ראשי » כלכלה » טכנולוגיה

"גרתי בחדר שורץ פרעושים, עד שביל התקשר"

ראיון פרישה זוגי ונוסטלגי עם הזוג שהביא לעולם את מיקרוסופט. על התחלות, תערובת קפואה לגלידה וגוגל

"ביל ואני הכרנו בשנה השנייה ללימודים בהרווארד. גרנו באותם מעונות, וכמה מהחבר’ה שלי חשבו שנוכל להיות חברים טובים. הם הכירו בינינו”, אומר מנכ”ל מיקרוסופט, סטיב באלמר, על חברו הוותיק, היו”ר ומייסד החברה, ביל גייטס.

"ביל היה ביישן ושקט, אבל עם ניצוץ - בעיקר בערבים. בבוקר הוא לא היה מבריק. כשהוא נהג ללכת לישון, אני כבר התעוררתי”.

ביל, איך התרשמת מסטיב?
גייטס: "היינו הפכים גמורים. ניסיתי להתחמק מכל מה שרק אפשר - לא הלכתי לשיעורים, ולא נרשמתי לאף פעילות בקמפוס. סטיב נרשם ליותר פעילויות מכולם והיה מאוד מאוד עסוק. ככה התחברנו: לקחנו קורס ביחד.

הוא היה עסוק מדי מכדי ללכת אליו, ואני הברזתי ממנו מתוך עיקרון. כשהסמסטר נגמר, שנינו היינו בבעיה, והשלמנו את החומר ביחד”.

באלמר: “הפכנו מיד לחברים טובים. נשארנו כאלה גם כשביל נשר מהלימודים”.

סיימת את התואר, ומשם המשכת לסטנפורד.
באלמר: “עבדתי בפרוקטר אנד גמבל”.

על איזה מוצר?
באלמר: “בהתחלה עבדתי על תערובת קפואה לגלידה - ‘קינוח קפוא מהפכני שלעולם לא תוכל להכין בבית’. זה היה מוצר הדגל של החברה. בקיץ נסעתי לבקר את ביל, שכבר הקים את מיקרוסופט”.

ואז ניסית לגייס את באלמר לחברה?
גייטס: "עדיין לא. לא צמחנו מספיק. רק כעבור שנתיים, כשעברנו לסיאטל, כבר היתה לנו כל-כך הרבה עבודה, שאמרתי ‘אני חייב שסטיב יבוא לעבוד כאן’”.

באלמר: "עזבתי את הקינוחים הקפואים וחזרתי לסטנפורד. היתה לי אז תפיסה שקודם כל עושים תואר שני, ורק אז עובדים בחברה גדולה. חייתי מכמה מאות דולרים בחודש וגרתי בחדר שורץ פרעושים, עד שיום אחד הטלפון צלצל. זה היה ביל. הוא אמר, ‘היי, מה אתה עושה?’. ‘עדיין לומד’, עניתי לו'. אוי, חבל שאין לך אח תאום, זה היה עוזר לנו מאוד’, הוא אמר וניתק. זהו. לא ‘בוא לעבוד’ ולא כלום. הבנתי את הרמז, ולמחרת התקשרתי אליו".

איך היו החודשים הראשונים?
גייטס: "היו לנו אז כל מיני לקוחות שלא ידענו אם הם ישלמו. חלק פשטו את הרגל. סטיב הגיע כדי לסדר את העניינים”.

באלמר: "כל הלקוחות התלוננו שהסחורה מתעכבת. העובדים במיקרוסופט עבדו מסביב לשעון, ועדיין לא עמדו בהספק. התיישבתי עם פול ‏(אלן, מייסד שותף של מיקרוסופט‏), והחלטנו שאנחנו זקוקים לעוד 18 עובדים”.

גייטס: "ואני התנגדתי. תמיד התנהלנו בצורה שמרנית, ובימים ההם המשמעות היתה לבדוק את חשבון הבנק ולנסות לחשב מה יקרה אם אף אחד מהלקוחות לא ישלם במשך שנה. האם עדיין נוכל לשלם משכורות? אנשים עברו עם המשפחות לסיאטל כדי לעבוד אצלנו. הרגשתי מחויב להם”.

באלמר: "ליתר דיוק, הוא אמר לי ‘לא ביקשתי ממך לעזוב את הלימודים כדי לרושש את החברה’”.

ואתה תכננת לעזוב.
באלמר: "ההורים שלי, בעיקר אבא שלי, תכננו עבורי גדולות ונצורות. אחרי חודש במיקרוסופט הבנתי שאני בעצם מנהל חשבונות. ניסיתי להבין אם היה שווה לעזוב בשביל זה

את סטנפורד. יצאתי לארוחת ערב עם ביל ועם אביו, והוא הציג בפניי את התוכנית שלו: להציב מחשב שולחני בכל בית. אני חושב שביל המציא את זה באותו לילה”.

זה נכון? זו היתה הפעם הראשונה שאמרת את זה?
גייטס: "נאלצתי להיות רהוט במיוחד באותו ערב. פול ואני דיברנו על זה הרבה, אבל הייתי צריך לכתוב את זה שחור על גבי לבן כי הייתי זקוק לסטיב - לכישורים שלו, לאנרגיה שלו. הייתי זקוק לשותף שיבין באיזה עסק מדובר”.

באלמר: "ביל אמר לי ‘תוכיח שאתה יכול לגייס בחור אחד טוב, ואז נדאג לשאר ה-18'. זו הפכה להיות הגישה הניהולית שלנו מאז”.

גייטס: "עד היום אנחנו אחת מהחברות היחידות ששומרות מספיק כסף בחשבון. כך שגם אם רוב הלקוחות שלנו לא ישלמו במשך שנה, נוכל להסתדר”.

אין הרבה אנשים שמנהלים יחד חברה במשך תקופה ארוכה כל-כך. כמה שנים אתם עובדים יחד?
באלמר: "28”.

הבעיה האמיתית היא איך להתחרות בגוגל. אילו צעדים דרושים כדי לעשות זאת?
גייטס: "הדבר החשוב ביותר הוא לגבש צוות שיפתח את מנוע החיפוש הטוב ביותר. אנחנו עובדים על זה, אבל זה לא יקרה בן-לילה”.

האם ויסטה נכשלה? היא היתה שגיאה?
באלמר: "ויסטה לא נכשלה, והיא לא היתה שגיאה. ברור שיש עוד מה לשפר. מכרנו 150 מיליון עותקים של ויסטה, וחצי מהלקוחות העסקיים שלנו בחרו במערכת ההפעלה הזו. אחרים העדיפו את XP”.

גייטס: "אף מוצר שפיתחנו, כולל ‘חלונות 95', לא היה 100% כמו שרציתי. זה חלק מהקסם בתחום הזה: אתה מקבל משוב מהמשתמשים ויכול לייצר גרסה חדשה. זה מה שאנחנו עושים".

הכתבה המלאה בעסקים שישי

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...