החשש: המשבר רק מתחיל
היחלשות הדולר משפיעה על כל תחום בחיינו. מחירי הטיסות מתייקרים עקב עליית מחירי הדלק ואפילו נסיעה קצרה לאיסוף הילדים מבית הספר או לצורך עריכת קניות הופכת יקרה משבוע לשבוע
חברות התעופה הפכו את היטלי הדלק לחלק בלתי נפרד ממחיר הכרטיס, במטרה לצמצם את עלויותיהן. רק בשנה האחרונה עודכנו ההיטלים כשמונה פעמים. גם ההטבות
כרטיס לניו יורק עולה הקיץ כ-600,ו-1,800 דולר במחלקת תיירים. עלייה נוספת, אם וכאשר תתרחש, תקפיץ את המחיר לאזור ה-2,000 דולר. להערכת מומחים, מחיר כזה יהווה מחסום פסיכולוגי וצרכני משמעותי, שעלול לגרום לציבור לדחות ולבטל טיסות וחופשות.

על פי הערכות, הפסדיהן של כלל חברות התעופה יעמדו השנה על כ-6 מיליארד דולר. מראשית העשור קפצו מחירי הדלק הסילוני בכ-800 אחוז, וכיום הם מהווים כ-35 אחוז מעלויות חברות התעופה.
עלות הדלק בלבד בטיסה בקו ת"א-ניו-יורק-ת"א מוערכת בכ-320 אלף דולר - סכום דמיוני שאיש כמעט לא צפה לפני שנים ספורות.
מאז פברואר התייקרו מחירי הבנזין לתחבורה ביותר מ-12 אחוז. מחיר הבנזין נקבע לפי מחירי תזקיקי הנפט בעולם בחמשת הימים האחרונים של החודש, ומכיוון שאנחנו נמצאים בתחילת החודש, קשה לדעת מה יהיה בסופו. ההערכה היא שמחיר הבנזין ימשיך לשבור שיאים גם בחודשים הבאים.
למדינת ישראל יש אינטרס כלכלי מובהק לצמצם את ההוצאה הלאומית של מטבע חוץ על דלק.
לנוכח מחירי האנרגיה, המדינה מוציאה יותר מטבע חוץ כדי לקנות אותה כמות אנרגיה. לכן, הפתרון ברמה הלאומית הוא לצמצם את תצרוכת האנרגיה. בעת משבר הדלק של שנת 1973 הונהג בישראל "יום שבתון לרכב": כל בעל רכב בחר יום אחד בשבוע שבו רכבו היה מושבת ומדבקה על השמשה הקדמית העידה על בחירתו.
כיום לא בטוח שצעד כזה יזכה לתמיכה פוליטית, אבל זאת דוגמה להתערבות מאסיבית של המדינה לצמצום השימוש בדלק.

הביקוש לכלי רכב ולאנרגיה בסין, בהודו ובשווקים מתפתחים נוספים נמצא במגמת עלייה. לכן, בנוסף לכל גורם זמני אחר, כגון ספקולציות או לחצים פוליטיים, קיים גידול מתמיד בביקוש לאנרגיה, שיגרום לגידול מתמיד בעליית המחירים.
בטווח הקצר אנחנו אמורים לראות דווקא ירידה במחירים, גם משום שהגז הטבעי המצרי החל לזרום מאל עריש לאשקלון ומשם אל תחנות הכוח של חברת החשמל, וגם משום שבחודש אוגוסט אמורה חברת החשמל להחזיר לנו חמישה אחוזים מתעריף החשמל (כלומר, התעריף יוזל) - מעין הלוואה שהעניק לה הציבור בספטמבר האחרון.

בעתיד הרחוק אנחנו צפויים לעלייה במחירי החשמל, אפילו אם מחיר הנפט לא יתייקר. זאת משום שעל תעריף החשמל לממן גם את הרפורמה במשק החשמל, שאמורה להיכנס לתוקף בחודשים הקרובים.
תחנות הכוח הסולאריות, שאמורות לקום באזור הנגב, יתחילו לפעול רק בעוד חמש שש שנים, וגם אז החשמל שהן ייצרו לא יהיה זול מזה המופק היום מסולר ומפחם, ובוודאי שלא מגז טבעי, כי הטכנולוגיה יקרה.
גם הגז הטבעי אמור להתייקר בתוך כמה שנים, לעומת מחירו כיום, כך שהשימוש הנרחב בו אולי ימתן עלייה גדולה יותר של המחירים, אך לא יותר מכך.