מדינת ישראל מתקרבת לקלפי: חגיגה לדמוקרטיה או מכה כלכלית
ירידה בהשקעות הזרות, דחיית החלטות חשובות, סחטנות פוליטית בכנסת ופגיעה בשכבות החלשות. כלכלת הבחירות כבר כאן
אם לא די בכך הרי שהממשלה החדשה שתיבחר תידרש לבצע קיצוצים עמוקים ותטיל גזירות כואבות על הציבור כדי לממן את חגיגת הבחירות, שלא תוכננו בתקציב 2008, וכן את הבזבוזים הצפויים של הממשלה היוצאת. זאת בניסיון לעמוד ביעדים הפיסקליים ולמנוע זעזועים במשק והורדת דירוג האשראי.
נגיד בנק ישראל לשעבר, ד”ר דוד קליין, מזהיר כי כלכלת בחירות ופריצת התקציב יפגעו בציבור ובמשק ויביאו למיתון חריף, וקובע כי ההאטה בצמיחה תגיע בחודשים הבאים.
"בשנת 2008 תהיה האטה בצמיחה. עוצמת ההאטה תלויה בארצות הברית. חוסר היציבות הפוליטית פוגע בהשקעות ובצמיחה ויכול להפוך את ההאטה למיתון. הבחירות יכולות לסכן את כלכלת ישראל, שממילא נכנסת להאטה כלכלית.”
השיתוק שמאפיין ממשלות ערב נפילתן ישפיע בראש ובראשונה על השכבות החלשות. למשל, ייתכן עיכוב בהרחבת התוכנית למס הכנסה שלילי לכל חלקי הארץ, כך שמההטבה ייהנו רק תושבי האזורים שבהם מופעלת תוכנית ויסקונסין.
עוד מהלכים שעלולים להישאר במגירה הם התוספת המתוכננת (בגובה מאות שקלים בחודש) לקצבאות הזיקנה וכן הגדלת שכר המינימום. גם הצעת החוק לזיכוי במס על הוצאות לטיפול בילדים, שזכתה לאחרונה לרוח גבית מבית המשפט, צפויה להיתקע כבר בשלבים הראשונים, וכמוה גם האפשרות להפחתת מסים.
חקיקה חברתית נוספת שצפויה להיתקע בוועדות נוגעת לסיוע לעובדי הקבלן, להפחתת תשלומי ההורים למשרד החינוך ולמימון מעונות יום.
נראה שהקיצוצון של 1.5 מיליארד שקל בתקציב 2008 יבוטל מחוסר יכולת לגייס רוב - והגירעון התקציבי יגדל בהתאם. גם תקציב המדינה לשנת 2009 ייצבע בצבעים פוליטיים הרבה יותר: יותר היענות לדרישות מיידיות של המפלגות וניסיון לרצות את הבוחרים - ופחות קידום פרויקטים לטווח הארוך. זאת כמובן בהנחה שהממשלה תצליח להעביר את התקציב בכנסת.
גם המשקיעים הזרים לא אוהבים אי וודאות, שכן תוצאות הבחירות יקבעו את עתיד המשק: בנימין נתניהו כראש ממשלה ינהיג כלכלה שונה לגמרי מזו של אהוד ברק, ולכן הם יעדיפו לשבת על הגדר במשך כמה חודשים.
הקיפאון בהשקעות צפוי לפגוע במיוחד בענפי הנדל”ן והתעשייה. גם הבורסה אוהבת ודאות ושונאת זעזועים, ולכן שוק ההון ידשדש ויירד בחודשים הבאים עד התבהרות התמונה הפוליטית.
הממשלה היוצאת תימנע מטיפול בנושאים כבדים או מעוררי מחלוקת ותניח את כל הסוגיות לפתחה של הממשלה החדשה. בין המהלכים והרפורמות שצפויים להעלות אבק ניתן למצוא את השינויים המבניים בנמלים ובתחבורה הציבורית, שנועדו לחסוך למשק עשרות מיליוני שקלים בשנה.
גם הדיונים על הרפורמה במשק הגז, שאמורה לחסוך לצרכנים הביתיים עשרות מיליוני שקלים, לא צפויים לצלוח את המחסומים הפוליטיים.
כך גם פרויקטים בתחום פיתוח התיירות שעלותם מיליוני שקלים, וכרגע אין אפילו שר שדופק למענם על השולחן, מכיוון שמינוי שר התיירות במהלך ההפרטה של בנק לאומי, שיצא לדרך בתחילת השנה ואמור היה להתבצע בפועל מיד לאחר הקיץ, עלול להידחות שוב למועד בלתי ידוע.
כמו כן לא ידוע מה יעלה בגורלה של הוועדה הבין משרדית בראשות מנכ”ל האוצר, ירום אריאב, לבחינת הרפורמה הפיננסית במשק, וכן בגורלם של מינויים חשובים בצמרת המשק, כמו הממונה על השכר באוצר.
התעשיינים, שגם ככה סובלים מהדולר הנמוך, ממש לא אוהבים את הרעיון של הקדמת הבחירות. “אבל אם יחליטו הפוליטיקאים על הקדמת הבחירות, אני מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר. ככל שהבחירות יתקיימו במועד מוקדם יותר, אפשר יהיה למנוע את פיזור התקציב לכל עבר, סחיטות ותקציב בחירות,” אמר יו”ר התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש.
לדבריו, התעשיינים מצפים להגדלת תקציב המדען הראשי, להרחבת פעילות מרכז ההשקעות במשרד התמ”ת ולמימוש התוכניות לעידוד היצוא. החשש הוא שתוכניות אלו לא יטופלו באופן ענייני בתקופת בחירות.
גם אם ממשלת קדימה תאריך ימים, השותפות הבכירות בקואליציה - העבודה וש”ס - ימררו את חייה וינסו להרוויח כמה שיותר מהמצב. ש”ס, הדורשת את העלאת קצבאות הילדים בעלות מיליארד שקל, זכתה השבוע בצ’ופר ראשון מראש הממשלה, בדמות הקצאת עשרות מיליוני שקלים לצורכי דת.
אם ראש הממשלה יבקש לחזק את מעמדו, סביר להניח שיפנה לעזרת יהדות התורה, הדורשת אף היא את הגדלת הקצבאות ותקצוב מוסדות הדת. אם תצטרף הסיעה לקואליציה, היא עשויה לדרוש גם שרים או סגני שרים נוספים מטעמה, שעלות כל אחד מהם עומדת על כ-2.5 מיליון שקל בשנה.
במקביל צפויה האופוזיציה לנסות ולהעביר כמה שיותר הצעות חוק פרטיות בעלות של עשרות ומאות מיליוני שקלים למשק, תוך ניצול הבלגן בבית המחוקקים.
גם הבחירות לרשויות המקומיות, שצפויות להיערך בנובמבר, יגבו את מחירן באמצעות האטה בפעילות הרשויות המקומיות, אך בעיקר הן יגבו מחיר מהמפלגות המתמודדות עצמן. המפלגות הגדולות, המתמודדות בשתי החזיתות - הארצית והמקומית, חוששות בעיקר מקריסה כלכלית בעקבות ריבוי המאבקים הצפוי להן, ולא מהפגיעה בכיס של כולנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
