מלחמת המעמדות
ראובן אדלר, מוטי מורל, רן ארז ורוני בר-און מושכים בחוטים, ומרוויחים הון עתק. ואנחנו נמשיך לדמם
אם ניקח בחשבון את שני הפרסומאים המניפולטיביים ביותר במדינה ששכרם דמיוני עד אגדי, מוטי מורל וראובן אדלר המנהלים את המאבק ו"תופרים" אותו עם יושב ראש ארגון המורים העל-יסודיים רן ארז.
אם ניקח בחשבון את זמן ההתכוננות: "כבר שנה אנחנו בארגון מכינים ומכשירים את הלבבות למאבק פעיל" אמר רן ארז, המשיך ואמר: "הרושם שהמאבק בשטח הוא משהו ספונטני, ספוראדי, הוא לא נכון. הכל מאורגן באמצעות שרי מאות ושרי אלפים. המורים, כמו כל אנשי המדינה, הם אנשים פסיביים.
מעניין אגב השימוש במילה 'פסיביים' שהוא בחר. תוסיפו לזה את מילותיו של עמיתו של רן ארז למקצוע ושותפו למאבקים רבים, מר יוסי ווסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים: "השביתה הזו הזויה, אין לה מקום בכלל. הכל אגו של איש אחד, רן ארז" ותקבלו תמונה פוליטית עכורה.
האם מר ארז מכין את עצמו באמצעות כספינו, משלמי המיסים ובעזרת טובי הפרסומאים ועל גבם של ה"מורים הפסיביים" כפי שהוא עצמו כינה אותם, לתפקיד פוליטי רם מעלה? לדעתי כן.
לא משנה לאן נושא עיניו מר ארז, לא משנה אם נכון או לא להפנות תמיד את המשאבים אל מול הממשלה (הפרה החולבת המוחלטת של מוטי מורל בכל "מאבקיו הציבוריים"). דבר אחד ברור, מעמד המורים הוא כמעמד השטיח שעליו דורכים התלמידים בדרכם אל תארים נכספים אחרים, בדרך אל מעמדות חברתיים אחרים, וכמובן- אל הכסף.
במדינה הקפיטליסטית אותה העתקנו מארה"ב, כסף שווה מעמד. עבור ציבור גדול של הורים ותלמידים, המורים הם בסה"כ תחנת מעבר בדרך אל היעד הקפיטליסטי האמיתי. תארו לכם את הרגשתם כפס הייצור, כעורק המרכזי שדרכו דורכים בדרך אל העושר.
האבסורד הוא שהמורים עצמם משלימים עם המצב הזה בשביתתם. כי הרי מהות הקפיטליזם זה לתת כמה שפחות תוצרת עבור כמה שיותר כסף. ובשביתתם עבור כסף הם רק מנציחים את מצבנו העגום.
אל שולחני הגיע מכתבה של השרה הגב' יולי תמיר למערכת החינוך מאתמול, עיקרי דבריה הם כדלקמן :
"ממשלת ישראל רואה בהוספת שעות לימוד למערכת החינוך יעד רב ערך. במהלך 2008 תקצה הממשלה 100,000,000 שקל לקידום מטרה חשובה זו, ותגבש תכנית רב שנתית להוספת שעות לימוד תוך התחשבות בתהליך הרפורמה בחינוך היסודי והעל יסודי ובאפשרויות התקציביות.
"ממשלת ישראל רואה בהפחתת מספר התלמידים בכיתה צעד חשוב לקידום מערכת החינוך. במהלך 2008 תקבע הממשלה תקציב רב שנתי לקידום מטרה זו. ממשלת ישראל מתחייבת להציג בפני בית הדין לעבודה, בתוך שלושה חודשים, את המתווה ליישום יעדים אלו.
"שר האוצר ושרת החינוך, מודיעים באמצעות הממונה על השכר, על התחייבות שלטונית בלתי חוזרת לתוספות שכר של 26% עד 34% בגין רפורמה והסכם קיבוצי במערכת החינוך העל יסודי" מוסיפה הגב' תמיר על המכתב: "אנו נמשיך במהלכים לחיזוק מעמד המורה ומערכת החינוך בכללותה".
אז על פי מכתבה של הגב' תמיר, אפשר לדעתי לסיים את השביתה הזו שפוגעת בלב ליבה של החברה הישראלית. יש כסף, כסף שהושג בשביתה שמומנה על חשבון כל אחד מאיתנו. כסף שהושג בכסף אחר.
אבל "חיזוק מעמד המורה.."? נו באמת יולי. כל עוד נשליך את המורים לכוחות השוק, שבמצב תקין אמורים להיות עמוד השדרה של העם הזה. כל עוד נפקיר את הפוליטיקאים שלנו לזרועות בעלי ההון, מנהליה האמיתיים של המדינה ומתווי המדיניות שלה.
כל עוד לא תשתנה השיטה מהשורש- עוד ועוד בקיעים יפציעו ויפצעו את החברה הישראלית. אי צדק כזה או אחר יתגבש שוב לאיזה מאבק חברתי שעל גבו ירוויחו כל הטפילים הקפיטליסטיים. והחברה עצמה תישאר לדמם.
ויקיפדיה על מעמד חברתי: "רק בחברות סוציאל-דמוקרטיות חזקות כמו בשבדיה יש ראיות על החלשות משמעותית של ההשפעות של המעמד החברתי".
נא להמתין לטעינת התגובות
