רואה לכולם
המתחרים הגדולים במשק עומדים אצלו בתור: שטראוס ותנובה, הפועלים, לאומי ודיסקונט, פלאפון, סלקום, בזק, יס ובקרוב גם הוט. הוא איש סודם של גליה מאור, שרי אריסון, עידן עופר וארנון מוזס. איך מצליח גד סומך לתמרן בין חברים טובים ואינטרסים סותרים
סומך מכיר את השתיים כבר שנים רבות, ומה טוב יותר מקירוב לבבות. הפגישה התקיימה - ובסופה הודתה ברבר-צדיק כי הרעיון להיפגש היה מצוין. סומך יכול היה לחייך: עוד מהלך להעמקת הקשרים עם בכירי המערכת הפיננסית הסתיים בהצלחה. האם זוהי הגדרת תפקידו כרואה חשבון? ספק רב, אך זוהי ללא ספק דרך לחזק את אחיזתו ואת מעמדו בענף ראיית החשבון בארץ.
סומך עומד בראש משרד סומך-חייקין-KPMG, שעל-פי דירוגים מסוימים הוא משרד רואי החשבון הגדול בישראל; על-פי דירוגים אחרים, הוא נמצא במקום השני או השלישי. מבחינת סומך הדירוג אינו משנה הרבה, שכן מה שקובע בסופו של דבר הוא הפעילות בשטח - וזו מתקיימת יום יום, שעה שעה, כמעט 24 שעות ביממה.
סומך נחשב היום לרואה החשבון המקושר ביותר בצמרת העסקית. למעט אולי אליעזר פישמן, יצחק תשובה ו-2-3 טייקונים נוספים, הוא מספק שירותים לאליטה כולה. משרדו אחראי לניהול מאזנים שהיקפם מאות מיליארדי שקלים; עם לקוחותיו הבולטים נמנים שרי אריסון, סמי ועידן עופר, משפחת שטראוס, צדיק בינו, גליה מאור, נוחי דנקנר, ארנון מוזס, שלמה אליהו, עמוס שוקן וזהבית יוסף-כהן.
עם גליה מאור, שרי אריסון, עידן עופר וארנון מוזס יש לו קשרי חברות עמוקים; הם מבלים יחד, אוכלים יחד ומטיילים יחד. סומך משמש עבורם מעין מנטור עסקי, המייעץ בתהליכי קבלת החלטות, מסייע במינוי עובדים, זורק טיפים וכדומה. הוא זה שהחזיר את רקפת עמינח-רוסק לבנק לאומי לתפקיד ראש החטיבה העסקית. במקרה אחר הוא המליץ למנכ"ל כור לשעבר, יונתן קולבר, למנות את דני בירן למספר 2 שלו.
סומך דיסקרטי מאוד ושומר אמונים ללקוחותיו. קל להבין מה אנשי העסקים מרוויחים מהקשר עימו: לאיש עסקים, בכיר ומתוחכם ככל שיהיה, חשוב "להיות בעניינים" ולקבל משוב מאדם המחובר לשטח ובקיא כמעט בכל המהלכים במגזר העסקי הישראלי. למקורביו מפגין סומך יחס חם; מנגד, הוא מגיב בחריפות לכל מה שנתפס בעיניו כאיום. עם חברו צדיק בינו, הבעלים של פז ושל הבנק הבינלאומי, הוא ניתק קשר למשך כמה שנים בשל עלבון צורב: בינו גייס לקבוצתו את ברבר-צדיק, שנחשבה לכוכבת עולה במשרד סומך-חייקין. סומך נפגע, אבל האינטרסים עשו את שלהם והשניים השלימו.
בניגוד למשרדי ראיית חשבון אחרים, סומך לא חולש על מגזר אחד בלבד; משרדו מהווה מראה של המשק הישראלי ומטפל בחברות מהמגזר הבנקאי, מענף הביטוח, מענף התקשורת ומהתעשייה. ועוד משהו: משרדו משמש גם כאחראי לביקורת בבנק ישראל ובמוסד לביטוח לאומי. אין בכך עבירה על החוק, אך מנגד אין עוד אדם בישראל שברשותו מידע פיננסי כה רב.
סומך מרוויח גם הוא מהקשרים הענפים. לפני כ-3 שבועות, כאשר ביקר בארץ המנהל העולמי של פירמת ראיית החשבון KPMG, שכר סומך - המקיים אורח חיים ספרטני - את מוזיאון תל-אביב להפגנת כוח נדיבה, שבה השתתפו מיטב חבריו.
הקשר ההדוק עם עידן עופר הניב לו בין השאר את תיק ראיית החשבון של חברת הספנות צים ושל כימיקלים לישראל (כי"ל). ערב הנפקת כי"ל בארה"ב הוחלט לצרף לתיק את משרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן המנוסה - וסומך נאלץ לבלוע את הגלולה המרה, אך לא לזמן רב. מיד לאחר שפורסמו הדוחות ב-2003, פינה קסלמן את מקומו, בהתערבות עופר ולמורת רוחו של מנכ"ל כי"ל, עקיבא מוזס. מהלך החילופים נחשב חסר תקדים בחברה ציבורית, לא כל שכן בחברה גדולה ככי"ל.
מטעם עידן עופר נמסר בתגובה: "האסיפה הכללית של בעלי המניות בכי"ל היא זו שמינתה את משרד רו"ח גד סומך לרואה החשבון של החברה. האסיפה הכללית היא זו שבסמכותה לבחור ולמנות את רואה החשבון, וכך נהגה". רו"ח אבי ברגר, שותף מנהל בקסלמן וקסלמן, סירב להגיב.
יחסיו של סומך עם שרי אריסון סייעו לו לזכות בתיק ראיית החשבון של שיכון ובינוי, במקום משרד ברייטמן-אלמגור. ההחלפה בוצעה לפני כ-3 חודשים, בעיצומה של הנפקת החברה-הבת שיכון עובדים. משיכון ובינוי נמסר בתגובה: "האסיפה הכללית של בעלי המניות של שיכון ובינוי מינתה את משרד רו"ח גד סומך לרואה החשבון של שיכון ובינוי".
קשר אחר, עם יו"ר בנק דיסקונט, אריה מינטקביץ', סייע לסומך לקבל את תיק ראיית החשבון של הבנק. ההחלפה נחשבה חריגה, שכן סומך צורף כרואה חשבון חדש. יו"ר ועדת הביקורת בדירקטוריון דיסקונט, עו"ד יודי לוי ממשרד גולדפרב-לוי-ערן-מאירי, שטיפל במכרז לבחירת רואה החשבון, נאלץ לפרוש. לוי סירב להגיב.
בנוסף לאלה, סומך נהנה מרוח גבית ממנכ"ל לאומי, גליה מאור. כאמור, השניים חברים קרובים, ואת תקופת הצינון לאחר כהונתה בבנק ישראל עשתה מאור במשרדו של סומך.
קרבתו הרבה ללאומי סייעה לסומך לקבל את תיק ראיית החשבון של בזק ולהמשיך לטפל בתיקי החברות שמכר הבנק. כך היה כשהבנק מכר את מגדל לג'נרלי ואת אפריקה ישראל ללב לבייב. הבנק רואה בסומך מעין זרוע פיקוח ארוכה בחברות המקבלות מלאומי אשראי.
מלאומי נמסר בתגובה: "סומך-חייקין משמש כמשרד רואי החשבון של הבנק כ-70 שנה, זמן רב לפני שהגיעה מאור לבנק. גב' מאור אכן מיודדת עם גד סומך, אך אינה מערבת בין קשריה האישיים לפעילות הבנק. רו"ח סומך ממעט להתערב בעניינים הנוגעים בתחומי העיסוק
כך או אחרת, הפרטת לאומי והאפשרות שיאבד את התיק עלולות להנחית מכה קשה על סומך-חייקין. סומך יכול לשאוב עידוד מכך שבמכרז הנוכחי להפרטת הבנק מגלות עניין כמה קבוצות הנמנות עם לקוחותיו: שלמה אליהו, קבוצת אייפקס שבניהולה של זהבית יוסף-כהן, וייתכן שגם שלמה נחמה.
כאמור, סומך הוא גם חברו של צדיק בינו ומשרדו משמש כרואה החשבון של פז, שבבעלות בינו. כאשר התמודד בינו על רכישת הבנק הבינלאומי, שימש סומך גם כרואה החשבון של הבנק מטעם משפחת ספרא. האם ידידותו עם סומך סללה את דרכו של בינו לבנק? בינו שולל זאת. דובר מטעמו מסר: "הצעתו של בינו לרכישת הבנק התקבלה בשל המחיר האטרקטיבי והאמון שרחשה כלפיו משפחת ספרא".
אין ספק כי העבודה במשרד סומך-חייקין נעשית ביושרה ובמקצועית רבה. למען ההגינות יש לומר כי משרדי ראיית חשבון נוספים מטפלים בכמה מתחרים מאותו ענף, וכי ריכוזיות בתחום הביטוח קיימת למשל במשרד קוסט פורר את גבאי. אך העוצמה המשקית שמרכז משרד סומך-חייקין היא בהחלט יוצאת דופן.
כמה מלקוחותיו הם מתחרים קשים: סומך הוא רואה החשבון של בנק הפועלים ושל בנק לאומי; הוא מטפל בתיקים של הבנק הבינלאומי ושל בנק דיסקונט; הוא מייצג הן את מגדל והן את כלל ביטוח; ומשמש בו-בזמן כאיש סודה של משפחת שטראוס וגם של זהבית יוסף-כהן, בעלת הבית החדשה בתנובה.
אלא ששיא השיאים נמצא בענף התקשורת. כאן פוטנציאל ניגודי האינטרסים גדול במיוחד: סומך-חייקין משמש כרואה החשבון של בזק, פלאפון, סלקום, יס ובקרוב ייתכן שגם של הוט. האסיפה הכללית של בעלי המניות בהוט זומנה לישיבה ב-12 במרס, אז תדון בין היתר בצירופו של משרד סומך-חייקין למשרד קוסט פורר את גבאי, המטפל כיום בחשבונות החברה.
כיצד מסכימים הצדדים לייצוג כפול זה? מתברר כי מאחורי הקלעים נעשתה עבודה אינטנסיבית כדי לטרפד את צירופו של סומך להוט, בטענה כי "הפעם גד סומך הגזים ועבר את הגבול".
רונן בראל, יו"ר קוסט פורר את גבאי, המייצג כיום את הוט, ראה בצירוף סומך פגיעה שעלולה להתפרש כחוסר אמון בעבודת המשרד, וניסה לשכנע את הבעלים לוותר על המינוי. הוא פנה לאסי ברטפלד ודיבר על לבו של אליעזר פישמן; השניים השתכנעו, אולם הצליחו רק לעכב את המינוי במשך יותר משנה. בסופו של דבר הובא המינוי בפני דירקטוריון הוט לפני כשבועיים.
בישיבת הדירקטוריון הועלתה התמיהה מדוע החברה זקוקה לרואה חשבון נוסף. התשובה שהתקבלה היתה שהמינוי נעשה לבקשתו ובתיאום עם ארנון מוזס, בעלי ידיעות אחרונות, מבעלי הוט - וחברו הקרוב של סומך. סומך משמש גם כרואה החשבון של ידיעות אחרונות. החברות יס, בזק ומשרד קוסט פורר את גבאי סירבו להגיב.
לפני כ-3 שנים שימש רני רהב הן כאיש יחסי הציבור של אל על והן כיחצ"ן של ישראייר. כאשר קיבלה ישראייר היתר להפעיל טיסות בינלאומיות, הוא מיהר לוותר על אחד התיקים. גם יחצ"נים מתחילים ומנוסים פחות ממנו אינם נוהגים לייצג במקביל כמה מתחרים.
האם בענף ראיית החשבון המצב שונה, ובראש המשרדים עומדים אנשים המסוגלים להתגבר על ניגודי האינטרסים? כנראה שכן. "עקרון אי-התלות" בענף ראיית החשבון, שאושר בימים אלה בוועדת החוקה של הכנסת, אינו מונע ממשרדי ראיית החשבון לטפל במקביל בכמה חברות, גם אם מדובר בחברות מתחרות. מנגד, בתוך המשרד אמורות להיות "חומות סיניות" שימנעו זליגת מידע בין הצוותים השונים.
ומה לגבי הבנקים, האמורים לשמש כספינת הדגל של כללי החשבונאות בין החברות הציבוריות בישראל? בעבר עלתה הסברה כי יתאפשר למשרדי ראיית החשבון לפעול ב"רוטציה" בין הבנקים, כמקובל למשל בחברות הממשלתיות, אך יוזמה זו ירדה מהפרק בשנתיים האחרונות.
מבנק ישראל נמסר: "בשום מקום בעולם לא מקובל לקיים רוטציה בין משרדי ראיית החשבון של הבנקים. באחרונה הנהגנו שינוי, שלפיו הטיפול בתיקים בתוך המשרד יחויב ברוטציה מדי 5 שנים. רואה חשבון שהחליף תפקיד לא יוכל לשוב לתפקידו הקודם במשך 5 שנים".
יש לציין כי החברות הציבוריות שבהן מטפל סומך-חייקין נתונות לפיקוחה של רשות ניירות ערך, והבנקים נתונים לפיקוחו של בנק ישראל.
אך גם רב-המג החשבונאי בעל היכולת הכמעט בלתי נדלית נקלע למצבים לא נעימים. באמצע שנות ה-90 קרסה חברת הביטוח לה-נסיונל, ומנהליה הואשמו והורשעו בייפוי מאזנים ובניפוח רווחים. רואה החשבון של החברה היה משרד סומך-חייקין. בתפקיד יו"ר רשות ניירות ערך באותה תקופה כיהן אריה מינטקביץ', חברו של גד סומך כאמור. על מנכ"ל לה-נסיונל, משה פרג, נגזר מאסר ממושך וכך גם על סגנו. משרד סומך-חייקין יצא מהפרשה ללא פגע.
מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה: "בפרשת לה-נסיונל נחקר ומסר עדות אחד מרואי החשבון במשרד סומך-חייקין, רוג'ר לוונדר. ממצאי הפרשה הועברו לפרקליטות, שהעמידה לדין חלק מהנאשמים ואלה הורשעו. שאלות נוספות בעניין יש להפנות לפרקליטות".
תקלה נוספת, שגרמה למבוכה רבה בבנק לאומי, התרחשה בעת מכירת השליטה בויזה כאל. כאמור, סומך משמש הן כרואה החשבון של לאומי והן כרואה החשבון של בנק דיסקונט. שני הבנקים התחרו על השליטה בענקית כרטיסי האשראי, ובסופו של דבר הוחלט לבצע הליך התמחרות בין הצדדים. משני צדדי המתרס ניצבו שני חברים ותיקים של סומך: גליה מאור מלאומי ואריה מינטקביץ' מדיסקונט. לבסוף העביר דיסקונט את הטיפול במכרז לרואה החשבון יצחק סוארי, ואילו סומך, שהמשיך לייצג את לאומי, העביר את הטיפול לרואי חשבון אחרים במשרדו. מבחינת לאומי, התוצאה היתה קשה: בניגוד לציפיות, הבנק איבד את ויזה כאל לטובת דיסקונט.
מלאומי נמסר בתגובה: "בעיסקה שבה הפסיד לאומי את הבעלות בחברת ויזה כאל טיפל ראש המחלקה המקצועית במשרד סומך-חייקין, רואה החשבון דורון דבי, הנחשב לאחד מרואי החשבון המוערכים בישראל".
גד סומך הוא תוצר של הכלכלה הישראלית; בעבודה קשה וייחודית הוא הפך לרואה החשבון של המדינה. אם יש בכך בעיה, הרי שהיא אינה שלו אלא של לקוחותיו: של יס, המוכנה לקבלו כרואה החשבון של הוט; של לאומי, המוכן לקבלו כרואה החשבון של דיסקונט; ושל תנובה, המוכנה לקבלו כרואה החשבון של שטראוס.
ייתכן שהבעיה האמיתית טמונה בצפיפותו של המשק הישראלי, שבו כולם מכירים את כולם והמבוסס על "חברויות סוף-שבוע" שבמסגרתן נסגרות עיסקאות עתק. ואולי הבעיה טמונה ברגולציה, המביטה מנגד על הנעשה בעינים משתאות. ייתכן שאפשר להבין אותם: הרגולטורים של היום הם אנשי העסקים של מחר.
רואה החשבון גד סומך סירב להתראיין לכתבה. תגובתו נמסרה באמצעות עו"ד רם כספי: "השותפים ועובדי סומך-חייקין ועובדי KPMG פועלים בהתאם לכללי המקצוע והחוק, תוך שמירה והקפדה דווקנית על קיומם המלא".
"ראש הפירמה, גד סומך, אינו מטפל בביקורות של מי מלקוחות הפירמה. בכל תיק של לקוח יש שותף אחראי, המבצע את עבודת הביקורת, ובמקרה של לקוחות המתחרים באותו תחום עסקי, הוא עושה זאת תוך שמירה על 'חומות סיניות' לשביעות רצונם של הלקוחות, המודעים לעובדת קיומם של מתחרים המבוקרים על-ידי הפירמה".
"אין כל בעיה, מקצועית או אתית, במינוי הפירמה כמבקרת החשבונות של הוט. גד סומך לא ייצג את פז, לא טיפל בביקורת של פז או של הבנק הבינלאומי ולא היה מעורב במישרין או בעקיפין בצורה כלשהי ברכישת מניות הבנק על-ידי קבוצת בינו מידי משפחת ספרא. בעיסקת כאל הוגדר תפקיד הפירמה מראש והוגבל לעריכת החישובים הטכניים, לפי פרמטרים שקבע בנק לאומי. לפיכך אין מקום לשאלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
