9250 דולר לשיר

ג'אמי תומאס זכתה להיות האדם הראשון שהורשע בשיתוף קבצים פיראטי. לטענתה, היא הפסידה כי לתעשיית המוזיקה שתבעה אותה יש גב כלכלי. מומחים אומרים שהיה קל מאוד להוכיח את אשמתה

דורה קישינבסקי, nrg הרשת | 7/10/2007 12:29

"שחררו את ג'אמי", קורא אתר שקם בסוף השבוע בעקבות הנצחון המשפטי של תעשיית המוזיקה האמריקאית על ג'אמי תומאס, שנתבעה על שיתוף קבצי מוזיקה באינטרנט. הכותרת הדרמטית של האתר עלולה להטעות – תומאס לא תלך לכלא על חטאיה – אבל היא נדרשת לשלם סכום מפתיע של 220,000 דולר לחברות המוזיקה על כך שהניחה למשתמשי קאזאה להוריד ממחשבה 24 שירים. 9,250 דולר לכל שיר.

"תרומת הפייפאל שלכם לג'אמי תומאס יכולה להעביר מסר לתעשיית המוזיקה: הציבור לא מפחד מטקטיקות הבריונות שלהם", נכתב באתר. "אנחנו יכולים להתייצב יחד ולוודא שג'אמי תומאס לא תשלם סנט לחברות התקליטים הגדולות". תומאס בת ה-30, תושבת מינסוטה, מגדלת לבדה שני ילדים ומדווחת שהיא משתכרת כ-36,000 דולר בשנה. סכום הפיצויים שנגזר עליה, אותו היא מכנה בבלוג שלה במייספייס "חשבון מגוחך" , הפך אותה בעיני רבים לקורבן ספק-חף-מפשע של בריונות תאגידית.

"זה בהחלט מעביר מסר, אני מקווה, שזה לא בסדר להוריד ולהפיץ את ההקלטות שלנו", היתה תגובתו של עו"ד ריצ'רד גבריאל, שהוביל את התביעה עבור איגוד RIAA, המייצג את חברות התקליטים הגדולות. האיגוד חגג בסוף השבוע הזה את נצחונו הגדול: זו היתה התביעה הראשונה על שיתוף קבצים שהגיעה לבית המשפט, שכן אלפי התביעות הקודמות הסתיימו בפשרות, בה הנתבעים הפוטנציאליים משלמים אלפי דולרים בודדים ומתחייבים לחדול ממעשיהם, או בדחייה. רק ארבע שעות של דיונים נדרשו למושבעים להחליט שההוכחות נגד תומאס מוצקות.

גם ממשל בוש השתתף בשמחה. "תיקים כמו זה מזכירים לנו שאכיפה חזקה היא חלק משמעותי מהמאמץ לחסל את הפיראטיות", אמר ל-CNET האחראי על זכויות היוצרים בממשלת ארה"ב, כריס יזראל, "ושיש לנו מערכת משפטית אפקטיבית בארה"ב שמאפשרת לבעלי זכויות להגן על הקניין הרוחני שלהם".

ג'אמי תומאס ופרקליט לאחר המשפט AP

ג'אמי תומאס התעקשה לאורך המשפט, ומתעקשת גם כעת, שמעולם לא הורידה קבצים מהרשת או שיתפה קבצים באופן לא חוקי. "מה גרם לי להפסיד? הגורם העיקרי הוא כסף", היא כותבת בבלוג. "לי אין, ל-RIAA יש. זה עד כדי כך פשוט". אם היה לה תקציב, לדבריה, היא היתה יכולה להוכיח שהראיות של התביעה מזוייפות או שגויות.

למעשה, לדברי פרשני טכנולוגיה, זה בכלל לא בטוח. כתובת ה-IP שממנה התבצע שיתוף הקבצים קושרה באופן ברור למחשב הביתי של תומאס. הכינוי tereastarr, ששימש את אותו משתמש קאזאה, הוא גם הכינוי של תומאס

במייספייס, בתיבת האימייל שלה ובמקומות אחרים. בסופו של דבר, העובדות מצביעות על כך שתומאס שיתפה את הקבצים. השאלה שעמדה בפני בית המשפט היתה רק אם התביעה צריכה להוכיח שמישהו באמת הוריד את השירים ממחשבה כדי להגדיר את מעשיה כהפרת זכויות יוצרים. בית המשפט החליט שלא: מספיק שתומאס איפשרה לאנשים להוריד ממנה שירים אילו היו רוצים.

נראה שתומכיה של תומאס מזדעקים לא על פסק הדין אלא בעיקר על סכום הפיצויים שנפסק. אולם סדר הגודל מוכתב על ידי חוק זכויות היוצרים האמריקאי עצמו. כפי שניתן לראות במסמך ההוראות שהגיש השופט למושבעים, תובע במקרה של הפרת זכויות יוצרים יכול לבחור לבקש את הפיצויים הקבועים בחוק ולא את אלה שמגיעים לו לפי חישוב הנזק. במקרה כזה, התובע זכאי לפיצוי של 750-30,000 דולר על כל הפרה בודדת – במקרה הזה, על כל שיר ששותף ברשת. הסכום שנקבע לבסוף, 9,250 דולר לשיר, נמצא אי-שם באמצע.

לא קשה לנחש שהתרעומת הקולקטיבית נובעת גם מעצם הנצחון של ה-RIAA – ארגון שהתקבע בתודעת הגולשים כבריון משפטי, שמוכן להפר את פרטיותם ושלוותם של גולשים דרך קבע כדי לעצור את האיום האינטרנטי על רווחי התעשיה.

תומאס, אגב, היססה לגבי איסוף גלוי של תרומות שיעזרו לה לשלם את הסכום – או לממן את הוצאות המשפט, במקרה שתחליט לערער על הפסיקה. "אני יודעת שהרבה מכם באותה סירה כלכלית כמוני, אז לעולם לא הייתי מבקשת מכם לשלוח כסף", כתבה בבלוגה, אך הוסיפה כתובת למקרה שמישהו יתעקש. גם בראיון ל-CNET היא אמרה: "לא הושטתי יד לתרומות". אולם לבסוף דיווחה בבלוגה שהיא השתכנעה: "המצב גדול הרבה יותר ממני או מהגאווה שלי, ואני אעשה את כל מה שאוכל".