בחברה טובה

אני בדרך כלל לא מהטיפוסים ששמחים לאידם של אחרים. אבל תודו: מהפאדיחה הבריטית הזאת נודף ריח ישראלי כל כך חזק

שגית פסטמן | 1/4/2008 9:01

אודה ולא אכחיש, כשדפדפתי אתמול בעיתונים היומיים התמלאתי נחת רוח באופן יוצא דופן. כמו תמיד המוספים זעקו שהמיתון מתקרב, שהדולר מתכווץ ושהעשירים מתעשרים. על ידיעות מסוג זה אני מדלגת מדי בוקר בחינניות בעזרת חוש האסקפיזם החד שלי.

הידיעה שדווקא לכדה את עיני והרחיבה את לבי עסקה בהשקת הטרמינל של בריטיש איירוויס בהיתרו שבבריטניה בשבוע האחרון.

הנה כי כן, יותר מ-200 טיסות בוטלו בהינף כנף ב-3 ימי הפעילות הראשונים של הטרמינל הכאוטי. בנוסף, 15 אלף פריטי מטען לא הוחזרו לבעליהם. מתברר שמערכת רישום הכבודה האוטומטית בטרמינל, שהיתה אמורה לטפל ב-12 אלף פריטים בשעה, לא עמדה בעומס וקרסה.

בעקבות כך מטענים רבים נותרו ללא טיפול וטיסות רבות בוטלו. והדובדבן שבקצפת: מספר הפריטים שלא הוחזרו לבעליהם גדול פי 3 מזה שבדיווח הראשוני של החברה.

חברת התעופה שרויה במבוכה גדולה: שרת התחבורה הבריטית רות קלי בפאניקה והנוסעים שנתקעו במקום - בקריז. "4.3 מיליארד ליש"ט הושקעו בהקמת הטרמינל", נכתב, וציינתי לעצמי בחוש הומור דק שהיקפי הפיצויים שתיאלץ בריטיש לשלם לנוסעים יהיו בטח בשמים.

עוד הוספתי בקול מאנפף "הו פיליפ, וואט א קטסטרופי". ועוד דווקא אצל הבריטים, שנראים כל כך מסודרים, אלה שעד לפני 100 שנה שלטו באימפריה כל כך גדולה - שהשמש, כך הם התגאו, מעולם לא שקעה בה. איך נפלו

גיבורים? איזה פאשלונרים.

אל תטעו בי, אני בדרך כלל לא מהטיפוסים ששמחים לאידם של אחרים. אבל מהפאדיחה הבריטית הזאת נודף ריח ישראלי כל כך חזק. תודו שסיפור שכזה מתלבש עלינו בול. למעשה, הוא כבר קרה לנו עם פתיחת נתב"ג 2000, שהיתה פארסה לא קטנה לכשעצמה ועלתה לנו האזרחים התמימים הון - ועדיין לא הגיעה לממדים של היתרו, תודה לאל.

כמה טוב לדעת שאנחנו לא יושבים לבד על דוכן הנאשמים, ולצדנו אומות מפוארות כמו בריטניה. ולא רק היא. כי מהצד השני אפשר, למשל, להושיב לידינו את צרפת. שם רשות השידור הציבורית נקלעה למשבר על רקע מצבה הכלכלי החמור, והממשלה שוקלת להשקיע בערוצים הציבוריים 150 מיליון יורו.

אפשר עכשיו להכביר מילים על רשות השידור הכושלת שלנו, שכדי להציל אותה מהכחדה נזדקק להשקיע בה מאות מיליוני שקלים, אבל אם בארץ הבאגטים נפלה שלהבת...

אז נכון, אתמול נודע שסדקים חמורים נתגלו בריתוך חלקי קטע הבסיס של גשר המיתרים בכניסה לירושלים, ולכן תתעכב פתיחת הפרויקט ותתייקר משמעותית (שוב על חשבון האזרח הקטן). אבל מה זה מוכיח חוץ מזה ש-SHIT HAPPENS בכל העולם ולא מדלג גם עלינו?

אז נכון, צרת רבים היא נחמת טיפשים ועדיין יותר נעים לפתוח את הבוקר עם התובנה שבישראל מינון השלומיאליות, שמאחוריה מתחבא לרוב ממד השחיתות, לא עולה על אלה שבמדינות מתוקנות אחרות ברחבי הגלובוס.