האיש המוזר מהאינטרנט
הטכנופובית מצליחה בדרך כלל לעקוף את המפגעים האנושיים ברשת, אבל טעות טקטית גורלית הדביקה אליה צמחוני תמהוני שלא רוצה לעזוב
בדרך כלל אני מצליחה להתחמק מהם, היות שאני לא עושה צ'אטים, חושפת אימייל אישי בבלוג או מאשרת אנשים שאני לא מכירה בפייסבוק. במשך שנים גישת פרח הקיר שלי הצליחה להשאיר אותי מבוצרת מפגעי העולם האינטרנטי, בעיקר משום שלא עניינתי מספיק אנשים כדי שיטרחו לתהות על קנקני. למרבה הצער, חומת המגן שלי התמוטטה בגלל טעות קטנה ומטופשת – חשפתי ברבים את דעתי הלא פופולרית.
היות שהמקרה גרם לי להבין שעשיתי שטות מוחלטת, אין סיכוי שתצליחו לשכנע אותי לחשוף מה בדיוק אמרתי למי, איפה ולמה. לשם הדוגמה, נניח שזה היה זה פורום בנושא חתולים, וסיפרתי שם שאני אוכלת בשר. לא צמחונית. נשמע שולי, אבל מבחינת הפורום הספציפי הזה מסתבר שבאותה מידה יכולתי להיכנס לגן ילדים וללמד איך מעשנים באנג.
מאיפה אני צריכה לדעת שחובבי חתולים מקפידים פה באופן קבוע על דיאטה של ארנבות? הווטרינר לא אמר לי שום דבר בנידון, וגם החתולים עצמם לא מעקמים את הפרצוף כשהם גונבים לי קציצות מהצלחת. אבל היה מי שחשב שזו טעות, שעל פשעים כאלה יש לשלם.
איך משלמים באינטרנט? הו, כאן האנשים המוזרים נכנסים חזק לתמונה.
פורומים הם מקום שוקק חיים, לכן לא ממש נבהלתי משרשור העליהום שנפתח בעקבות ההודעה שלי, ומכך שאחרי כמה הודעות חצי מהמשתתפים שכחו מי התחיל והתרכזו בלריב בינם לבין עצמם או להוציא משפטים מהקשרם. מה שעצבן אותי הרבה יותר היה מספר ההודעות בתיבת המסרים שלי, שנשלחו על ידי אחד מחברי הפורום, שהחליט להחזיר אותי בתשובה.
"היתה לי פעם ידידה שאכלה בשר", שיתף אותי האיש המוזר מהאינטרנט בסיפור
לא עניתי לו על החיזיון האפוקליפטי, והוא המשיך לשלוח לי מדי שעה הודעה חדשה, המתחילה בנימה אוהדת ("אכפת לי ממך יותר ממה שאת חושבת") ומסתיימת בהתקף סכיזופרני קל ("אורח חייך הוא מה שגורם למשבר החברתי במדינה!"). בהתחלה סירבתי לשתף פעולה. בהמשך כבר ניסיתי לנפנף אותו בעדינות עם הודעות לקוניות כגון "תודה על תשומת הלב. ביי" או "לך תעשה טוקבקים על נינט ותעזוב אותי בשקט" וכדומה. זה לא עזר, ובאופן מפתיע גם החמיר את המצב.
מאז תקרית החשיפה הפומבית המזעזעת עבר כבר כמעט שבוע, והתמהוני האכפתי שלי עדיין פותח את היום בהודעת נאצה טרייה המשוגרת היישר לתיבת המסרים שלי, כמו איזה ספאם ויאגרה שאין שום דרך להיפטר ממנו.
חשוב לציין כי הטקסטים שלו, למעט הארומה הסכיזופרנית הנושבת מהם, חפים מכל שגיאת כתיב ותחביר. כך שקשה לי להחליט אם מדובר בסתם פדופיל מתוסכל או ברוצח ראש הממשלה הבא.
כמו שאתם מבינים – אין פה ממש מוסר השכל, אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהציע לבנות ישראל היפות והקרניבוריות להכיר בחור צעיר ודעתן, בן 30 פלוס וחובב חתולים. כל מה שאת צריכה לעשות זה לשלוח לי את המייל שלך, ואני כבר אפרוורד לך אותו מדי בוקר. כדאי לך, הוא זה שיציל אותך מחייך הריקים מתוכן ויהפוך אותך לאשת חברה וקריירה מצליחה, שאין לה סרטן בכליות והיא לא נופלת במדרגות ושוברת 6 צלעות. איך אפשר להגיד לו לא?








נא להמתין לטעינת התגובות


