מדינת ישראל מייבשת את הנגב
משרד ממשלתי מיוחד לפיתוח יש, חזון יש - אבל ביצועים אין. התקציבים שהבטיחה הממשלה לא מגיעים, הכבישים המשוכללים שתוכננו לא נסללים והרכבות החדשות אפילו לא נראות באופק
תמונת המצב העגומה העולה ממצב התשתיות בדרום מובילה למסקנה אחת, ברורה וכואבת - המדינה שכחה את הנגב.
מה שהחל בסיסמאות ובהצהרות בומבסטיות ופטריוטיות על חזון פיתוח הנגב מסתיים, כך מתברר, בתקציבים מגוחכים, בהגירה שלילית, בפרויקטים מוקפאים ובחבל ארץ שלם שמנותק חברתית, כלכלית ותרבותית ממרכז החיים של ישראל.
ב-2006 אישרה הממשלה תוכנית עבודה לחיזוק הנגב למשך 10 שנים ובהיקף 17 מיליארד שקל - שהם 1.7 מיליארד שקל לשנה. עם אישורה היו אמורים להיכנס לתכנון שורה של פרויקטים, אך בפועל - השקעות המדינה נמוכות בהרבה.
בעוד שב-2007 עמד התקציב השנתי של הרשות לפיתוח הנגב על 400 מיליון שקל - מתוכם 180 מיליון שקל לרשות לפיתוח הנגב - עומדת השקעת המדינה בנגב ב-2008 על כ-380 מיליון שקל, מתוכם 128 מיליון שקל בלבד לרשות לפיתוח הנגב.
לתושבי הדרום ולמשרדי הממשלה ברור כי פיתוח התשתיות הוא תנאי הכרחי לפיתוח הנגב, אלא שבזו אחר זו נשמטות התוכניות הגדולות ופרויקטים רבים נותרים תקועים, מוקפאים או מבוטלים בשל היעדר תקציב, והנגב נראה רחוק מתמיד.
מעל פרויקטי התשתיות החשובים והגדולים של דרום הארץ מרחף כיום סימן שאלה גדול. מעטים יודעים שנכון להיום הופסקה עבודת התכנון על כביש חוצה ישראל (כביש 6) דרומה ושעבודות התכנון על קו הרכבת, שאמור לצאת מאשקלון לכיוון באר שבע ומשם לנתיבות, אופקים ושדרות - הופסקו.
ואלו הן רק שתי דוגמאות מתוך רשימה ארוכה.
"ב-1ביולי,מועד פתיחת קטע 20 בכביש חוצה ישראל, תיפסקנה העבודות על כביש 6 דרומה לכיוון צומת שוקת וצומת הנגב. זה אומר שהממשלה, שקבעה לעצמה יעדים להורדת כביש 6 דרומה - לא עומדת בהם", טוען שמוליק ריפמן, יו"ר הרשות לפיתוח הנגב וחבר קיבוץ רביבים.
"מבחינת הפקידות במשרד האוצר והתחבורה כביש 6 נגמר. כל הסיפורים שמספרים לנו - זה לא יקרה. יוצא שכביש 6 משרת רק את התושבים בין גדרה לחדרה. זוהי שגיאה חמורה של מקבלי ההחלטות. תשתית היא אחד המנופים הכלכליים החשובים", מסביר ריפמן. באוצר טוענים כי המשך התכנון של כביש 6 תוקצב, וכי לא ידוע להם על הפסקה בתכנונו.
כביש חשוב נוסף שמתעכב הוא כביש 31 - מצומת שוקת לערד, המחבר גם בין כביש 6 לערד ולבסיס
גם מצבו של כביש 232, המחבר בין שדרות, כפר עזה, בארי, מגל ורפיח, דומה. אחרי פינוי תושבי גוש קטיף בחרו רבים מהמפונים להתיישב ביישובים סביב כביש זה, ונוצר שם עומס רב.
ברשות ביקשו להרחיב את הכביש, אך טרם בוצע כל מהלך. עיקר משאבי התשתיות של החברה הלאומית לדרכים (מע"צ) מוקצה לתחזוקה ולפיתוח כבישים שאינם בין-עירוניים.
לפי נתוני החברה, היא משקיעה במסגרת תוכנית החומש כ-560 מיליון שקל בפיתוח כבישים חדשים בנגב, שהם כ-140 מיליון שקל לשנה. מדובר ב-5% בלבד מתקציב תוכנית החומש של ישראל לפיתוח כבישים.
מצבו הרעוע של הדרום מוכר וידוע בענף הבנייה והתשתיות. השבוע התקיים, לראשונה בבאר שבע, כנס איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתית. לדברי יו"ר האיגוד, דני מריאן, "אנחנו עדים למגמה של קיצוץ בתקציבי הפיתוח. רק לאחרונה קוצץ שוב תקציב מע"צ, ובכך צפויה ירידה חדה בתחום הביצוע והתכנון. איגוד המהנדסים קורא לממשלה להתעשת ולא להפסיק את תנופת התשתיות, כך שתגיע גם לדרום".
ראש עיריית באר שבע יעקב טרנר, שנכח גם הוא בכנס, אמר: "באזור באר שבע והסביבה מצויים 65% מהקרקעות של מדינת ישראל ורק 8% מאוכלוסיית מדינת ישראל".
"יש כאן הזדמנות היסטורית לשנות את מצב הפיזור של האוכלוסייה, אך הממשלה אינה עומדת בהתחייבויותיה. היא התחייבה לתקציב של 1.7 מיליארד שקל בשנה, אבל ברגע שיש קיצוצים - מקצצים קודם כל בתשתיות".
בינתיים הפריפריה בדרום הולכת ומתרחקת מהמרכז. ההזנחה, מחירי הנדל"ן הנמוכים, מצוקת התעסוקה והיעדר הנגישות התחבורתית למרכז הארץ מבריחים את האוכלוסיות החזקות והופכים את הנגב לביתן של השכבות החלשות.
"מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה למקד את כל המשאבים האנושיים והתקציביים בין גדרה לחדרה. כשאתה מסתכל על מדינות אחרות שביקשו לפתח חבל ארץ מרוחק, הדבר הראשון שהן עשו זה לעבוד על התשתיות", מסכם ריפמן.
לדברי גורמים באוצר, בעיית התשתיות בנגב מוכרת, וכבר ב-2009 מתכננים באוצר לבצע הסטת תקציבים מהמרכז לפריפריה.
נא להמתין לטעינת התגובות
