מילון מונחים לאינטרנט
אם גם אתם חשים מבוכה כשמתחילים להזכיר לידכם מושגים "מקצועיים" מעולם האינטרנט - מילון המונחים הזה נוצר בשבילכם. מהם רסס, אג’קס ענן תגיות ותיאוריית הזנב הארוך
בעבר היינו רגילים שעם הקלדת מידע חדש או קבלת עדכון בזמן גלישה, אנו עוברים לעמוד נפרד. זה לקח זמן וגם הבהב בעיניים. באמצעות אג’קס אפשר לעדכן מבזקי חדשות על העמוד עצמו תוך כדי קריאה, מבלי להפריע לחוויית הגלישה, וגם לאפשר צ’אט בתוך עמוד האינטרנט - כמו בפייסבוק.
כך חוויית הגלישה דומה יותר להפעלה של יישום כמו וורד, ולא של מסוף פרימיטיבי ומגושם. המידע שזורם בין עמוד האינטרנט שאנו צופים בו לבין האתר מקודד בשיטה הנקראת XML (ראו ערך.(
בראשית הכירו הגולשים את ה-- HTML שפת העיצוב שבה מקודדים עמודי האינטרנט, הכוללת את הטקסט המופיע בעמוד וגם את מיקומי התמונות, הדגשות, השימוש בצבעים, המסגרות וכדומה. כיוון שהמידע והעיצוב היו מעורבבים זה בזה, התוכן שבעמוד לא היה גמיש לשינויים כמו החלפת סדר התצוגה של המידע, הצבעים והעיצוב שלו.
כיום מקובל לתכנת את האתרים כך שיפיקו גיליונות עיצוב לחוד ,(CSS) ובהם כל המידע הקשור לעיצוב העמוד על המסך ותוכן לחוד .(XML)
מדובר
ה-XML כבש לו מקום של כבוד והפך לתקן מקובל באינטרנט, וכמעט כל תחלופת המידע בין שרתים ויישומים מודרניים נשענת עליו, כמו גם טכנולוגיות אג'קס ורסס (ע”ע.(
היה זה טים אוריילי, גורו אינטרנט נודע, בעל חברת התוכן המשפיעה אוריילי מדיה ותומך נלהב של קוד פתוח, שטבע ב-2004 את המושג "ווב 2.0".
במאמרים ובהרצאות שקיים השווה אוריילי בין אתרים ושירותים באינטרנט של "העידן הישן", כלומר לפני התפוצצות בועת האינטרנט ב-,2001 לבין אתרים של העידן החדש. אוריילי זיהה מגמה של מעבר לסטנדרטים חדשים בפיתוח ובעיצוב האתרים. לרשת הישנה הוא קרא web 1.0 ולחדשה .web 2.0
"הרשת החדשה" נבדלת מהסגנון הקודם של אתרי האינטרנט בכמה מאפיינים, ובהם הישענות על תוכן גולשים (ע”ע,( שימוש רב בתגיות (ע”ע,( שימוש ברשימות חברים ובאינטראקציה ביניהן (כמו ביו-טיוב, בפליקר ובפייסבוק,( הקמת בלוגים רבים - גם בתוך אתרים קיימים - פתיחת אתרים לקהל כבר בשלב הבדיקה (בטא) ועוד לפני שהם "גמורים",” סינדיקציה (ע"ע,( ווידג’טים (יישומונים המציגים מידע עדכני מהרשת על שולחן העבודה) ועוד.
באותה שנה הוטבע גם הביטוי "הזנב הארוך" (ע"ע,( שחיזק את המודל הכלכלי שהופך תוכן גולשים (ע”ע) למסחרי ולכזה שכדאי להשקיע בו, ונורתה יריית הפתיחה לעידן החדש באינטרנט. לאחר תקופה ארוכה של האטה שוב התעורר שוק השקעות האינטרנט הרדום, וחברות "web 2.0" הפכו לנתיב השקעה מבוקש עבור קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים.
יודעי דבר מספרים כי המהפכה הבאה היא ה-- web 3.0 אז יאורגנו המידע והשירותים באינטרנט על בסיס סמנטי, כלומר יישענו על יכולת המערכת הממוחשבת להבין טוב יותר את כוונתנו כאשר אנו מבקשים שירות או מידע.
הקונטקסט יהיה חשוב יותר. חיפוש, למשל, ייערך בהתאם למיקומו של המחפש ולאופיו, וכך יעלה תוצאות מדויקות ואישיות יותר. כמו במקרה של "web 2.0" בזמנה, גם למושג החדש נקשרים מונחים ורעיונות שונים, שעוד מוקדם לדעת אילו מהם ישרדו את מבחן היישום.
חלק בולט מתוכן הגולשים (ע”ע) הוא הוויקי. עמודי ויקי (בשפת הוואי "ויקי ויקי" = "במהירות עצומה") הם עמודים שהגולשים יכולים לעדכן בעצמם. במבט ראשון אתר ויקי נראה כמו כל אתר אחר - אך בעמודים הניתנים לעריכה מופיע לינק בשם “ערוך את העמוד.”
על ידי לחיצה עליו יכולים הגולשים - לעתים כולם ולעתים מנויים בלבד - לשנות את התוכן, להוסיף ולמחוק נתונים כרצונם.
אתר הוויקי המפורסם ביותר הוא כמובן ויקיפדיה, אך קיימים עוד אתרים רבים כאלה, בנושאים שונים ובשפות שונות. לעתים קרובות מובעת ביקורת על האמינות של אתרים כאלה - שהרי כל אחד יכול למחוק ערכים שאינם מוצאים חן בעיניו מהאתר.
אלא שברוב המקרים מתארגנת באתר קהילת מפעילים, כמו בויקיפדיה, שאחראית לתקן נזקים ולמנוע שינויים מגמתיים במידע שבאתר.
הטיפול בתוכן נעשה בתוך האתר עצמו, באמצעות מערכת הוויקי. זאת "זוכרת" את כל השינויים שנעשו בה אי פעם, ומאפשרת להחזיר עמודים "שטופלו" למצבם הקודם בתוך שניות במקרה הצורך - ולעתים לערוך הצבעות על תוכנו של ערך זה או אחר.
מושג שטבע לפני 4 שנים כריס אנדרסון, עורך המגזין המשפיע ,Wired אשר זעזע את עולם האינטרנט. אנדרסון טען כי בעסקי אינטרנט מודרניים, כמו חנות הספרים המקוונת אמזון, אנו עדים לתופעה חדשה ומעניינת.
בעוד שבחנות ספרים רגילה עיקר ההכנסות נובעות ממכירת רבי מכר, הרי שבעסק כמו אמזון רוב ההכנסות נובעות דווקא ממכירת ספרים בעלי היקף מכירות נמוך.
מאחר שאתרים כמו אמזון אינם מוגבלים בשטח האחסון שלהם, ניתן להשיג באמצעותם כמעט כל ספר. בחנות, לעומת זאת, יש מלאי מוגבל. יתרה מזאת: לעתים קרובות הגולשים באים במיוחד לאמזון כדי לחפש ספרים שקשה להשיג בחנות רגילה.
אנדרסון הציג גרף המתאר את הזנב הארוך. התיאוריה הזו השפיעה רבות - הן על הפילוסופים של האינטרנט ועל מבקרי התרבות והן על בעלי האתרים ועל גופי ההשקעות. רצוי לקרוא עליה עוד קצת ברשת ולהבין אותה היטב, וכך תהיה לכם תשובה טובה למי שיאמר לכם ש"ביו-טיוב הכל זבל - ראיתם מה מקום ראשון שם במצעד? ילד שיורק חרצן על המורה לטבע".
התשובה: למרות הפופולריות העצומה של סרטים אוויליים במיוחד ביו-טיוב, אלה מהווים רק אחוז קטן מהסרטים הנצפים באתר. רוב הגולשים דווקא לא ניגשים מיד אל רבי המכר אלא צופים בעיקר בסרטים נידחים, חלקם מהסוג שאתם מקבלים מדי פעם באימייל ושהוקלטו משידורים חוזרים של ערוץ 33 באישון לילה.
בזכות התפתחות עולם הבלוגים וה-UGC (ע"ע), נרתמו קהילת הקוד הפתוח וגורמים מסחריים לפיתוח זן חדש של אתרי אינטרנט - מערכות לניהול תוכן.
מערכות CMS הן בסך הכל תוכנות שרצות על שרת האינטרנט ומאפשרות לגולש בלתי מיומן לנהל לבדו בלוג, מגזין או אתר תוכן כלשהו. הן ניתנות להרחבה ולעיצוב מחדש ומאפשרות להפעיל אתר משוכלל למדי - ממש כפי שכותבים לפייסבוק או לבלוג, וללא כל ידע טכני.
המערכת המוכרת בתחום היא ,Wordpress ויותר ויותר בלוגרים עוזבים את השירותים המסחריים (אצלנו תפוז, נענע ועוד,( כדי להקים לעצמם אתר פרטי ועצמאי משלהם.
סינדיקציה, בלשון האינטרנט, היא הפצת מידע בין אתרים בצורה אוטומטית. דוגמה מצוינת לסינדיקציה קיימת בעולם הבלוגים. רשימות של בלוגרים פופולריים מועתקות שוב ושוב לבלוגים נוספים, בציון המקור כמובן, וכך זוכות לחשיפה עצומה.
גם כותרות העיתונים, המתערבבות כבר לאחרונה עם כותרות הבלוגים, מתפשטות כך - ורבים מה"טיקרים" המציגים לנו את כותרות היום באתרים השונים מופעלים באמצעות .RSS התקן, המכונה בעברית בחיבה "רסס" על ידי הגולשים, נסמך על XML (ע”ע.(
כמעט לכל בלוג יש היום "תזרים" של רסס ,(RSS Feed) שבאמצעותו בלוגים אחרים יכולים להפיץ את ידיעותיו - ותוכנות מיוחדות (RSS Reader) פותחו כדי לאפשר למכורים לבלוגים להתעדכן מיד עם פרסום רשימות חדשות של הכותבים האהובים עליהם.
פעם היה מקובל למיין מידע לפי קטגוריות. תמונות, למשל, היו יכולות להתחלק באתר הפרטי של מישהו לפי הקטגוריות "אירועים", "חגי ישראל", "תמונות מהצבא" ו"אני עם המשפחה". היום התוכן ממוין באמצעות תגיות.
ההבדל קטן, אבל משמעותי. כאשר סיפור או תמונה השתייכו לקטגוריה - הם השתייכו אליה בלבד. לעומת זאת, על אותה התמונה ניתן להניח כמה וכמה תגיות. תמונה שצולמה בצבא, בפסח, עם המשפחה - יכולה לקבל את 3 התגיות הרלוונטיות גם יחד.
כך היא תעלה בכל חיפוש רלוונטי, כשנצמצם את הבחירה לתמונות בעלות תגית מסוימת. השימוש בתגיות הוליד גם את ענן התגיות - (Tag Cloud) שיטה גרפית להצגת מגוון התגיות שנעשה בהן שימוש באתר.
בדרך כלל מוצגות התגיות בענן, כאשר גודל התגית הולם את מספר המופעים שלה, כך שאם בעמוד שלכם באתר שיתוף התמונות פליקר מופיעות התגיות "טורקיה" בקטן ו"לונדון" בגדול, כנראה צילמתם יותר תמונות בטיול בלונדון מאשר בטורקיה. באמצעות ענני התגיות ושיטות מיון אחרות מנסים האתרים לסייע לגולשים לקבל את המידע הרלוונטי ביותר עבורם.
אחת התגליות הגדולות של "האינטרנט החדש" היא שלעתים קרובות הגולשים מעדיפים לקרוא חומר שכתבו גולשים אחרים ולצפות בתמונות ובקליפים שצילמו גולשים בלתי מקצועיים כמוהם. תוכן שנוצר בידי גולשים מכונה .UGC
חברות האינטרנט גילו שהרבה יותר זול ואפקטיבי לתת לגולשים לספק תוכן זה לזה במקום להעסיק כתבים וצלמים, ובהמוני אתרים הוכתרה הגישה הזאת בהצלחה עצומה. הגדולים שבהם הם יו-טיוב, פליקר, ויקיפדיה (ע"ע ויקי) ועוד. גם התוכן המופיע בבלוגים ובקהילות כמו פייסבוק הוא כמובן .UGC
נא להמתין לטעינת התגובות
