דוח המבקר על רכבת ישראל: נפוטיזים, עובדים בעלי רקע פלילי והטבות שכר מרחיקות לכת
הדוח החמור חושף התנהלות בלתי תקינה בכל הקשור למינויי עובדים, תנאי העסקה, תשלומי שכר והטבות חריגות לעובדים בכירים וחברי ועד ברכבת ישראל
כך למשל , עולה מהדוח כי הפקד הראשי, שהוא הסמכות התפעולית הגבוהה ביותר ומי שאחראי על קבלת החלטות קריטיות ובטיחותיות בדבר חיי אדם, לא עבר כלל בחינות התאמה לתפקיד.
"נמצא כי לא הייתה לו בקיאות ברמה גבוהה בהוראות התפעוליות של רכבת ישראל ובנוהלי הרכבת ותקנותיה כפי שנדרש במכרז. הכשרתו נעשתה בצורה לקויה ולא בהתאם לכללים שהיו נהוגים בחברה", נכתב בדוח.
ועדי העובדים של הרכבת ידעו גם הם ליהנות מהשפע שהציעה להם רכבת ישראל. על פי הדוח שילמה הרכבת ליו"ר הוועד הכללי, ממלא מקומו וסגנו, הטבות שכר חריגות במועדים סמוכים לחתימה על הסכמי עבודה בחברה.
בתקופה שבין מרץ 2001 לאוקטובר 2002, קודם יו"ר הוועד הכללי בשלוש דרגות, זאת למרות שהסכמי העבודה הקיבוציים מתנים קידום בדרגה בהמתנה של מינימום שנתיים בין אחת לאחרת.
באוקטובר 2002 אישר מנכ"ל הרכבת דאז, יוסי שניר, את השוואת תנאיו של יו"ר הוועד לאלה של מנהלי האגפים, בנוסף, נהנה יו"ר הוועד מ"תוספת מיוחדת" למשכורתו בהיקף של 13,500 שקל, כך שעלות שכרו השנתית בשנת 2005 הסתכמה ב-836 אלף שקל, 70 אלף שקל בחודש.
גם ממלא מקום יו"ר הוועד לא קופח ועל פי הדו"ח אושרה לו באוגוסט 2003 "תוספת אישית" שאינה מוסדרת בהסכמי החברה. שכרו ב-2006 הסתכם ב-630 אלף שקל, 52 אלף שקל בחודש.
"התוספות והקידום בשכר יו"ר הוועד
בנוסף, העניקה החברה לבעלי תפקידים בכירים מענקי השתלמות בסכומים החורגים מן המקובל. כך למשל קיבלה היועצת המשפטית של החברה מענק השתלמות בסך 84,600 שקל - פי 6 מעל הקבוע בנוהל, וימי ההשתלמות הוכרו לה כימי עבודה. גם במקרה זה ההטבות לא אושרו והיו בניגוד לנהלים.
במקרה אחר המצוין בדוח, ביולי 2002 החל עובד, בנה של אישיות בכירה, בין השאר, בעלת מעמד בכיר לשעבר בליכוד, לעבוד בתפקיד מנהל הפיתוח העסקי של הרכבת. לאחר תחילת עבודתו הועבר לרכבת דו"ח אבחון והערכה אשר קבע כי העובד אינו מומלץ לתפקיד זה, אך למרות זאת הוא הושאר בתפקידו.
יתרה מכך, בנובמבר 2004 קודם העובד ואף מונה למנהל אגף. "נראה כי מדובר במינוי הנגוע בשיקולים זרים, ביניהם גם שיקולים פוליטיים", כותב המבקר.
מקרה בולט נוסף הוא מינוי סמנכ"ל חטיבת הנוסעים המונה מאות עובדים. על פי ממצאי הדוח, הרכבת כלל לא פרסמה מכרז פומבי לאיתור מועמד מתאים. בינואר 2004 אישר דירקטוריון החברה את מינויו של עובד בכיר לתפקיד על אף שהעובד היה חסר ניסיון ניהולי.
גם בנושאים בעלי גוון פלילי נמצאו ליקויים בהתנהלות הרכבת. באפריל 2000 הגישה עובדת ברכבת תלונה במשטרה נגד פקח שהועסק ברכבת באמצעות חברת כוח אדם, בגין הטרדה מינית.
בעקבות כך הוחלט על הפסקת עבודתו כפקח, אך בספטמבר 2000 הוא הוחזר לעבודתו. בינואר 2005 הורשע העובד בגין אותה תלונה ורק בינואר 2007, שנה לאחר שנדחה ערעורו, הוא פוטר מהחברה ואף קיבל מענק של 3 חודשי הודעה מוקדמת ו-40% פיצויים.
"מהממצאים עולה כי הגורמים המוסמכים ברכבת נקטו ביחס סלחני ומיטיב עם עובד שנחשד, ואחר כך הורשע בהטרדה מינית. למרות שהגורמים המוסמכים היו מודעים לחשד להטרדה מינית הם פעלו להעסיקו ואף לקדמו בדרכים עקיפות", כותב המבקר.
נא להמתין לטעינת התגובות
