספי גבוה בחודש מסויים או נהנה באופן חד פעמי ממקור הכנסה נוסף.
רבים סוברים בטעות כי הכנסה חריגה בחודש מסויים תגרור תשלום מס עודף. בפועל, חישוב המס הוא שנתי וההתחשבנות הכללית נעשית בסוף כל שנת מס, כך שההכנסה שלכאורה חוייבה במס גבוה מתפרשת על פני כל השנה.
במקרים בהם שולם תשלום כזה והעובד הפסיק את עבודתו לפני סוף השנה, ייתכן מאד שהעובד יוכל לקבל החזרי מס אם יפנה לשם כך למס הכנסה בבקשה להחזר מס לאחר תום שנת המס.
כדאי לוודא שסכום החיוב בגין שווי הרכב הניתן ממקום העבודה תואם את סוג הרכב הצמוד אליכם.
ישנם מקרים בהם מוחלף הרכב אך גובה החיוב אינו מתעדכן. ככלל, מוטב לבחון את הכדאיות הכלכלית בקבלת רכב צמוד, שכן לעיתים שיעור המס גבוה ואינו משתלם.
כמו כן, בימים בהם מחיר הדלק עולה, כדאי לשקול את האפשרות לוותר על רכב צמוד ולקבל במקום תשלום אחזקת רכב.
תלוש השכר בארגונים רבים מורכב ומפורט. בין אם מדובר בשירות המדינה ובין אם מדובר במגזר העסקי, קיימים הסדרים שונים ומגוונים לתנאי העסקת העובד.
מאחר ומדובר בסכומי כסף לא מבוטלים שיש להם השלכות גם על הפנסיה, רצוי כי העובד יקח גם אחריות.
מומלץ לפנות אל חשב השכר במקום העבודה על מנת לבדוק את הנתונים המופיעים בתלוש השכר וכדי להבינם כראוי.
במידה ורוצים לקבל עוד אינפורמציה, ניתן לגשת לאיגוד המקצועי אליו משוייך העובד או להסתדרות העובדים.
הכותב הוא רואה חשבון בחברת "זיו שיפר ושו'ת"
נא להמתין לטעינת התגובות
