המדריך למתפטר
רבים מאיתנו חולמים להתפטר, אך לא מעזים מפחד שיאבדו את כספי הפיצויים. מתברר שבמקרים רבים ניתן להתפטר ולהישאר עם הפיצויים ביד, צריך רק לדעת מתי החוק מאפשר זאת. אז איך עושים את זה? מדריך מיוחד
כתוצאה מהניידות הגבוהה, עובדים רבים מאבדים את כספי הפיצויים שהמעסיקים מפרישים עבורם. לא פעם מעוניינים העובדים להתפטר, כדי לחפש משרה אחרת, אך אינם עושים זאת מכיוון שהם יהיו זכאים לכספים האלה רק אם יפוטרו.
בחודשים האחרונים מתגבשת הצעת חוק שמקדם הח"כ חיים אורון, האמורה לאפשר לעובד להחליט בחופשיות על עזיבת מקום העבודה. אם החוק - שאמור לעלות לקריאה ראשונה בשבועות הקרובים -יעבור, יהיו זכאים העובדים לקבל פיצויים מיד בתום שנת העבודה הראשונה שלהם.
פעילים רבים בשוק העבודה מטילים ספק בסיכויי החוק החדש, בגלל התנגדות הממשלה ובגלל העובדה שהחוק כבר הועלה בעבר - בכנסת ה-16 - אך נפל. עם זאת, אם אתם נמצאים במלכוד דומה ומעוניינים לעזוב את עבודתכם בלי לאבד את כספי הפיצויים, דעו כי קיימים מקרים רבים שבהם ההתפטרות תוכל להיחשב כפיטורים. עסקים מציג בפניכם מדריך למתפטר שרוצה לשמור על הפיצויים.
אחת הדרכים שבהן ייחשב עובד כמי שפוטר, הוא הסעיף בחוק הפיצויים הקובע כי עובד שהתפטר מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או בנסיבות שאין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, ייחשב כמי שפוטר מעבודתו. הביטוי "הרעה מוחשית" כולל טווח רחב מאוד של תרחישים, ולא מפורט בצורה ברורה בחוק.
"פסיקת בתי הדין לעבודה הגדירה "הרעה מוחשית" כמצב שבו המעביד הצר את צעדיו או הרע את תנאי עבודתו של העובד, עד כדי כך שלא השאיר בידיו כל ברירה אלא להתפטר", מסביר עו"ד אבנר שילה מחברת מחשבות, המתמחה בהדרכה מקצועית בתחום המשפט.
"המקרה הקלאסי של הרעה מוחשית הוא פגיעה בשכרו של העובד. שכר עבודה הוא תנאי בסיסי בחוזה העבודה שבין מעביד ועובד, ולכן מקרים כגון אי-תשלום שכר במשך תקופה ארוכה, הפחתת שכר או העסקת עובד בשכר נמוך משכר המינימום מהווים בעליל הרעה מוחשית בתנאי עבודה. גם איחור בתשלום משכורת מהווה הרעה מוחשית, אך זאת בתנאי שמדובר בפיגורים חוזרים ונשנים", מוסיף עו"ד שילה, ומציין כי גם פגיעה בתנאי עבודה אחרים כאי-תשלום תנאים סוציאליים או העסקת עובד בתנאים גרועים מהקבועים בחוקי העבודה או בחוזה האישי - נכנסים לקטגוריה זו.
לדוגמה, העסקת עובד בשבתות בלי לשלם לו שכר מוגדל או התעלמות המעסיק מליקויי בטיחות במקום העבודה. אירועים חד-פעמיים אמנם יכולים להיות מצערים, אך לא ייחשבו כהרעת תנאים.
מקרים נוספים שיוכלו להיכנס תחת ההגדרה של "הרעה
לכן, אם המנהל שלכם התחלף ואתם לא מעוניינים לעבוד עבור המעסיק החדש, תתקבל ההתפטרות שלכם כפיטורים. על פי החוק, העובד לא חייב להודיע על ההתפטרות מיד לאחר ההרעה בתנאים, אך חובה עליו ליידע את המעביד כי אינו מוכן להמשיך ולעבוד בתנאים שנוצרו, כדי שלמעביד תהיה הזדמנות לתקן את המעוות.
מקרה ברור יותר של זכאות לפיצויי פיטורים הוא התפטרות בעקבות שינוי מקום מגורים. על פי החוק, קיימים מספר מצבים שבהם העתקת המגורים תיחשב למהלך שכזה. "אם העובד התחתן ובעקבות הנישואים עבר להתגורר עם בת זוגו במרחק של לפחות 40 ק"מ ממקום המגורים הקודם, הוא יהיה זכאי לקבלת פיצויים", מסביר עו"ד ירון טיקוצקי ממשרד דורון טיקוצקי עמיר ושות'.
"מדינת ישראל מעודדת מעבר ליישובים חקלאיים ולאזורי פיתוח, ולכן כאשר מדובר בתקופה הארוכה משישה חודשים רצופים, מעבר כזה ייחשב. בנוסף לכך, מעבר דירה בעקבות גירושים (למרחק של יותר מ-40 ק"מ) או העברת מקום המגורים בעקבות הצטרפות לבן זוג היוצא לשליחות מטעם המדינה, או מטעם ארגון ציוני אחר כמו קרן קיימת לישראל, יזכה בתשלומי הפיצויים", מוסיף עו"ד טיקוצקי.
על פי חוק הפיצויים, גם הידרדרות במצב הרפואי תאפשר התפטרות העובד ללא ויתור על קבלת כספי הפיצויים. במקרה של מצב רפואי לקוי חייב העובד להציג אישור רפואי, המראה כי אותו העובד לא יכול להמשיך לעבוד במקום העבודה.
החוק מפרט גם מקרים שבהם מצבו הבריאותי של בן משפחה מהווה סיבה מספקת להתפטרות. במקרה שהסתיים לאחרונה בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט שילם מעסיק פיצויים לעובד שהתפטר ורק לאחר מספר חודשים טען שההתפטרות נבעה ממחלה אשר מנעה ממנו להמשיך לעבוד. על אף שעל פי החוק הייתה חובה על העובד להודיע מראש על העזיבה ולהוכיח כי יש קשר סיבתי בין המחלה להתפטרות, עדיין העדיף המעביד לחתום על הסכם פשרה מאשר להגיע להתדיינות משפטית ארוכה בבית המשפט.
מקרה התפטרות נוסף, שבשלו אפשר לקבל פיצויי פיטורים, הוא מקרה של עובדת שהתפטרה כדי לטפל בתינוק. על פי החוק מותר ליולדת להתפטר בתוך תשעה חודשים מיום הלידה, והיא רשאית להודיע למעסיק על ההתפטרות גם במהלך חופשת הלידה.
חוק הפיצויים מפרט גם מקרים שבהם עובדת מתפטרת בעקבות שהייה במקלט לנשים מוכות שאושר על ידי לשכת סעד או על ידי משרד העבודה והרווחה. על העובדת לשהות במקלט תקופה של 60 יום.
"כיום עובדים רבים במשק מחזיקים בחוזי עבודה אשר בהם קיים סעיף הקובע כי אם העובד מתפטר הוא עדיין זכאי לפיצויים. לרוב מדובר במנהלים בכירים, שסעיף זה מאפשר להם מעין "מצנח זהב" שאין באפשרותם של רוב העובדים להשיג". מסביר עו"דדרור גל ממשרד סטריקובסקי, גל, ברוך, פורת ושות'. החוק מאפשר מקרים נוספים שבהם תהיו זכאים לדמי פיטורים, כמו גיוס למשטרה, לשירות בתי הסוהר או לשירות צבאי. כמו כן, התפטרות לאחר גיל הפרישה תזכה באופן אוטומטי בפיצויי פיטורים", מוסיף עו"ד גל.
אך מה קורה אם העובד אינו מעוניין להמשיך בעבודתו ופונה למעסיק כדי שזה ישחרר את כספי הפיצויים ולא יהא על העובד לעורר פרובוקציות? "לרוב, המעסיקים יתחלקו לשניים: יש כאלה שמאמינים כי אין צורך לצאת למלחמה בעובד, והם רוצים לסיים את ההעסקה כששני הצדדים מרוצים. ברוב המקרים בין כה וכה הופרשו כספי הפיצויים לקופה נפרדת ששילם עליה המעסיק, ותשלום הפיצויים לא יגרום נזק לעסק", מוסיף עו"ד גל.
"עם זאת, קיימת האסכולה השנייה - אלה שלא יהיו מוכנים לשלם פיצויים למי שמתפטר, ולא מוכנים לעמוד בפני איומים. במציאות, קיימים פסקי דין בודדים שבהם פסל בית המשפט פיצויים בעקבות פיטורי עובד שעורר פרובוקציות. לרוב מדובר במקרים קיצוניים של גרימת נזק וחבלה של ממש", מסכם עו"ד גל.
נא להמתין לטעינת התגובות
