3 שנים לכהונת פישר: האם הציפיות היו גבוהות מדי?
במאי 2005 כולם דיברו על הכוכב שנחת בארץ לתפקיד נגיד בנק ישראל - עם רזומה מרשים בקרן המטבע העולמית. 3 שנים לאחר מכן האינפלציה מתעוררת ונשמעים לא מעט קולות ביקורת על מדיניותו של הנגיד. כהונת פישר - סיכום ביניים
אולם בחודשים האחרונים קולות הביקורת על מדיניותו של פישר הולכים ונעשים רמים יותר ויותר, בעיקר בשל מדד המחירים לצרכן המתפרץ והחמצה חוזרת ונשנית של יעד האינפלציה הרשמי - בניגוד למטרתו המוצהרת על-פי חוק של בנק ישראל.
אחד המדדים היותר מעניינים שבהם נהוג למדוד את הצלחתו או את אי-הצלחתו של בעל תפקיד כלכלי בכיר במשק הוא התגובה של הבורסה או של שוק מטבע החוץ לאירוע אישי הקשור אליהם, כמו התפטרות או חלילה מחלה קשה.
כששר האוצר בנימין נתניהו התפטר לפני 4 שנים הגיבה הבורסה מיידית בירידות שערים של כ-5%. מנגד, כשיורשו אברהם הירשזון נחשד בפלילים, סוחרי הבורסה עברו לסדר היום.
כשראש הממשלה אריאל שרון נקלע למצבו הרפואי הקשה, הגיב השוק באחד העם בעצבנות. כשמחליפו אהוד אולמרט נחשד בפלילים, השוק כמעט לא התרגש.
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הוא אחד הברומטרים המשפיעים בצורה החדה ביותר על השווקים הפיננסיים. לפני 15 חודשים, כשסכסוך העבודה בבנק ישראל היה בעיצומו, החליט הנגיד לכנס מסיבת עיתונאים. בשוק ההון נפוצו הערכות כי בכוונת הנגיד להתפטר.
שוק המניות הגיב מייד בירידות שערים חדות והדולר הקורס שב לפתע להרים ראש. רק כשהוכחשו הערכות אלה שבה הבורסה לעלות.
"אין בכלל ספק שפרופ' פישר נחשב לנכס גדול עבור הכלכלה ועבור המשק הישראלי. הוא דמות חשובה בעיקר במישור הבינלאומי. נכון שפה ושם יש פספוסים במישור המקומי, אבל זה קורה לכל נגיד", אמר לנו אחד מסוחרי הבורסה הוותיקים, שבחר להישאר בעילום שם.
אחת ההצלחות המובהקות של נגיד בנק ישראל בתפקידו מתבטאת בחיזוק מעמדה של הכלכלה הישראלית.
הודות לקשרים הענפים של פישר ברמה הבינלאומית (בעיקר בשל תפקידו כמשנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית) הוא קידם את צירופה של ישראל למועדון ה-OECD, הנחשב למועדון הכלכלי היוקרתי ביותר באירופה.
מקרה נוסף מחזיר אותנו לימי מלחמת לבנון השנייה, אז טרח פרופ' פישר לצאת לארה"ב לסבב שיחות הרגעה עם אנליסטים. לאחר שיחות שכנוע נמרצות
כמה חודשים לאחר מכן הוחלט להעלות את דירוג המדינה. גם בכנסים הבינלאומיים הנערכים מדי שנה בדאבוס או בוועידת קרן המטבע מטיל הנגיד את מלוא משקלו, כדי לשכנע את העולם בדבר יציבות המשק הישראלי וחוסנו הכלכלי.
במשרד האוצר מודעים היטב לתרומתו של נגיד בנק ישראל, ובכירים במשרד הודו כי "פרופ' פישר הוא נכס ממדרגה ראשונה למדינת ישראל". זאת הסיבה ששר האוצר רוני בר-און וראש הממשלה אהוד אולמרט היו מוכנים לעקוף את הממונה על השכר בניסיון לפתור את משבר השכר בבנק ישראל ואת סוגיית חוק בנק ישראל.
עם זאת, באותה נשימה מלינים הבכירים באוצר על חוסר שיתוף הפעולה הכלכלי עם בנק ישראל, ועל כך שהנגיד מבצע לא אחת צעדי מדיניות חד-צדדיים בלי ליידע אותם מראש.
כדוגמה למדיניות החד-צדדית של פישר מביאים בכירי האוצר את ההחלטה שנפלה לפני חודשיים להתערב בשוק המטבע ואת ההחלטה על הגדלת רזרבות המטבע ב-10 מיליארד דולר.
כל עוד מצב המשק היה סביר, הביקורת נשמעו בחדרי חדרים ולא יצאו החוצה. כעת, כשמתחילים הפספוסים בתחום המדד וגם התאוששות הדולר נבלמה, הסכינים מתחילים להישלף.
תחילה קולות המרי נגד הנגיד הגיעו מכיוון לא צפוי: שיתוף פעולה יוצא דופן בין נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, לבין מזכיר ההסתדרות, עופר עיני. השניים ניסו לקדם חוק שייאלץ את הנגיד להפחית את הריבית ולהביא להתאוששות שער הדולר.
ברוש, שנחשב עד לפני שנה כאופוזיציונר לנגיד, דווקא התקרב אליו מאוד בחודשים שקדמו להצעת החוק. לאחר הפחתות הריבית הוא הרבה להחמיא לנגיד, וקולות הביקורת הגלויים הגיעו אז בעיקר מכיוונו של הנגיד לשעבר דוד קליין.
למשל, כשנגיד בנק ישראל החליט להתערב בשוק המט"ח, ד"ר קליין מתח עליו ביקורת נוקבת, תקף את חוסר הגילוי הנאות והסביר כי לא ייתכן לשנות את כללי המשחק מבלי שתהיה מדיניות ברורה ומוגדרת.
קליין ציפה לשינוי חד יותר במדיניות הריבית ולא לצעדים המדודים שביצע פרופ' פישר. נזכיר כי בתקופת כהונת קליין כנגיד, באוקטובר 2002, הופחתה הריבית ב-2% כחלק מעיסקת החבילה עם האוצר.
קולות ביקורת אלה מושמעים על רקע שתי תופעות כלכליות עיקריות. האחת היא התגברות האינפלציה (במיוחד בחודשיים האחרונים) והתעלמות הנגיד מכך. במגדל שוקי הון, למשל, הגדילו לעשות ולטעון כי "הנגיד נרדם בשמירה".
נזכיר כי בנק ישראל החמיץ את יעד האינפלציה ב-2007, כשהמדד עלה בפועל ב-3.4%. ב-2008 צפוי המדד להגיע לפחות ל-4% וגם כאן מדובר בהחמצה רצינית.
התופעה השנייה המעוררת ביקורת על פישר עוסקת בנושא הורדת הריבית החדה - הפחתה של 1% במשך חודשיים - שנועדה להמריץ את הדולר. המהלך הצליח באופן חלקי בלבד, והדולר שב בתוך כמה שבועות לרמתו הנמוכה.
השער היציג עמד אתמול על 3.37 - קרוב לרמתו ערב ההחלטה על רכישת הדולרים, שעליה החליט פישר במרס 2008. הנגיד קבע כי בנק ישראל ירכוש מדי יום מיליון דולר, ומאז גדלה יתרת המט"ח של ישראל במיליארד דולר לפחות.
אחד המבקרים החריפים של פישר הוא שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס. במהלך 2007 קרא מעוז כמה פעמים להפחית את הריבית, אך לדבריו הדבר נעשה, מאוחר מדי.
"לנגיד בנק ישראל יש שם בינלאומי. במידה מסוימת זה תרם ליציבות המשק וליוקרה בעיני המשקיעים הזרים. את זה לא ניתן לקחת ממנו", אמר מעוז למעריב עסקים. "מנגד אני מאמין שהנגיד עצמו לא האמין בעוצמתו ובחוסנו של המשק הישראלי, והחזיק בריבית גבוהה מהנחוץ. זה בהחלט כישלון".
ומה היה הנגיד צריך לעשות בפועל? "לאור המצב במשק, נתוני התעסוקה והתוצר המקומי, הריבית היתה חייבת להיות נמוכה יותר. בתחילת 2007 האינפלציה היתה אפסית, לישראל היה עודף בחשבון השוטף ועודף תקציבי גדול, ולפי כל הספרים הריבית היתה אמורה להיות נמוכה יותר. בפועל זה לא קרה".
אז מה אפשר לעשות כעת? "כעת המשק נמצא במלכודת: מצד אחד, הריבית אינה יכולה לעלות בגלל הדולר, אבל מצד שני האינפלציה נמצאת בפתח. ההתערבות בשוק המטבע נעשתה באיחור. מה שיכול לחלץ אותנו זה הכפלה ושילוש של קצב רכישת מטבע החוץ. בשנתיים שנותרו לכהונתו, הנגיד חייב לעודד את הגדלת ההשקעות בתשתית באמצעות הנפקת אג"ח להשקעה בתשתיות. הוא צריך להתערב בצורה מסיבית בשוק המטבע כמו במודל הסינגפורי, עד שהכלכלה העולמית תתייצב. פרופ' פישר חייב גם להחליף חלק מהיועצים שלו ולקבל, כפי שמקובל בגרמניה, גם ייעוץ חיצוני ולא רק פנימי".
לא כולם במשק מקבלים את דעותיו הנחרצות של מעוז, הגם שהוא נחשב לאחד הכלכלנים המבריקים במשק. מנכ"לית בנק לאומי, גליה מאור, נחשבת לאחת התומכות במדיניות הנגיד.
בשיחות עם מקורביה התבטאה מאור בנושא ואמרה כי "כל מעשה של הנגיד ייתקל בביקורת. כשהדולר היה גבוה צעקו שצריך להוריד את הריבית, והוא אכן הוריד אותה והוכיח את עצמו. עכשיו, כשהאינפלציה בפתח, מתמרמרים המבקרים על כך שאינו מעלה את הריבית. הביקורת אינה עניינית", הוסיפה מנכ"לית לאומי.
את דברי מאור יש להביא בעירבון מוגבל, שכן מערכת היחסים שבין פרופ' פישר לבינה הדוקה מאוד. גם הנגיד מעריך מאוד את מאור ואת תפקודה כמנכ"לית בנק לאומי.
דווקא בתחום הניהול קיים בשבועות האחרונים בבנק ישראל שקט יחסי. הנגיד הימר על הסוס הנכון - חבר הנהלת הבנק דוד לנקרי - ובתחום יחסי העבודה קיים בבנק המרכזי שקט יחסי.
"דווקא כעת, כשיש שקט, היינו מצפים שהנגיד יתפנה ויקדיש את מלוא תשומת הלב לתחום המדיניות המוניטרית. לטובת המשק אני מקווה שהוא יצליח", אמר למעריב עסקים בנקאי בכיר.
נא להמתין לטעינת התגובות
