"מדינת ישראל מעדיפה אותנו בורים"

שכר הלימוד עולה, מעונות אין, והסטודנט הישראלי נאלץ להתרוצץ בין העבודה ללימודים. "אם יעלו את שכר הלימוד ב-2000 שקל, אצטרך לעבוד עוד 100 שעות בשנה. מישהו בוועדת שוחט מבין את זה?"

יובל לידור | 12/9/2007 9:07

רוב ההורים בישראל משקיעים בחינוך ילדיהם לפני כל הוצאה כספית אחרת. משפחות רבות מוציאות את השקלים האחרונים שבארנק על שיעור פרטי לילד - אך נראה שממשלת ישראל לא מאמינה שהחינוך הוא השקעה משתלמת. למרות אין ספור המחקרים שהוכיחו כי השקעה בחינוך מצמצמת את הפערים בחברה, מגדילה את התוצר לנפש ומגדילה את התשואה שמניב העובד הממוצע; ולמרות מאות המחקרים שנעשו בעשרות בתי ספר לכלכלה בעולם וקבעו חד משמעית כי אוכלוסייה שבה שיעור האקדמאים גבוה יותר היא מפותחת, הישגית ורווחית יותר - ישראל משקיעה פחות ופחות בהשכלה הגבוהה.

מאז 2001 קוצץ תקציב ההשכלה גבוהה ב-1.3 מיליארד שקל, שיוחזרו רק אם המדינה תיישם את המלצות ועדת שוחט. ביולי האחרון פרסם "מרכז אדווה", מרכז מידע לשוויון וצדק חברתי, ניתוח כלכלי שממנו עולה כי רפורמת שוחט מחזירה את תקציב ההשכלה הגבוהה לימים שלפני הקיצוצים, ובפועל אין בה בשורה של ממש. במסגרת הניתוח הוצגו נתונים, שלפיהם ב-1996 השקיעה ממשלת ישראל בכל סטודנט 37,099 שקל. בשנת הלימודים הקרובה היא תשקיע בו 27,917 שקל. אם הרפורמה תבוצע במלואה, ב-2013 תשקיע הממשלה בכל סטודנט 32,685 שקל בלבד.

כמה באמת קשים חייו של הסטודנט הישראלי הממוצע יכולה להדגים אורטל טל, שתחל בחודש הבא את לימודי השנה השנייה בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. טל בת ה-24 אינה מקרה סעד אקדמי, אבל היא בהחלט מעין אב-טיפוס של הסטודנט הממוצע בישראל, שמשתדל לממן את לימודיו בעצמו ומנסה לכלכל את צעדיו ללא סיוע ההורים.

כדי לממן את לימודיה וליהנות מעצמאותה, טל עובדת ב-3 עבודות: מדריכת ספרים בחנות דיונון שבאוניברסיטת תל-אביב, מוכרת בסניף גלידה באר-שבע ברמת אביב וקופאית בחנות צעצועים. בכל העבודות היא משתכרת לפי שעה, כ-19.98 שקל, ובעזרת כל הכנסותיה היא מנסה לצוף מעל המים.
אורטל נולדה וגדלה בנתניה, אבל זו תהיה השנה השנייה שבה תתגורר ברמת אביב בדירה קטנה עם שותף. "אני מממנת בעצמי את כל הלימודים שלי, כולל הכל", היא אומרת, "הלכתי ללמוד כי אני רוצה לרכוש השכלה. חינכו אותי מגיל צעיר שהשכלה וחינוך הם הדברים הכי החשובים. ההורים לימדו אותי שקודם הלימודים - ואחר כך כל היתר. לאמא שלי יש 13 אחים ואחיות שרק חלקם אקדמאים, כך שהשאיפה להיות אקדמאי בהחלט באה מהבית".

מה החלק הקשה במימון הלימודים - שכר הלימוד או המחיה?
"אני חושבת ששכר הלימוד הנוכחי בישראל הוא סביר, הבעיה היא הוצאות המחיה. אין בארץ מספיק מעונות סטודנטים, וההוצאה על שכר הדירה הולכת ותופחת משנה לשנה. כשסיימתי את שנת הלימודים הראשונה, שאלתי את עצמי אם אני יכולה בכלל להרשות לעצמי ללמוד שנה נוספת. היות שהיתה שביתה ארוכה באמצע השנה ותקופת המבחנים נדחתה, נאלצתי לעבוד במהלך תקופת המבחנים הלחוצה. לוח הזמנים שלי היה צפוף מאוד: קמתי בבוקר ועבדתי כמדריכה בקייטנה, אחר כך היתה משמרת באחת העבודות הקבועות שלי, ורק בסוף ביום - כשהגעתי הביתה סחוטה - התכוננתי למבחנים, שההפרש ביניהם היה יומיים. "אין לי המון זמן לבילויים, ואם אני כבר מגיעה לפאב אני חושבת פעמיים אם להרשות לעצמי שוט של ג'יימסון. כוסית עולה 40 שקל, כלומר שעתיים עבודה".

טל , שעובדת קשה עבור הכסף שהיא מרוויחה, השתתפה ברבות מהפגנות הסטודנטים בחודשים אפריל-מאי. כשוועדת שוחט הגישה את המלצותיה, היא פנתה לאגודת הסטודנטים באוניברסיטה וביקשה לקבל עותק של מסקנות הוועדה. יש לה ביקורת רבה: "מדינת ישראל מעדיפה שהאנשים יהיו בורים", היא אומרת, "זה

בלתי נתפס - אבל זו המציאות. הרי אנשים משכילים יותר הם יצרניים יותר וגם מעורבים יותר מבחינה חברתית."

"קראתי את דוח הוועדה במלואו וקיבלתי קריזה. במשפט הראשון כתוב שמטרת הדוח היא להגדיל את נגישות ההשכלה, ולכל אורך הדוח מסבירים כמה גדולה הנגישות. אחרי שקראתי אותו, שאלתי את עצמי אם הדוח מתייחס לישראל או למדינה בסקנדינביה. הפתרון של שכר הלימוד שהוועדה מציעה הוא פשוט מגוחך. כבר עכשיו כדי לשלם שכר הלימוד ולחיות בצורה סבירה לקחתי הלוואה מהבנק; כבר עכשיו אני חיה ממלגה, בפחד ממה שיקרה אם לא אקבל אותה בשנה הבאה. לאנשים כמוני אין איך לשלם את שכר הלימוד הנוכחי, אז למה שהם יתחילו ללמוד כששכר הלימוד יהיה 14,800 שקל? אני לא אהיה נאיבית ואגיד שצריך לאפשר לכולם ללמוד בחינם, אבל אני אזרחית צרפת - ושם הסטודנטים לתואר ראשון משלמים רק דמי רישום. מדינת ישראל, עם כל ההוצאות שלה על ביטחון, חייבת להגדיל את ההשקעה בחינוך ובוודאי בהשכלה הגבוהה. אם יעלו את שכר הלימוד ב-2,000 שקל, המשמעות מבחינתי היא עוד 100 שעות עבודה בשנה. מישהו בוועדת שוחט מבין את זה?".

"הפערים גדולים מאוד"

הכלכלן דוד בועז, שכיהן כראש אגף התקציבים במשרד האוצר ובימים אלה עומד בראש הצוות הכלכלי של ארגוני הסטודנטים לגיבוש מודל חלופי לוועדת שוחט, מכיר מקרוב את קשייהם של הסטודנטים. "אין ספק שחייו של הסטודנט הישראלי לא קלים. אמנם זה לא מנותק מההוויה הישראלית בכלל, אבל הקושי להיות צעיר במדינה הזו אפילו גדול יותר מהקושי שעימו מתמודדים תושב הנגב המערבי או תושב שדרות.

"יש מאות משפחות בישראל שיכולות להרשות לעצמן לשלם שכר לימוד גבוה יותר מזה שעליו המליצה ועדת שוחט, אבל חלק גדול מהעולם המערבי מאמין בחינוך עד כדי כך ששכר הלימוד במוסדות הציבוריים הוא אפסי. בנוסף, כשבוחנים את התשואה שהתואר מניב לסטודנט, הסטודנטים הישראלים נמצאים בתחתית הדירוג. ההשתכרות העתידית אמנם משתנה ממקצוע למקצוע, אולם בארץ היא נמוכה מאוד בהשוואה לעולם. מניתוחים שעשינו עולה שיש פערים גדולים מאוד בהשוואה ליתר המדינות המפותחות, לכן שכר הלימוד חייב להיות כלכלי ולהתאים לתשואה שמניבה ההשכלה".

"הדיור יקר"

רוני פריש ממחלקת המחקר בבנק ישראל בחן גם הוא את הקשר שבין רמת ההשכלה לגובה השכר בישראל. מנתוני המחקר עולה, כי אקדמאים בישראל מרוויחים על כל שנת לימודים כ-500 שקל יותר מאשר בני גילם שאינם אקדמאים. במילים פשוטות: התואר הראשון שווה כ-1,500 שקל בחודש (ברוטו). באותו מחקר התברר כי בשנים האחרונות חלה שחיקה בתשואה שמניבים הלימודים האקדמיים. ב-1995 היתה התשואה של שנת לימודים 12.4%, אך ב-2005 היא ירדה ל-8% בלבד.

הכלכלן שלום גרניט, שכיהן בעבר כממונה על השכר באוצר, אומר כי "המעמסה הגדולה ביותר על הסטודנט הישראלי היא הוצאות המחיה. בסופו של דבר עלות שכר הלימוד היא כ-700 שקל בחודש בלבד, בעוד פתרון הדיור לסטודנט הפך למרכיב העיקרי בהוצאותיו".

בישראל יש כ-250 אלף סטודנטים לתואר ראשון, אבל המעונות ערוכים לקליטת 21,246 סטודנטים בלבד. כלומר, פתרון המגורים הזול הזה מתאים רק ל-8.5% מהסטודנטים. בנוסף, יש מעונות רק ב-25 מוסדות להשכלה גבוהה - אך בארץ יש 62 אוניברסיטאות ומכללות.

לדברי גרניט, "העובדה שהמעונות לא מצליחים לפתור את בעיית הדיור - ושבמקביל חלה עלייה משמעותית בגובה שכר הדירה בערים הגדולות - גרמה לכך שההוצאה של הסטודנט הממוצע גדלה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. מבדיקות שערכתי עולה, כי סטודנט ממוצע בישראל זקוק למשכורת בשווי שכר המינימום כדי לכלכל את עצמו, לא כולל תשלום שכר הלימוד. אם הוא גם משלם עבור לימודיו, הוא צריך לעבוד הרבה יותר".