גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


למנף את ועידת הנשיא

אם פרס מתכוון לארגן ועידה נוספת, חייבים מארגניה להפיק לקחים משורה של תקלות ארגוניות, שאירעו בשל חוסר ניסיון בארגון כנסים רבי משתתפים

דוד ליפקין | 20/5/2008 8:21 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הישראלי היחיד שיכול היה להצליח לרכז עוצמה יהודית כה מרשימה ואישים כלכליים בכירים מהעולם בוועידת הנשיאים, שהתקיימה בשבוע שעבר בירושלים, הוא שמעון פרס. בזמן הקצר שעמד לרשותו הפעיל פרס את מערכת קשריו הענפה כדי לשכנע מאות אישים לחגוג את שנת ה-60 למדינה בוועידה שתפקידה לעסוק בהתוויית דרכים למחר.

למרות שהיה זה ניסיון לחקות את ההתכנסות השנתית של הפורום הכלכלי בדאבוס, יש לנו עדיין הרבה מה ללמוד מהמכונה השוויצרית, שצברה ניסיון של עשרות שנים בארגון ועידות. כוועידה הנערכת בישראל של שנת 2008 הוקדש בה מקום מכובד לתעשיית ההיי-טק והאינטרנט.

הודות לפעילותו של יוסי ורדי, גורו ההיי-טק, הובטחה השתתפות אישים מובילים בראשות סרגיי ברין מגוגל ומיאהו. הופעתם של אלה - יחד עם הופעתו של נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש - יצרה את התהודה הנרחבה לוועידה.

ההיסטוריה הקצרה של ישראל כוללת ועידות כלכליות של הצמרת העסקית היהודית. היה זה פנחס ספיר, שר האוצר האגדי, שידע מיד לאחר מלחמת ששת הימים לארגן כאן ועידה גדולה של אנשי העסקים היהודים המובילים בעולם, כדי לשכנעם להשקיע בארץ ולא להסתפק בתרומות.

הוועידה הזו שכנעה את איל ההון שאול אייזנברג להשקיע בארץ, ויחד עם הברון אדמונד דה רוטשילד הוא נמנה עם מקימי החברה לישראל, אשר רכשה בתוך זמן קצר מחצית מהבעלות על בתי הזיקוק בחיפה ועל חברת צים. זה היה, למעשה, הגל הראשון של השקעות זרות בישראל.

פרס והמכון לתכנון מדיניות העם היהודי, שהיה הזרוע לארגון הוועידה, חייבים לדאוג שתהיה לה המשכיות. המבחן יהיה ביכולת היישום של כמה מהרעיונות המעשיים
שנשמעו בה - כמו חפירת תעלת הימים מים סוף לים המלח שמוביל איש העסקים יצחק תשובה - ובסילוק המכשולים הרגולטוריים והבירוקרטיים במהירות האפשרית.

אם אכן יתחילו בעשייה, תהיה לרוב המשתתפים נכונות ליטול חלק בוועידה נוספת בשנה הבאה או בעוד שנתיים.

על מנת לארגן במהירות את הוועידה היה צורך באיסוף תרומות בגובה 7-8 מיליון דולר ממיליונרים יהודים ומאנשי עסקים ישראלים. למרות חשיבותה של הוועידה אין להניח שממשלת ישראל היתה מאשרת את התקציב הדרוש, כי הכנסת לא היתה מזדרזת לתת את האישורים לפי לוח הזמנים הצפוף.

אולם כדאי לקבוע קריטריונים לאיסוף התרומות לוועידות הבאות, כדי למנוע לזות שפתיים.
אם פרס מתכוון לארגן ועידה נוספת, חייבים מארגניה להפיק לקחים משורה של תקלות ארגוניות, שאירעו בשל חוסר ניסיון בארגון כנסים רבי משתתפים.

בין היתר חייבים לדאוג לאולמות מתאימים לדיונים המכילים משתתפים רבים ולאקוסטיקה טובה במיוחד, כדי שלא יישמעו הדוברים מהאולם הסמוך. הצפת המסדרונות במשתתפים הכשילה ניסיונות לקיום שיחות מסדרון, שכל כך מקובלות בוועידות מסוג זה.

עיקרון בסיסי נוסף של ועידה בינלאומית הוא שמופצת בה רשימת משתתפים המכילה פרטים וכתובות, ומסייעת לנטוורקינג. הטענה כי הדפסת הרשימה הזו כרוכה בהוצאה ניכרת אינה נכונה, כי אפשר למצוא חלופות, כמו פרסום הרשימה באינטרנט.

לא תהיה זו בושה ללמוד מהניסיון של מארגני הוועידה בדאבוס ואף לבקש מהם סיוע, כדי למנוע חזרה על טעויות. הם קצרו הצלחות, למרות כל התחזיות השחורות לכישלונות בשנות שפל כלכליות. המרשם שלהם הצליח.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

דוד ליפקין

צילום: נעם וינד

פרשן כלכלי בכיר במעריב

לכל הטורים של דוד ליפקין
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים