בין שתי ערים
התאוחד רמת גן עם גבעתיים ורמלה ולוד יהפכו לאחת? משרדי הפנים והאוצר מתעקשים לדחוף לאיחוד עשרות ערים ומועצות בטענה שמדובר בצעד חסכוני
על פי תוכניתו, 35 ערים בישראל יאוחדו ל-15, ועוד 28 מועצות מקומיות ואזוריות יאוחדו ויקטנו לעשר רשויות בלבד. לדברי השר, המהלך הצפוי יביא לחיסכון תקציבי וליעילות בשלטון המקומי, בכך ששתי ערים סמוכות יוכלו להסתפק בגופים ניהוליים ובתשתיות משותפות.
התוכנית הכוללת של שטרית צפויה לקבל גם את תמיכתה של ועדה מיוחדת בראשות מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל יעקב אפרתי, שתגיש את המלצותיה במהלך השבועות הקרובים. הוועדה אף עשויה להוסיף עוד הצעות לאישור, כשאחת מהן תהיה איחודה של ראשון לציון עם בית דגן. מאחר שגם כך הסמכות לאיחוד רשויות מקומיות נמצאת בידי שר הפנים, רבים סיכוייה להגיע בסופו של דבר לכלל ביצוע.
מאז ההכרזה על איחוד הרשויות בחודש ינואר רוב ראשי הערים עסוקים בניסיונות לבטל את הגזירה, בשיתוף מרכז השלטון המקומי שהתייצב לצדם. "אין שום חשיבה אסטרטגית, אין שום מחשבה רצינית, סתם לקחו מפה ושרטטו איחודים בגלל הקירבה הגיאוגרפית", אמר בכיר במרכז השלטון המקומי.
ראשי הערים בישראל למדו על תוכנית איחוד הרשויות המפורטת מהפרסומים בכלי התקשורת. "העובדה שאף אחד לא דיבר איתנו קודם לכן, מעידה על כך שמדובר בהחלטה פופוליסטית ולא רצינית", אמר אחד מהם זמן קצר לאחר מכן.
אולם לא רק ראשי השלטון המקומי מתנגדים למהלך. מחלקת המחקר של בנק ישראל הציגה בשבוע שעבר נתונים ראשונים על איחוד הרשויות הגדול שביצע שר הפנים אברהם פורז, כחלק מ"התוכנית להבראת כלכלת ישראל" משנת 2003. פורז הוביל תוכנית לאיחוד 23 רשויות מקומיות ל-11 רשויות, כדי להקטין את תלותן בממשלה. האיחוד בוצע בעיקר על רקע משבר תקציבי, שפגע במיוחד ברשויות החלשות.
בדיקת בנק ישראל בחנה את ההוצאה לתושב ברשויות המקומיות שאוחדו ב-2003, ביחס להוצאה לתושב ברשויות דומות שלא אוחדו, בשנתיים שלפני האיחוד ובשנתיים שאחריו, ונמצא שיחס זה דווקא עלה. במרבית המקרים התנגדות התושבים לאיחוד והיעדר תיאום עם משרדי הממשלה הם שהביאו לעליית יחס זה ברשויות המאוחדות, במיוחד ברשויות הלא יהודיות.
ברשויות הערביות שאוחדו במסגרת הפרויקט של השר לשעבר פורז, נמצא כי חלה ירידה בשיעור גביית הארנונה גם ביחס ליתר הרשויות הערביות בארץ שלא אוחדו. ממצא זה בולט במיוחד באיחוד בקה אל-גרביה וג'ת ובאיחוד של הכפרים לעיר שגור, שבה היתה התנגדות חריפה של התושבים וראשי הרשויות לאיחוד. "לאור ממצאים ראשוניים אלה חשוב להקפיד שבאיחודי הרשויות שיבוצעו בעתיד ישתפר התיאום בין הממשלה לתושבים", הדגישו במחלקת המחקר של בנק ישראל. "אפשר להקטין את ההתנגדות לאיחוד על ידי שיתוף הרשויות הקטנות עצמן בהחלטה עם איזו רשות להתאחד, כך שהאיחוד יניב את מירב היתרונות".
"יחסי שולט ונשלט"
מהממצאים של בנק ישראל עולה שבבדיקות דומות של איחודים בארץ ובעולם, נמצא שגם בטווח ארוך יותר משנתיים איחוד רשויות מוביל לחיסכון תקציבי רק במקרים שבהם האיחוד נעשה בתמיכת התושבים, ויוצר הזדמנות כלכלית שלא היתה בלעדיו, או אם הוא מוביל לפירוקן של רשויות כושלות. במקרים רבים האיחוד מביא להגדלת ההוצאה תוך שיפור השירותים המסופקים לתושבים, אולם ללא ההתייעלות המצופה ברכיבים שבהם יש יתרון לגודל.
"המחקר של בנק ישראל קובע בבירור ששום איחוד
מאלה שנעשו בשנת 2003 לא הצליח", טוען יו"ר ועדת הפנים של הכנסת ושר הפנים לשעבר ח"כ אופיר פינס, "אני לא מתנגד לאיחוד רשויות מבחינה עקרונית, אבל צריכים לעשות את ההליך רק במקומות שבאמת כל הניסיונות האחרים נכשלו. צריכים לעשות את זה במקומות שבהם יש רווח אמיתי, ונקודת ההתייחסות צריכה להיות השירות לתושב ולא החיסכון לקופת המדינה". בעברו של ח"כ פינס כשר הפנים רשום איחוד רשויות אחד, שהסתבר כמוצלח.
הכתבה במלואה מתפרסמת היום ב"מגזין"
נא להמתין לטעינת התגובות
