מביא הביתה כסף
כחצי שנה לאחר שהשתחרר מהכלא, עופר גלזר כבר שווה 50 מיליון דולר. יש לו עסקי נדל”ן ענפים, חברת אחזקות, חברת תעופה ובקרוב גם סטארט־אפ. זה לא מספיק לו. אשתו עדיין שווה לפחות פי 100
רעייתו שרי שידרגה באחרונה את מטוס המנהלים שלה לבואינג .737 גלזר, שטס בו לטקס חנוכת מרכז הבנקאות של בנק הפועלים בסינגפור, סיפר כי “ישנתי במטוס 8 שעות כמו תינוק, בלי לקחת כדור שינה.”
השניים מתגוררים בדירת פנטהאוז בבבלי בתל־אביב, עד להשלמת קומפלקס המגורים ”G“ ברחוב שאול המלך. מעת לעת הם יוצאים לבלות במסעדות, וב־90% מהמקרים ממתינים להם שם צלמי פאפראצי. “הצלמים מוזמנים על־ידי המלצרים, שמקבלים בתמורה טיפים,” אומר אחד החברים שלהם. “גלזר ושרי משתפים פעולה, ורק לאחר מכן מניחים להם.”
גלזר אוהב חגיגות וערבי שירה. את מסיבת יום ההולדת ה־50 לרעייתו, שנערכה בספטמבר ,2007 הוא הפיק בעצמו מא’ ועד ת.’ הוא קבע את רשימת המוזמנים, הקייטרינג, הלבוש (כולו לבן,( המוזיקה והמתנות. “אני מרגיש גאווה לחיות לצד אישה ענקית כזו,” הוא
במקביל, הוא נמצא בקשר הדוק עם גרושתו ועם 3 בנותיו. פעמיים בשבוע הוא יורד לאילת כדי לבקר את בנותיו, ולעתים הוא לוקח אותן לרכוב על סוסים בקיבוץ גרופית. בקיבוץ אומרים שהוא איש נחמד, שצו־בר הרבה “שעות בנות” בהשוואה לגרושים אחרים. את פטירת אביו, יונה, לפני 3 שנים, הוא לקח קשה מאוד.
“אספר לך סיפור על גלזר,” אומר חבר קרוב. “לפני כמה שבועות נכנסה למסעדה באילת קבוצת חיילים מאובקים. לאחר שהם סיימו לאכול ולשתות, הם ביקשו לשלם. אז ניגש אליהם המלצר בחיוך ואמר להם ‘אין צורך לשלם, מישהו כבר שילם עבורכם את החשבון.’ גלזר, ששהה במקום עם בנותיו, החליט לעשות לחיילים מחווה, ורק ביקש מהקופאי לא לגלות שהוא זה ששילם. לאחר שהתברר שהוא הנדבן המסתורי, החיילים מחאו לו כפיים.” “
בשבועות האחרונים עסוק גלזר בפעילות עסקית אינטנסיבית באמצעות חברת ההשקעות הפרטית עופר גלזר החזקות שבניהולו. לפני שנתיים דווח רשמית על הקמת החברה, שאמורה לבצע השקעות בהיקף 300 מיליון שקל, ומשרדיה נמצאים במגדלי עזריאלי בתל-אביב.
עם נסיעת הזוג אריסון-גלזר למיאמי לפני 5 שנים (בגלל שינוי חוקי הנאמנויות,( חשש גלזר כי ימצא עצמו מחוסר תעסוקה. כדי להתחיל בעסקים בתחום הנדל”ן, שבו הוא מתמחה, הוא ביקש את עזרתה של אריסון בקבלת אשראי ראשוני. בערבותה של אריסון קיבל גלזר אשראי הנאמד ב-25 מיליון דולר מסיטיבנק ומקרן סאן טראסט. בכסף הוא רכש באזור בל הרבור במיאמי קרקעות, שמאוחר יותר הופשרו לבנייה. האשראי נפרע כשהעסקים התייצבו.
כשבני הזוג שבו לישראל לפני 4 שנים, שימש גלזר במשך תקופה מסוימת כיו”ר ארגון “מהות החיים,” במשותף עם אריסון. לאחר מכן פרש והקים את חברת האחזקות. היום הוא מקבל מימון שוטף לעסקיו בארץ מהבנק הבינלאומי וממזרחי־טפחות, שבו גם מנוהלות קופות הגמל שלו. מימון נוסף מגיע מקווי אשראי מבנקים זרים. בבנק הפועלים יש לגלזר חשבון מיוחד, שבו הוא מנהל את פקדונותיו השקליים.
גורם עסקי בכיר העריך את הונו העצמי של גלזר ב-51 מיליון דולר לפחות. כאמור, גלזר ויועציו סירב בו בתוקף להתייחס להערכה זו. היועצים המשפטיים של אריסון ובראשם עו”ד פיני רובין הנחו אותה לבצע הפרדה עסקית מוחלטת בינה לבין בעלה, כדי לא ליצור פוטנציאל לניגודי אינטרסים או אף מראית עין של קשר לא רצוי, שעלול לעורר את רשויות הפיקוח.
“העסקים שלו ושל שרי נפרדים לחלוטין, אבל כשהוא עושה עיסקה אף אחד לא שוכח למי בדיוק הוא נשוי,” אומר חבר קרוב. גלזר מודע לכך היטב. את פגיב שותיו העסקיות הוא נוהג לפתוח במשפט: “למען הגילוי הנאות ולמען הסר ספק, עסקיי אינם קשורים בשום דרך לעסקיה של שרי. אני לא דירקטור, היא לא ערבה לעסקיי, ואני כמובן לא ערב לעסקיה. עכשיו אפשר להתחיל בפגישה.”
אשת עסקים המכירה היטב את הזוג גלזר-אריסון מחזקת את דבריו: “לאורך כל ההיכרות שלי איתו הוא אף פעם לא ניצל את הקשר עם אריסון. לפני כל פגישה עסקית הוא מבהיר שהוא אמנם בעלה של שרי אריסון, אבל הוא אינו מעורב בעסקים שלה. הוא מדגיש את ההפרדה העסקית ואת העובדה שהוא אינו שותף לעסקיה.” לדבריה, “גלזר הוא בחור טוב, אבל נמצא במצב לא פשוט. מצד אחד הוא נהנה מכך שהנישואים לאריסון פותחים לו דלתות אצל כל אנשי העסקים ביב שראל, ומנגד זה מגביל אותו.
בני הזוג עשו הפרדה עסקית מוחלטת. שרי נתנה לו סכום כסף ראשוני, שאיתו הוא יצא לדרך.”
אלא שפה ושם היו מעידות. לפני כשנה, בעיצומו של הסכסוך הקשה בבנק הפועלים בין דני דנקנר ובין מנכ”ל הבנק דאז שלמה נחמה ושרי אריסון, התברר כי קרן ההשקעות סאמיט, שבה שותף גלזר, שווקה כאפיק השקעה גם ללקוחות בנק הפועלים. הגילוי עורר סערה, ואילץ את גלזר להתנתק מאחזקותיו בקרן.
קרן סאמיט מנוהלת עלבידי אייל קורן ומודי אשכנזי. ההקרן גייסה באחרונה 23 מיליון דולר, והניבה במהב לך 2007 תשואה חיובית יוצאת דופן של .72.6% גלזר, מתברר, לא ניתק לחלוטין את קשריו עם סאמיט: הוא אמנם אינו נמנה עם השותפים בחברת הניהול, אך עלב פי הסכם ההעסקה שלו הוא משמש כמשווק של הקרן. או במילים אחרות - כפותח דלתות.
הן קרן סאמיט והן גלזר משקיעים בימים אלה בחברת איי.די.או אירופה שבבעלות עדי קייזמן, בעלה של עופרה שטראוס. החברה רכשה את ורדינון נדל”ן תמורת 50 מיליון שקל. גלזר רכש 4.75% ממניותיה תמורת כמיליון דולר, וסאמיט רכשה 2.48% מהמניות תמורת מחצית הסכום.
לפני כשנתיים רכש גלזר מניות של בנק הפועלים, הנשלט על-ידי אריסון, בהיקף של 5.5 מיליון שקל. כמה חודשים לאחר מכן הוא מכר את המניות ברווח של 800 אלף שקל. באותו מועד הוא קנה גם מניות טבע, אבל בעוד שאיש לא שם לב לכך, רכישת מניות הפועלים עוררה רעש. מאז הוא אינו משקיע בבנק.
הניתוק מעסקיה של אריסון לא מונע מגלזר לשמור על קשרי חברות עם ראשי הבנק. הוא נמצא בקשר מצוין עם יו”ר הדירקטוריון, דני דנקנר, שאף ביקר אותו בכלא, ועם מנכ”ל חברת פועלים שוקי הון, ניר ברונשטיין. “יש לי רק מלים טובות לומר עליו,” אומר ברונשטיין. “מהיכרותי עם העולם העסקי, אני יכול לקבוע כי גלזר מנהל את עסקיו בצורה עניינית והוגנת.”
רוב עסקיו של גלזר הם בתחום הנדל”ן, וחלקם נעשים מחוץ לישראל. אין לו פעילות בתחום הפיננסים או בתחום התשתיות, בעיקר כדי למנוע ניגודי עניינים עם פעילותו של בנק הפועלים ושל חברת שיכון ובינוי שבבעלות רעייתו שרי.
מאפיין נוסף של עסקי גלזר הוא שרבים מהם נעשים עם חברים. ההשקעה בחברה של עדי קייזמן היא דוגמה אחת. דוגמה אחרת היא ההשקעה במתחם התיירות בהרצליה פיתוח, שיכלול סניף של מסעדת נובו היוקרתית מניו-יורק. ההשקעה תבוצע במשותף עם עירית ועדי שטראוס. עדי שטראוס הוא בנו של מיכאל שטראוס, חברו של גלזר. גלזר מנהל משא ומתן על רכישת שליש מהפרויקט, שבו תהיה שותפה גם חברת הבנייה תדהר.
חבר ילדות מאילת, אורי אייל, רכש גלזר 50% מזכיינית המטבחים הגרמנית הקר, הנחשבת לאחת מיצרניות מטבחי היוקרה הידועות בישראל. לפני 3 חודשים ביקר גלזר במפעלי החברה בגרמניה, ונדלק. מעופר נמרודי, בעל השליטה במעריב, רכש גלזר 5.5% מפרויקט חניונים ושיפור תשתית תחבורה ציבורית, בשיתוף עיריית מוסקבה.
במקביל נכנס גלזר לתחומים חדשים ואף חדשניים. אחת היוזמות היא שותפות יוצאת דופן עם האלוף במיל’ עמירם לוין. השניים ישקיעו בחברת ספיידר־טק, המפתחת סנסורים רגישים המסוגלים לאתר עקבות ובאמצעות בינה מלאכותית לשוב ולזהות אותם בעתיד. את הקשר עם גלזר יזם לוין עצמו, והוא אינו מצטער על כך. בקרוב יוקם מפעל לייצור המוצר, שכבר מעורר עניין בתעשיות הביטחוניות. פעילות חדשה נוספת היא הקמת חברת גלזר תעופה. החברה רכשה ב-4.5 מיליון דולר מטוס מנהלים סילוני, שיושכר לאנשי עסקים לטיסות-פנים באירופה ולטיסות בינלאומיות.
עיקר הפעילות, כאמור, מתמקד בתחום הנדל”ן. שטחי הקרקע שרכש גלזר במיאמי התגלו כהשקעה מניבה: באחרונה התקבלו אישורים לבניית וילות מפוארות במקום, והיקף המכירות הצפוי נאמד בעשרות מיליוני דולרים. במקביל הוא משקיע בארץ. לפני כמה שנים יזם גלזר פרויקט נדל”ן למגורים מעל נמל אילת. במקום ייבנו 89 יחידות דיור במתחמי מגורים סגורים, ובכל אחד מהם תוקם בריכה. בשבוע הבא תחל הבנייה במקום. המחירים נעים בין 340 אלף דולר ליחידות הזולות ועד חצי מיליון דולר לדירות היקרות יותר.
חישוב מהיר מראה כי על-פי מחיר ממוצע של 420 אלף דולר ליחידה, המכירות יסתכמו ב-37 מיליון דולר. רוב הדירות בפרויקט, שיוקם על-ידי הקבלן האילתי יצחק אזולאי השותף לעיסקה ,(49%) כבר נמכרו, בעיקר לתושבי אילת שביקשו לשדרג את מגוריהם.
מנגד, דווקא מאחד מהפרויקטים היומרניים שבהם השתתף גלזר הוא פרש בסופו של דבר. מדובר במיזם פצלי השמן “חום טוב,” שבו השקיע 10 מיליון דולר. ההשקעה בוצעה באמצעות רכישת מניות החברה הבורסאית אפסק. בפרויקט, שיזמו אנשי העסקים שמעון קזנסקי וישראל פלדמן, אמור היה להשתתף גם דוד דודאי, ותלו בו תקוות רבות.
לגלזר עצמו היה עניין רב בקידום המיזם, וב-2007 הוא אף נפגש עם המלך הירדני עבדאללה לפגישת עסקים, ביוזמת אהוד ברק. גלזר החליט לפרוש מהפרויקט עקב חילוקי דעות מקצועיים. “לא רציתי לכפות את דעתי על השותפים, שלא ראו איתי עין בעין את המשך דרכה העסקית של החברה,” הסביר את הפרישה. ההשקעה הוחזרה לו.
אלא שתאבונו העסקי עדיין לא הושבע. גלזר מחפש פרויקטים חדשים וקשרים חדשים. הוא עצמו, אגב, אינו מנסה להעריך את הונו. ייתכן שהוא רואה את עצמו רק בראשית הדרך, ומעריך כי בעתיד הוא יהיה שווה הרבה יותר. בזכות עצמו כמובן.
נא להמתין לטעינת התגובות
