אבא עשיר אחד - הרבה אבות עניים
רוברט קיוסאקי, שיגיע בקרוב לארץ, מסביר איך להפוך משכירים לעצמאים - ולעשות לא מעט כסף. רפי רוזנפלד לא מבין למה דווקא בישראל להיות יזם זו אחת המשימות הקשות ביותר?
קיוסאקי משוכנע שהצליח לפצח את השיטה להתעשר. הוא מתאר בספרו כיצד הגיע לתובנה שלפיה מעבודה יומיומית כשכיר אי-אפשר להתעשר, ומספר כי החל את דרכו אל העושר מרכישת דירה קטנה להשקעה. הטוקבקיסטים הציניים בכל רחבי הרשת מטילים ספק באמיתות סיפורו, וטוענים כי למעשה הוא התעשר ממכירת הספרים בלבד.
לא במקרה "אבא עשיר אבא עני" נמכר בארץ כמו רב-מכר של עמוס עוז או א.ב. יהושע. כולם רוצים להתעשר, אבל אין כמו הישראלים - אשפי הסטארט-אפים, היוזמות העסקיות וגם ה"יהיה בסדר" - שמאמינים כי הםצהם מסוגלים לוותר על העבודה כשכירים ולעשות את המכה.
אז למה המציאות בישראל, כמו תמיד, עגומה? מאחורי סיפורי ההצלחה הספורים של אלה שהתחילו בעסק קטן והפכו לאימפריה, ישנם אינספור תיאורים של עצמאים ועסקים קטנים שלא רק שלא הצליחו מבחינה עסקית - אלא שקעו בחובות כבדים ונאלצו במקרה הטוב לחצ זור לעבודתם כשכירים. במקרה הפחות טוב הם הפכו למובטלים (שאגב, נכון להיום אינם זכאים לדמי אבטלה.(
הנה כמה מספרים כדי להבין שלא מדובר בתופעה שולית במשק, אלא להפך - מדובר במרכיב מרכזי בכלכלה ובפוטנציאל צמיחה אדיר. כמעט 99% מהעסקים במשק הם קטנים או בינוניים (עד 100 עובדים;( מחצית מעסקים אלה הם עצמאיים או חברות זעירות שכלל לא מעסיקות עובדים; 55% מהמועסקים במגזר הפרטי עובדים בעסקים קטנים ובינוניים. במיצ לים אחרות: יותר ישראלים עובדים בעסקים קטנים ולא בטבע, בבנק הפועלים או בבזק (אגב, באירופה כמעט 70% מהתושבים עובדים בעסקים קטנים ובינוניים.(
למרות זאת, אף אחד - אבל ממש אף אחד - לא סופר אותם. אין להם מפלגה פוליטית, הם לא מסוגלים להשבית את המשק, ובבנקים לא ממש לוקחים אותם ברצינות. לפני זמןצמה שוחחתי עם היו"ר של אחד הבנקים בארץ. מה
האיתנות הפיננסית של העסקים האלה ואת היכולת שלהם להחזיר את ההלוואות. לא מתאים."
נחזור רגע למספרים: העסקים הקטנים והבינוניים, שהם 92% מהלווים העסקיים בישראל, מקבלים רק 20% מהאשראי העסקי; ה־80% הנותרים ניתנים ל־8% מהלווים - שהם כמובן העסקים הגדולים; במלחמת לבנון השנייה נפגעו עשרות אלפי עסקים ועצמאים; 77 אלף מהם היו זכאים להלוואות בנקאיות בערבות המדינה; נחשו כמה עסקים בסופו של דבר נטלו אשראי? רק .1,500 מתברר שהמדינה מעניקה ערבות ל־70% מסכום ההל־וואה. רוב העסקים לא היו מסוגלים להעמיד ערבות לבנק אפילו ל־30% מהסכום.
מחנק האשראי הוא רק אחד המכשולים שמגבילים את צמיחתם של העסקים הקטנים בישראל. יש עוד: עודף בירוקרטיה, אפליה בתחום המיסוי, חוסר יכולת להתמודד עם העסקים הגדולים במכרזים ציבוריים, וגם: היעדר מעמד ותקציבים לגוף הממשלתי האחראי - הרשות לעסקים קטנים ובינוניים.
יו"ר ועדת הכספים, סטס מיסז'ניקוב, הוא גם יו"ר השדולה לעסקים קטנים ובינוניים בארץ. במסגרת תוכנית העבודה ל-,2007 הוא מקדם סדרת יוזמות לשיפור מצבם של העסקים הקטנים, ביניהן חקיקת חוק דמי אבטלה לעצמאים, תיקון חוק המכרזים - שיאפשר גם לעסקים קטנים להתמודד בצורה טובה יותר במכרזים ציבוריים, הסדרת מעמדם של עסקים זעירים, הגדרה מחודשת של הרשות לעסקים קטנים ועוד.
יש המבקרים את מיסז'ניקוב על ריבוי היוזמות שלו בתחום וטוענים כי מדובר באינטרסים אישיים. אבל המספרים מדברים אחרת: 410 אלף עסקים, יותר ממיליון מועסקים, ופוטנציאל גדול להגברת הצמיחה בפריפריה ולצמצום האבטלה.
העסקים הקטנים בישראל אולי לא התאגדו למפלגה - אבל הם גם ממש לא מיעוט. קידום ענייניהם הוא גם קידומה של הכלכלה הישראלית.
נא להמתין לטעינת התגובות
