ספקולציה בסחורות – לא למהמרים בלבד
מאות אחוזים בשבוע, לפעמים גם מרוויחים אותם. שוק הסחורות העולמי הגיע לשיאים ב-2007, ואפשר להשקיע בזה
נתחיל דווקא בשורה התחתונה. לאורך 45 השנים שנמדדו, התשואה הממוצעת של אינדקס סחורות דומה לתשואת מניות, בעוד שהסיכון בסחורות נמוך יותר. לסחורות יתרון חשוב נוסף, הן מגוונות (diversify) ומשלימות פורטפוליו של מניות ואגרות חוב בגלל התנהגותן השונה כלפי אינפלציה וכלפי מחזוריות (מעברי הכלכלה החוזרים בין מיתון לגאות).
לפני שרצים לממש, חשוב להדגיש שאין לראות במאמר המלצת השקעה והוא אינו מהווה תחליף לפנייה אל יועץ מורשה.
למרות המוניטין הקשים שצבר בעקבות פשיטות רגל מפורסמות, שוק החוזים על סחורות הוא מהוותיקים ביותר. מאז אמצע המאה ה-19 מוכרים יצרני סחורות את תוצרתם במחיר עתידי לכל המרבה במחיר. כך רוכשים לעצמם היצרנים פוליסת ביטוח מאימת נפילה בשווי תוצרתם. הכלכלן הנודע קיינס טען שקוני הסחורות מהיצרנים גובים על כך פרמיית סיכון. בשוק חופשי בעל מחזורי מסחר אדירים פרמיית הסיכון הופכת לתשואה. אך האם ניתן פשוט לקנות סחורה בעוד חודש או חודשיים וליהנות מהנחה שמעניק המוכר תמורת לקיחת הסיכון ממנו שהשוק יירד?
עורכי המחקר הרימו את הכפפה. גורטון מביה"ס למנהל עסקים וורטון ורובנהורסט מאוניברסיטת ייל אספו נתונים על 34 מחירים עתידיים של סחורות בין השנים 1959-2004 והשוו אותן למחירי מניות ואג"ח חברות.
עקרון האינדקס שהרכיבו לצורך ההשוואה הוא "גלגול פוזיציות". ממש כמו בית השקעות המנפיק תעודת סל הם "רכשו ומכרו" חוזי סחורות בתהליך קבוע ואוטומטי. החוזה לחודש הבא נרכש ומוחלף כשהוא פוקע בחוזה הקרוב אחריו, וחוזר חלילה. תעודת הסל התיאורטית שיצרו מגובה באג"ח ממשלתית, המשמשת עירבון לחוזה הסחורה.
התוצאות מראות ששיטה זו של גלגול חוזים עתידיים מניבה יותר תשואה משוק ה'ספוט' הפיזי (כלומר קנייה ומכירה מקבילה של הסחורה עצמה למסירה מיידית). האינדקס שיצרו הניב תשואה ריאלית ממוצעת של 10.7%, לעומת 8.42% בשוק הפיזי. ההפרש המחושב בדיעבד בין
עליית המחירים על פני 45 שנים מראה שהתשואה של אינדקס הסחורות ואינדקס המניות 500P&S דומה, וגבוהה משמעותית מאינדקס אג"ח החברות Ibbotson. פרמיית הסיכון דומה אף היא בין הסחורות למניות, בשני האפיקים הפרמייה תורמת כ- 5% תשואה עודפת לשנה, אך זו של המניות תנודתית יותר ולכן מסוכנת יותר. אינדקס תנודתי פחות מאפשר סיכון נמוך או, לחלופין, מינוף גבוה, ולכן הוא עדיף למשקיעים.
הנתונים גם מראים כי בניגוד למניות ולאג"ח חברות, המושפעות שלילית מעלייה באינפלציה, אינדקס הסחורות מגיב לעליות מחירים דווקא חיובית. נטייתו ההיסטורית היא להגיב חיובית גם לירידת שווקי המניות.
הגיוון במגמות העולות מהנתונים חשוב לפריסה רחבה של סיכונים ומהווה מפלט בתקופות בהן מעוניין המשקיע להקטין חשיפה למניות ואג"ח. להשלמת טיעון זה מצאו החוקרים ביסוס נוסף. מחזור השוק חולק לארבעה: תחילת גאות, גאות, תחילת מיתון ומיתון. האינדקס מגיב באופן כמעט הפוך ממניות ואג"ח. בתחילת מיתון, למשל, עלה בממוצע ב-4%, בעוד המניות ירדו ב-19%.
הכלכלן קיינס אכן צדק. קיימת פרמיית סיכון ולכן קיימת עדיפות לקונה חוזה עתידי של סחורות על המוכר. אפשר כנראה להרוויח מכך על ידי יצירת אינדקס, כפי שיצרו גורטון ורובנהורסט, כדאי לגוון ולהשלים את תיק המניות והאג"ח ולהתמודד כך גם עם האינפלציה. המונח "ספקולציה על חוזי סחורות עתידיים" לא תמיד מתאים לסטריאוטיפ השכיח.
מצד שני, ככל הידוע, כיום לא נסחרת תעודת סל כזו בדיוק (משקלים שווים, מעודכנת פעם בחודש). באין תעודה, המשקיע הצנוע אינו יכול להשקיע כך בגלל היקף הסל, 34 סוגים, ועלות העמלות שישלם על גלגול החוזים. כמו כן, הניתוח מראה שסגולות השיטה פועלות בממוצע רק החל בטווח של חמש שנים.
שוב הוכח שבעולם ההשקעות טוב להיות גוף מוסדי גדול וסבלן, אך המשקיע בהחלט יכול ללמוד מהנתונים והתוצאות מגמות הנסתרות בטווח הקצר, ובכך להגביר אולי את סיכוייו. ובהחלט כן, לטווח ארוך יש לגוון את תיק השקעותיו בחוזים או בתעודות סל על סחורות, לאחר ביקור אצל יועץ מורשה כמובן.
הכותב הוא כלכלן ספנות, לשעבר מנהל ספנות בבית הזיקוק פז אשדוד
המאמר אינו מהווה המלצה למסחר, ויש לזכור כי המסחר בסחורות הוא תנודתי ומסוכן
נא להמתין לטעינת התגובות
