שוקולד שוויצרי מריר
הפשרה בין ילמולי השוויצרית לבין דלק ויגאל אהובי, הוכיחה לנו שעם כל הכבוד לתרבות ה"סמוך" וה"יהיה בסדר", עדיף להיצמד למילה הכתובה
העיסקה למכירת נדל"ן של החברה השוויצרית ילמולי לדלק וליגאל אהובי, שלא יצאה לבסוף אל הפועל, היא דוגמה מצוינת.
ברבעון הראשון של 2007 משבר הסאב-פריים עוד לא נראה באופק. המשקיעים הישראלים אצו רצו לקנות נדל"ן בחו"ל מכל הבא ליד, לפי העיקרון הקבוע: הון עצמי של 5%-10% מסכום העיסקה (שבדרך כלל ממומן באשראי ממקור אחר), רכישת ענק בתחום הנדל"ן, והשכרתם החוזרת של הנכסים המניבים במס רווח קצת יותר גבוה.
ילמולי אמורה היתה למכור 88 נכסים בהיקף 3.4 מיליארד פרנקים שוויצריים. בעיסקת ענק מסוג זה כל "פיפס" לכאן או לכאן יכול לגזור את גורלה ולהכתיר את היזמים בצל"ש (רווח שיא) או בטר"ש (הפסד ענק).
הקונים הישראלים, שהצעתם התקבלה בהרמת גבה מסוימת, תפסו את עצמם בדקה ה-90, לפני השלמת העיסקה. כנראה הם הבינו את עומק הבור שאליו עמדו ליפול ודרשו הפחתת מחיר. אלא שהשוויצרים, כמו שוויצרים, לא הסכימו, והישראלים ביקשו לסגת.
דלק ואהובי העריכו את עלות דמי הביטול
ב-5 מיליון פרנקים, אבל השוויצרים איימו ללכת עד הסוף. הישראלים הבינו כי מוטב להגיע לפשרה.
בסופו של דבר ייאלצו דלק ואהובי להיפרד מ-70 מיליון שקל, פיצוי חסר תקדים במונחים ישראליים. אבל עם כל טעמו המריר של השוקולד השוויצרי, כל יזם ישראלי המעוניין לפעול באירופה צריך להודות להם מקרב לב.
הם אמנם שילמו שכר לימוד גבוה, אבל תרמו להטמעת הנורמות העסקיות המקובלות בעולם העסקים האירופי - ובל נשכח, ישראל הרי מעוניינת להתקבל לחוג האקסקלוסיבי של מדינות ה-OECD.
השוויצרים הוכיחו לנו שעם כל הכבוד לתרבות ה"סמוך", ה"יהיה בסדר" ו"תקיעת הכף", עדיף בהרבה להיצמד למילה הכתובה.
אבל הישראלים כמו ישראלים: בתגובות של משלמי הפיצוי לא היתה שום נימת התנצלות. במקום להודות בטעותם המביכה, יצא מנכ"ל דלק נדל"ן בהצהרות מפתיעות: "הפשרה נועדה להסיר את עננת אי-הוודאות שהפריעה לפעילותנו השוטפת", אמר איליק רוז'נסקי.
הוא אף הגדיל ואמר ש"הפיצוי מהווה פחות מ-1% משווייה המקורי של העיסקה", כאילו מדובר באומדן פיננסי להצלחה עסקית. "העדפנו את סיום הפרשה על פני מצב של סחבת, שעלולה היתה להיגרר שנים ארוכות ולגזול מאיתנו משאבים רבים. סיכויי ילמולי בתביעה היו קלושים ביותר", הוסיף רוז'נסקי בלי למצמץ.
מוזר, אילו אני הייתי מנכ"ל של חברה ציבורית, הייתי נלחם עד אחרית ימיי כדי להימנע מפיצוי בסך 35 מיליון שקל, אך לאנשי דלק כנראה מחשבות אחרות.
ולסיום מוסיפה דלק הערה ומודיעה כי "סיום הסכסוך פותח פתח לשיתוף פעולה עתידי בין דלק נדל"ן ואהובי לבין ילמולי". מה נאמר, הצחקתם אותנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
