בירת המספרות
איך קרה שבעיר בית שמש, עם 70 אלף תושבים, רשומות 35 מספרות? המצב הכלכלי הוא הסיבה. ויש כנראה עוד לא מעט פיראטיות, בבתים
יצחק בכלל רצה להיות רופא שיניים, "כשהייתי בתיכון הייתי עוזר לאבא במספרה. אחר כך היה לחץ משפחתי שאמשיך. אני הבכור ונקלעתי למצב שהייתי חייב לעזור לאבא. עם השנים נתפסתי במקצוע מכורח הנסיבות, כמו שאומרים. עברו השנים ואנחנו כאן".
לפני שבע שנים שיפצו את המקום, וכיום אחיו שוקה עוזר לו. לא נדיר לפגוש על ספת ההמתנה נערים בני 17 שהגיעו למקום לראשונה עם אביהם בגיל 4.
סלון דודו הוא מספרה לגברים בלבד, "מעצבי שיער הם לא ספרים, הם מעצבים שיער", יצחק מסביר טרמינולוגיה, "או שאולי הם מתביישים להגיד את המקצוע ומחפשים שם בומבסטי. אנחנו ספרים יותר מסורתיים. בתספורות אני עושה הכל, כל הסגנונות, אבל לא מתעסק עם חומרים וצבע ולא מספר נשים, כי אז דתיים יימנעו מלהיכנס. גם כך חרדים עם צמיגים על הראש לא מגיעים לפה".
יצחק עובד בכל יום משמונה ורבע בבקר עד הערב. בצהרים, בין 13:30-16:00, סגור להפסקה. על הקיר שלט צנוע עליו רשומים המחירים: תספורת מבוגר 45 שקל, ילד 35, פן 25 וסידור זקן 15 שקל. "לפני 18 שנה הפסקנו לגלח, זה פאסה. גם כך האסתטיקה וההיגיינה של הגילוח לא משכו אותי".
35 מספרות רשומות בבית שמש, וככל הנראה בעיר בת 70,000 התושבים יש פי 3 מזה, והתושבים מכוונים למספרות פיראטיות בבתים פרטיים שעובדות בשחור, ללא חשבוניות.
"ריבוי המספרות הוא תוצאה של מצב כלכלי קשה", יצחק משתף אותנו בתפיסת העולם שלו, "אנשים הולכים ללמוד מקצועות פשוטים, זמינים ומהירים ומרשים לעצמם לפתוח מספרה". לדבריו, גידול האוכלוסייה בבית שמש שניזונה גם מעולים חדשים מהתפוצות, אנגלו-סקסיים, יוצאי ברה"מ לשעבר ואתיופיים, אין בו כדי להסביר את השפע. "היום התנועה דלילה יחסית בגלל ריבוי המספרות", הוא אומר.
אורן קריספל, 28, לפני 14 שנה התחיל לעבוד עם אחיו שיקו ולפני שלוש שנים השתלט על המספרה המשפחתית ושיקו עבר לפתוח מספרה משלו בבית.
גרם מדרגות פח צרות ומתפתלות מוביל למספרה, שמחלונה הגדול נשקף נוף נאה של שפלת יהודה. בכניסה למקום נגלית רצפת בטון אפורה מבריקה, קיר עם כריות עור בצבע ירוק זית ומראות גדולות שבתחתיתן שולחנות עץ קומפקטיים עם מגירות שנפתחות הצדה, מינימליזם אלגנטי בעיצוב עצמי של קריספל.
"לדעתי זה מפזיזות של אנשים שלומדים
הוא מספר בעיקר נשים, גילאי 25-40. מחיר תספורת 160 שקל ומחיר פן 50-70 שקל. קריספל לא מוכן לשתף אותנו בכמות העבודה שיש לו, אבל אומר: "מרגישים תחרות במידה מסוימת, אבל אני תמיד עסקתי בעצמי ולא באחרים".

כמה רחובות משם אביחי סיסו, 24, פתח מספרה לפני חצי שנה. קירות בירוק מנטה, כיסאות קש לבנים ושנדלייר בעיצוב מודרני ממלאים את החלל של הביתן הקטן, שבכניסתו שלט גדול כתוב אנגלית: Avichai S. Exclusive Hair Style. דלת אחורית מובילה לחצר מלאה עשבי פרא.
סיסו, ספר מגיל 17, למד אצל מישל מרסייה בתל אביב. לפני שנה וחצי חזר לבית שמש ועבר התלמדות אצל שיקו קריספל ואצל אבי אמסלם לפני שהחליט להתפתח לבד. "אליי בדרך כלל באים צעירים, דוגמניות שמצטלמות לעיתון המקומי. מי שעושה דברים חדשניים נתפס אחרת".
וסיסו עושה המון: מדור בעיתון המקומי בסגנון "מהפך", תחרויות ביוזמת חברות לחומרי טיפוח לשיער וגם את "רוקדים עם כוכבים", שם עבד, לדבריו, עם דייוויס, הסלבריטאי ואמן עיצוב השיער. סיסו גם ישתתף בתוכנית של גיורא שביט בערוץ "טבע הדברים".
בחולצת לייקרה מנומרת וצמודה ומגפיים שחורות עם פונפונים כמיטב האופנה יושבת רחל, 42, ועושה פן לכבוד היומולדת שהשנה נפל גם על יום המשפחה. "כל מי שעושה לי פן יפה אני אחזור אליו. אבל אם עמוס באנשים ואין לי זמן, אני אלך למקום אחר". רחל עושה פן פעם בשבועיים או "לפי מצב האירועים".
אחריה מגיעה אודליה מרדכי, 21. פעם ראשונה במקום לכבוד החתונה של אחותה. היא כבר לבשה את שמלת התחרה הכחולה וכעת רק רוצה "לסדר תלתלים ולעשות פוני הצדה".
את אסתר ביטון, 62, אישה נאה ומטופחת לעילא וספרית בעצמה, אנחנו פוגשים בחצר בית אמה. "אנשים אוהבים לטפח את עצמם", היא מסבירה את ריבוי המספרות בבית שמש, "הרבה צעירות אוהבות פן, משקיעות. פעם לא הייתה הרבה מודעות, צעירות היו עושות לבד אבו-עגילה בבית. היום בחורות בנות 12 רוצות פסים".
ביטון למדה ספרות לפני יותר מ-40 שנה. "סיימתי כיתה ח' ושלחו אותי לבית אלישבע ללמוד מקצוע. זה מקצוע יותר טוב מרופא", היא מתוודה בסוף השיחה, "אין הרבה חומר, קונים מספריים ופן ועושים כסף. לא צריך ללמוד באוניברסיטה, רק לעשות קורס ולעבוד".

סקר קצר במרכז המסחרי מעלה צד נוסף של התופעה: "אין הרבה מסיימי בגרות בבית שמש", אומר המוכר בחנות הירקות, "קורס ספרות עולה 4,000 שקל ולא צריך בגרות". במעדנייה הסמוכה בחורה בכיתה י"א מחזקת את הדברים: "יש הרבה שנושרים מבית ספר", היא אומרת ומוסיפה תובנה פילוסופית, "לא כיף ללמוד".
נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2006 מגבים את דבריהם - נשירת התלמידים הגבוהה ביותר בקרב היישובים היהודיים שאינם חרדיים היא בערים אילת (6.3%), בית שמש (6.1%), בת ים (6.1%), אור עקיבא (5.4%), אשקלון (5.3%), חצור הגלילית (5%) ואופקים (5%).
תלמיד נושר מוגדר בסקר כמי שעזב את מערכת החינוך שבאחריות משרד החינוך. כך, למשל, לא נכללים בנתונים תלמידים ממוסדות השייכים למשרד התמ"ת (בתי-ספר מקצועיים וטכנולוגיים). צעירים הלומדים בחסות משרד הרווחה בפנימיות לבני נוער בסיכון, למשל, מוגדרים על פי הסקר כנושרים, אף שהם נמצאים במסגרות חינוכיות.
"הנשירה לא משמעותית ביחס ליישובים אחרים", אומר הרצל בן סימון, מנהל המחלקה לרווחה חינוכית בעיריית בית שמש כבר למעלה משני עשורים, "משרד החינוך מנפיק נתונים שבינם לבין המציאות אין ולא כלום". לדברי בן סימון אחוז הנשירה בבית שמש הוא 2%, הרבה בזכות קציני ביקור סדיר וטיפול הוליסטי בבתי הספר ביישוב.
894 תלמידים בחטיבה העליונה בית הספר ברנקו וייס, שלמעשה הוא בית הספר הממלכתי היחיד בבית שמש, מלבד בית ספר נוסף שמצוי בהליכי סגירה (בהמשך).
בכל שכבה בכיתות י'-י"ב יש כיתת מב"ר (מסלול בגרות רגיל לתלמידים תת-משיגים ובעלי חסכים לימודיים) וכיתת אתגר (לימודים לקראת בגרות מלאה בצורה מודולרית), סה"כ שש כיתות, שכל אחת מהן מוגבלת ל-25 תלמידים, כלומר 150 תלמידים בכיתות מיוחדות.
"מדובר בתלמידים שבבתי הספר הרגילים חוו חיכוכים, הם לא הכילו את הנורמות ובתי הספר לא הכילו אותם. לא רק שלא תרמו לעצמם, הם גם הזיקו לחבריהם", אומר בן סימון ומוסיף, "אין נתינה בלתי שווה כמו נתינה שווה לבלתי שווים. אלו כיתות קטנות עם דגש על תרגולת, תשומת לב אישית לתלמיד ואווירת לימודים משמעותית".
218 תלמידים בכיתות ח', ט' ו-י"ב לומדים בח"צ, בית ספר בהליכי סגירה ואיחוד עם ברנקו וייס. 92 תלמידים בבית הספר האתגרי בכיתות י'-י"ב, כ-30 תלמידים בכל שכבה.
"אלה תלמידים שלא מצאו עצמם במסגרות החינוך הסטנדרטיות", אומר יוסי כהן, ממונה על החינוך העל-יסודי בבית שמש, שגם העביר את שאר הפרטים. "אספנו את כל הנושרים לבית ספר בו מושם דגש על לימוד פרטני".
בשכבה ט' נפתחה כיתת תל"ם, לאתר ולמנוע נשירה סמויה. 50 בני נוער מצויים בתוכנית היל"ה של מחלקת הרווחה וקידום נוער, תוכנית פרטנית ל-10 ול-12 שנות לימוד. בצד השני של המטבע מציין כהן כיתת מופת למצטיינים בתחום המדעים בכל שכבת ז'-י"ב, שש סה"כ, כשהשנה נפתחה גם כיתת אופק למצטיינים במדעי החברה.
75% ממסיימי י"ב בשנת תשס"ז היו זכאים לתעודת בגרות. בן סימון מדגיש שהמספר מתייחס לכלל תלמידי השכבה, לא רק לאלה שניגשו לבחינות, "מבין 120 תלמידי י"ב 90 עברו את בחינות הבגרות במלואן", הוא אומר.
עוד הוא מוסיף שכמעט כל הבוגרים מתגייסים לצה"ל, אחוז גבוה מהם ביחידות קרביות. נתונים על מספר הממשיכים ללימודים גבוהים אין בעיריית בית שמש.