גלגלי הצלה
רובנו לא מקפידים לשמור על תחזוקת הגורם המחבר בין המכונית לכביש: הצמיגים. מגזין "הגה" ערך ניסוי צמיגים מיוחד - והגיע לממצאים מפחידים
ליאור לוי ואון יעקבסון, שייסדו את בית-הספר דרייב ארט לנהיגה מתקדמת, מנהלים זה שנים רבות מסע צלב שמטרתו להכיר בחשיבות הרבה שיש לשמירה על תחזוקה נאותה יותר של צמיגי המכוניות.
ניסיון החיים שלהם, שמבוסס על הרבה מאוד מגע עם השטח, מצביע על כך שלמרות מאות קמפיינים תקשורתיים שנערכו במהלך השנים, רוב הנהגים לא מיישמים בפועל את מה שהם יודעים בתיאוריה: הצמיגים, הקשר היחיד בין המכונית לכביש, לא מתוחזקים כראוי, ולכן מסכנים את כולנו.
כאשר בדקו את צמיגי המכוניות של אנשים המודעים לעצמם ולכלי הרכב שלהם במסגרת הדרכות תיאורטיות בנושא שיפור הנהיגה, גילו שלפחות ב-40% מכלי הרכב שלהם קיים ליקוי כלשהו בצמיגים, בין אם מדובר בלחץ ניפוח לא תקין ובין אם בהרכבה של צמיגים שאינם מתאימים או שזמנם עבר.
אם זה המצב בקרב מי שמודעים לעצמם ולכלי הרכב שלהם, אז מה המצב בקרב הציבור הרחב? חמור בהרבה, כמובן. אפילו סקרים שמבצע משרד התחבורה, שבהם נבחנים רק פגמים בולטים וגלויים לעין, מעידים על שיעור מבהיל: ב-50% מהמכוניות הנבדקות נמצאים פגמים באחד הצמיגים לפחות.
בבדיקות שמבצעים לוי, יעקבסון ואנשיהם בחניונים ציבוריים, מתגלה מציאות קשה בהרבה. לטענתם, הם גילו שב-80%-90% מהמכוניות שסקרו נמצא ליקוי כלשהו באחד הצמיגים או יותר. הליקוי הנפוץ ביותר הוא לחץ ניפוח נמוך מדי, שגורם בין השאר לכך שהצמיגים (או אחד מהם) רכים מדי, ולכן לא יאחזו כראוי את הכביש בעקומה.
צמיגים כאלה עלולים להתחמם מאוד, להתבלות ולהימצא בסכנת פיצוץ. ליקוי נפוץ אחר הוא צמיגים ישנים מדי, אשר אמנם לא התבלו אבל הגומי שלהם יבש, והביצועים שלהם כבר רחוקים מהביצועים שהפגינו בצעירותם.
ליקוי נפוץ אחר, אשר לא מטופל עד היום על-ידי המדינה אפילו לא ברמת המודעות, שלא לדבר על קביעת נורמה חוקית, הוא התקנת צמיגים מתוצרים שונים (אך באותן מידות) על אותו הסרן, או התקנת זוגות צמיגים שונים מלפנים ומאחור.
אבל מה המשמעות של הממצאים האלה, וכמה הם חמורים בחיי היומיום - ובעיקר לקראת החורף? מהי התרומה השלילית של צמיגים לקויים לסטטיסטיקה של תאונות הדרכים? התשובה היא שקשה לדעת בדיוק, בעיקר מפני שתאונות דרכים בישראל לא נחקרות
אבל בכל התאונות שנגרמו בגלל אובדן שליטה ברכב, ובחלק גדול מן התאונות שיכלו להימנע על-ידי בלימה טובה יותר, לצמיגים יש תרומה שלילית ודאית - בין אם עקב מניעת התאונה ובין אם בהחמרת התוצאות שלה.
יעקבסון, שעורך את מגזין הרכב הגה, ביצע עבור המגזין ניסוי צמיגים מיוחד, שמטרתו היתה לבדוק ולהשוות בין ביצועיהן של מכוניות הנעולות בצמיגים טובים, איכותיים ומתוחזקים כראוי לבין מכוניות הנעולות בצמיגים חדשים אבל לא איכותיים, בצמיגים משומשים או בצמיגים שלחצי הניפוח בהם אינם נכונים.
הניסוי נערך במנחת בערד, והשתתפו בו 2 מכוניות זהות מסוג אופל "אסטרה". על אחת המכוניות הותקנו צמיגים חדשים וטובים מתוצרת יצרן ידוע ומוכר (לצורך העניין צמיגים אלה מדמים את כל הצמיגים האיכותיים הנמכרים בישראל), ועל המכונית האחרת הותקנו והוחלפו סטים שונים של צמיגים כדי לבחון את ההבדלים בהתנהגות המכוניות ובביצועיהן.
הנהגים במכוניות ביצעו תרגילי שליטה שונים וכן מבחני בלימה, גם על אספלט יבש ובעל אחיזה משובחת וגם על אספלט רטוב.
3 הפגמים האופייניים שנבחנו בניסוי היו צמיגים חדשים מיצרן לא מוכר - צמיגים אלה מייצגים אחוז גדל והולך מן הצמיגים שנרכשים בישראל על-ידי לקוחות פרטיים ועל-ידי כמה מחברות הליסינג וציי הרכב הגדולים; צמיגים משומשים במצב טוב יחסית (שנתיים בלבד "על הכביש", כ-40 אלף ק"מ נסיעה בלבד) ; וכן צמיגים בעלי לחץ ניפוח נמוך מזה המתאים להם.
נבדקו גם "קומבינציות" אחרות האופייניות לצמיגים בארץ, למשל התקנת זוג צמיגים מסוג אחד על סרן אחד וזוג שונה על הסרן האחר.
ההשוואה באמצעות מבחן סלאלום מבו צעת במהירות קבועה וזהה (במקרה זה 70 קמ"ש), ובדרך כלל "כנגד השעון": המכונית בעלת הביצועים הטובים יותר תבצע את אותו תרגיל בפרק זמן קצר יותר. התנהגות מכונית במהלך הסלאלום, ובמיוחד לקראת קצה גבול האחיזה שלה, מדמה כיצד היא מתנהגת על הכביש בתנאי אמת וכיצד היא תגיב במצבי חירום.
3 פרמטרים מסייעים להערכת ההבדלים בין המכוניות, ובמקרה הזה בין הצמיגים, לאורך מסלול ידוע וקבוע מראש: התחושה של הנהג, קצב ההתקדמות של המכונית ("כנגד השעון"), והיכולת שלה "לשמור קו".
המכונית שעליה הותקנו צמיגים חדשים מאיכות טובה הפגינה אחיזת כביש טובה וברמה גבוהה, ההתנהגות שלה היתה צפויה, וההתקרבות אל מגבלות האחיזה של הצמיגים היתה צפויה ונשלטת. על המכונית האחרת הותקנו בשלב הראשון 4 צמיגים משומשים במצב טוב ובעלי לחץ ניפוח מתאים.
אחיזת הכביש במקרה זה היתה מאוזנת, כלומר המכונית לא נטתה "להפתיע" את הנהג. עם זאת, מגבלות האחיזה היו נמוכות יותר, כלומר המכונית החלה להחליק במהירות נמוכה יותר ולאבד את קו ההתקדמות שהוכתב לה מהר יותר.
בשלב הבא הופחת לחץ האוויר בצמיגים ב-50%. חשוב להדגיש שגם במצב קיצוני כזה לא קל היה להבחין על סמך הסתכלות בלבד שלחץ האוויר נמוך מדי. בנהיגה "רגילה", כלומר נהיגה בקו ישר או בעיקולים מתונים, נהג סביר לא יכול להבחין שבצמיגי המכונית חסר כל-כך הרבה לחץ. האינדיקציה היחידה לכך מתקבלת על-ידי משקל כבד יותר של ההיגוי.
עם זאת, צריך לזכור שבחיים האמיתיים לחץ האוויר לא פוחת בדרך כלל בבת אחת. בתוך הסלאלום, בחלק שמדמה תרגיל חירום של התחמקות ממכשול, אחיזת הצמיגים היתה חלשה במיוחד בגלל התקפלות משמעותית של דופנות הצמיגים.
התוצאה היתה "בריחה" מקו ההתקדמות הרצוי, כניסה מוקדמת מדי לתת-היגוי ופגיעה דרמטית ביכולתו של הנהג להפנות את המכונית לכיוון הרצוי.
במהירות צנועה יחסית של 70 קמ"ש בלבד אי-אפשר היה להשלים אפילו שינוי כיוון אחד. יתרה מזאת: לאחר נהיגה של דקות ספורות עם צמיגים בלחץ אוויר נמוך, החום והלחץ בצמיגים עלו ב-35%.
בתנאי החום שאופייניים לישראל, קיימת במצב כזה סכנה מוחשית לפיצוץ אחד הצמיגים.
ההפתעה הגדולה, לרעה, כמובן, היתה נהיגה באותה המכונית לאחר שהותקנו עליה 4 צמיגים חדשים מאיכות ירודה. אם משווים זאת למכונית דומה בעלת צמיגים איכותיים, מגלים שהצמיגים הלא איכותיים (שנופחו בלחץ אוויר תקין) הניבו אחיזת כביש טובה פחות באופן משמעותי, והשליטה במכונית לקראת מגבלות האחיזה של הצמיגים היתה קשה יותר.
כמו כן, עם צמיגים אלה ירדה המהירות המרבית האפשרית במבחן הסלאלום בכ-15% - מה שמעיד על יכולות אחיזה נמוכות יותר. בשלב הבא נבחנו צמיגים "מעורבים": זוג צמיגים איכותיים על הסרן הקדמי וזוג צמיגים חדשים שאינם איכותיים על הסרן האחורי.
במצב כזה התגלתה המכונית כקשה ביותר לנהיגה במצב חירום. במהירות גבוהה יחסית המכונית נכנסה מהר מאוד להיגוי יתר משמעותי (מצב שבו החלק האחורי של המכונית נזרק לאחד הצדדים ו" רודף" אחרי החלק הקדמי שלה).
כאשר נבדקה נהיגה במכונית בעלת צמיגים איכותיים וחדשים, קל היה להבחין שעוצמת הבלימה טובה ושמערכת ה-ABS לא נכנסה לפעולה מהר מדי. מרחק הבלימה עמד על כ-30 מטר.
עם צמיגים משומשים במצב טוב מרחק הבלימה לא גדל באופן משמעותי, אבל בכל זאת התארך בכ-13% ועמד על 34 מטר. המשמעות: מכונית בעלת צמיגים חדשים ואיכותיים תגיע לעצירה מוחלטת, ואילו מכונית שבה מותקנים צמיגים משומשים תנוע במהירות של כ-30 קמ"ש.
באותו מצב, עם צמיגים זולים ולא איכותיים נכנסה מערכת ה-ABS לפעולה מוקדם יותר, מה שמעיד על אובדן אחיזה מוקדם יותר. מרחק הבלימה עמד על 36 מטר.
כאשר נבחנה מכונית בעלת צמיגים חדשים ואיכותיים, עמד מרחק הבלימה בכביש רטוב על 36 מטר. עם צמיגים משומשים גדל מרחק הבלימה ל-44 מטר. כלומר, בעוד שהמכונית הראשונה כבר עומדת, השנייה עדיין נוסעת במהירות של כ-40 קמ"ש.
עם צמיגים זולים ולא איכותיים החלה מערכת ה-ABS לפעול כבר בשלב מוקדם יחסית של הבלימה, מה שמעיד על אחיזת כביש נמוכה. מרחק הבלימה התארך עד 48 מטר. מרחק הבלימה על כביש רטוב עם צמיגים זולים ולא איכותיים התארך ב-33% (12 מטר!) ביחס למרחק הבלימה של אותם צמיגים על כביש יבש. עם הצמיגים האיכותיים ארך מרחק הבלימה על כביש רטוב רק ב-20% (6 מטרים).
תוצאות הניסוי חד-משמעיות - צמיגים משומשים, אפילו בני שנתיים, מתחילים לאבד מתכונותיהם ולפגוע במאפייני ההתנהגות של המכונית, וזה הזמן הסביר לבחון את האפשרויות להחלפתם.
צריך לזכור שלא כל צמיג זול הוא בהכרח צמיג גרוע, ולא כל צמיג יקר הוא בהכרח טוב ואיכותי. עם זאת, הסיכוי "ליפול" עם צמיג זול שמייצר יצרן לא ידוע נראה גדול יותר, ותוצאות הניסוי הוכיחו שאף שצמיגים חדשים מאיכות ירודה נראים טוב מאוד ומבטיחים ביצועים טובים - הם לא מקיימים את ההבטחה.
עלות רכישת צמיגים חדשים ואיכותיים תמיד תהיה נמוכה מן העלות של תאונה, כמעט כל תאונה, על כל מה שכרוך בה.
אסור לנסוע עם צמיגים שונים על אותו סרן, ובהחלט מומלץ שכל 4 הצמיגים במכונית יהיו מאותה התוצרת ומאותו הדגם.
אחת לחודשיים-שלושה יש לבדוק את לחץ האוויר בצמיג החלופי, כמו גם את הימצאות כל הציוד הדרוש להחלפת צמיג.
בדקו את לחץ האוויר לפחות פעם בחודש כשהצמיגים קרים. נתוני לחץ האוויר המומלץ רשומים במדבקה על דופן הדלת, על הקורה המרכזית בין הדלתות או על מכסה פתח מילוי הדלק.
סימני שחיקה לא זהים בשני צדי הצמיג או בשני הצמיגים המורכבים על אותו סרן מעידים על ליקוי במערכות ההיגוי או המתלים.
בעת מילוי אוויר יש לחפש אחר סימני קרעים, חתכים, בליטות ופגיעות בדופן הצמיג.
יש לדרוש תעודת אחריות ממתקין הצמיגים, כדי שאם יתגלו תקלות בתפקוד הצמיג מסיבה כלשהי, יהיה אפשר לדרוש בדיקה ופיצוי בהתאם.
לעולם אסור להתקין על מכונית צמיג שמועד הייצור שלו מתקרב לשנה לפני מועד ההתקנה - זהו צמיג ש"שכב" במחסן ומצבו הידרדר. "פקיעת התוקף" של צמיג היא כ-4 שנים לאחר מועד הייצור שלו.
נא להמתין לטעינת התגובות
