חוק העמלות: עמלה ולמה
"מהפכת עמלות הבנקים" אינה כה מהפכנית כפי שציפו, אך עדיין ניתן לאתר בה כמה בשורות. עמלות אחדות הוזלו, אחרות התייקרו ובשורה התחתונה: הבנקים הגדולים מציגים את התעריפים האטרקטיביים יותר עבור משקי הבית
התעריפון, שעולה היום לאוויר, אמור לשם קץ להתגוששויות אלה.
חוק העמלות גובש על-ידי בנק ישראל בלחצה של ועדת הכלכלה של הכנסת. רבים וטובים תלו תקוות בחוק החדש, שישפר את מצבם של לקוחות הבנקים, ויפחית לאורך זמן את העמלות היומיומיות שמשלמים כולנו על כל פעולה בחשבון. כרגיל, הציפיות היו מעט מוגזמות.
רגע אחרי שהתפרסם, ועוד לפני שנכנס לתוקף, כבר נשטף התעריפון החדש במקלחת צוננים. לבנק ישראל בקושי ניתנה ההזדמנות להסביר את המהפכה לעומק, וביקורת נוקבת הוטחה בו מכל הכיוונים. התקשורת וחברי הכנסת הגיבו באופן דומה: לא לנער הזה פיללנו.
בחינה ראשונית של התעריפון מגלה שיש צדק מסוים בטענות. לקוחות הבנקים ישלמו מעכשיו עמלות גבוהות יותר עבור הפעילות בעו"ש, עבור שכירת כספות, עבור כרטיסים למשיכת מזומן, עבור כרטיסי האשראי, עבור החזרת צ'קים ועוד ועוד.
אמנם חלק מהעמלות בוטלו או אוחדו, למשל עמלות בתחום ההלוואות. הבנקים אפילו טוענים שהתעריפון החדש יגרום להם לאובדן הכנסות של 480 מיליון שקל לשנה. למרות זאת, התחושה הכללית בהחלט אינה טובה.
התעריפון, שעלה בימים אלה לאתרי האינטרנט של כל הבנקים, כולל 72 עמלות הרלוונטיות לפעילותם של משקי הבית ושל עסקים קטנים שמחזורם המרבי הוא מיליון שקל בשנה.
התעריפון אינו חל על גופים עסקיים גדולים יותר - הם אינם זקוקים להגנת החוק, בהנחה שיש להם כושר מיקוח.
התעריפון כולל 9 פרקים. המעניין שבהם הוא זה הנוגע לעמלות בחשבון העובר ושב, בהן עמלות הפקיד, המתייחסות לפעולות בסניף, ועמלות ערוץ ישיר, הנוגעות לפעולות באינטרנט ובאמצעים ישירים אחרים. אלו העמלות שהיו במוקד הביקורת.
שתי העמלות החדשות נוגעות לסדרת פעולות שבגינן גבו הבנקים עד כה שורה של עמלות נפרדות. מדובר, בין היתר, בהפקדת מזומן וצ'קים, במשיכה בכספומט, בהעברת כספים בין בנקים שונים ובאותו בנק ובהוצאת תדפיסי מידע.
בהשוואה בין תעריפי הבנקים נחשפת שונות גבוהה. בניגוד לעבר, העמלות אינן מסודרות בצורה של "תלבושת אחידה". לדוגמה, העמלה בגין שימוש בכרטיס למשיכת מזומנים שונה משמעותית מבנק לבנק. גם העמלה בגין פעילות בניירות ערך בישראל ובחו"ל שונה בין הבנקים. כך גם בנוגע לדמי שכירת כספות וכן לעלות כרטיסי האשראי.
יש עמלות שהוזלו משמעותית על-ידי כל הבנקים - כמו עמלת העברה בין הבנקים. עמלות אחרות התייקרו: למשל, משיכת כסף מכספומט שעלתה 1.21 שקלים קודם עולה כעת מ-1.35 שקלים בבנק הפועלים ועד 2.5 שקלים בבנק הבינלאומי.
ועוד תופעה מעניינת: דווקא בנק הפועלים, שנחשב בשנים האחרונות לבנק היקר יחסית בתחום העמלות, מיצב את עצמו כעת כבנק הזול ביותר. חלק משמעותי מן העמלות אצלו נמוכות בהשוואה למתחרים (בעיקר לעומת הבנקים הבינוניים).
מאידך בנק דיסקונט, שמנסה להתחרות על משקי הבית ולמצב את עצמו כ"ידידותי ללקוח", נחשף כבנק היקר ביותר כמעט בכל התחומים - ובמיוחד בתחום כרטיסי האשראי.
הנהלת הבנק לוקחת סיכון לא קטן של נטישת לקוחות לבנקים האחרים, אבל נראה כי בדיסקונט הביאו זאת בחשבון. בדיסקונט טוענים כי התעריפון שלהם מציג עמלות מקסימום, וכי הבנק יטפל נקודתית בקבוצות אוכלוסייה ייחודיות.
ככלל, ניתן להסיק שהבנקים הגדולים זולים יחסית מבחינת העמלות על פעולות שהציבור הרחב מרבה לבצע, ויקרים יחסית מבחינת העמלות על פעולות בניירות ערך.
אצל הבנקים הבינוניים המצב הפוך: הם יקרים יחסית בעמלות למשקי הבית, אך זולים יותר בפעולות "עסקיות" בניירות ערך, שאותן מבצעים
במידה מסוימת הבינוניים מאכזבים: אותם בנקים, כמו דיסקונט והבינלאומי, שציפו מהם להתחרות בגדולים, הלכו על בטוח. הם נמנעו מלקיחת סיכונים והתייצבו על רמת תעריפים גבוהה ואטרקטיבית פחות. במובן מסוים הם עשו את העבודה עבור הבנקים הגדולים.
הגדולים, לאומי והפועלים, גיבשו תעריפונים שיאפשרו לשמר את לקוחותיהם הוותיקים, ולא יספקו להם שום תירוץ לעבור לבנקים אחרים. המחיר ששילמו עבורם - אובדן הכנסות של 480 מיליון שקל - הוא כנראה מחיר משתלם.
כך או כך, המפקח על הבנקים רוני חזקיהו מקווה שהתעריפון החדש יגדיל את מודעותכם, לקוחות הבנקים, לנעשה בחשבון העו"ש שלכם ויאפשר לכם להתמקח באופן אפקטיבי על העמלות.
עכשיו, כשהעמלות שקופות יותר מאי-פעם, זו ההזדמנות להתחיל ולנבור בחשבון הבנק, להתמצא בו ולדעת על מה אתם משלמים.
בשלב שני תעריפון העמלות ייצור בסיס להגברת התחרות בין הבנקים ולמבצעי הנחות נקודתיים. מרבית הבנקים כבר הודיעו כי יעניקו הנחות משמעותיות לקבוצות אוכלוסייה כמו גמלאים, חיילים וסטודנטים.
המפקח על הבנקים הבטיח כי ימשיך לעקוב בצורה שוטפת אחר העמלות, ובמידת הצורך אף יתערב בגובה התעריפים. עוד הוא הבטיח לבחון ברצינות את האפשרות לחייב את הבנקים בהפעלת מסלול עמלות מוזל עבור אוכלוסיות חלשות.
התעריפון במתכונתו הנוכחית יופעל עד סוף 2008 לתקופת הרצה, שבמהלכה יהיו הבנקים תחת "הזכוכית המגדלת" של חזקיהו, שיפקח באופן הדוק על התעריפים.
בתרחיש קיצוני המפקח עשוי אף להתערב ולהכניס לפיקוח (כלומר, לקבוע גובה מקסימום) חלק מהעמלות (שמספרן מסתכם כיום ב-6 בלבד).
האם חוק העמלות יסייע להגדלת הניידות בין הבנקים? תיאורטית - נראה שכן. מהיום יהיה קל יותר ללקוח שיתאכזב מהטיפול הבנקאי בו לחצות את הכביש ולעבור לבנק אחר.
האם בפועל נראה גדודי לקוחות חוצים את הכביש ומתניידים בין הבנקים? ספק רב. הבנקים הגדולים יילחמו על כל לקוח, ובייחוד על הנחשבים "לקוחות איכותיים".
הלקוחות האחרים, בעלי כושר מיקוח נמוך יותר - אלו עדיין יצטרכו להמשיך ולהסתדר עם מה שיש - כי לא ברור מה תהיה נכונות הבנקים להילחם עבורם.
נא להמתין לטעינת התגובות
