האייפון בידינו
צחי הופמן הוא העיתונאי הישראלי הראשון שסקר את הגאדג'ט המבוקש ביותר בעולם. האם באמת מדובר במהפכה, ומה עם הישראלים? הביקורת המלאה
כבר שבע שנים אני בודק טלפונים סלולריים, ואין ולו דגם אחד בישראל שלא בדקתי באופן יסודי. למרות זאת, מעולם לא התרגשתי כל-כך מצעצוע אלקטרוני. מעולם לא ראיתי טלפון שההייפ סביבו הוא כאין וכאפס לעומת המראה שלו במציאות.
אבל נתחיל בהתחלה. לבחור המאושר שהשאיל לי את האייפון שלו קוראים דניאל. הוא כבן 30 וחובב גאדג'טים מהסוג המקושר. "שלחתי ידידה שלי לקנות לי אייפון בסוף השבוע שעבר", אמר לי בזמן שהרמתי בזהירות את המכשיר המבריק מהשולחן. "האמת שקצת מצחיק איך הסיפור התגלגל. היא הלכה לחנות של רשת AT&T ועמדה יותר משעתיים בתור כדי לקנות לי את המכשיר. כשהיא הגיעה לקופה, המוכר בישר לה שהאייפון אזל. למזלי, היא לא התייאשה ופשוט הלכה ישירות לאפל סטור שבשדרה החמישית. אחרי חמש דקות המכשיר היה אצלה ביד".
גם אחרי שהמכשיר הגיע לארץ, הוא מספר, לא הכל עבר חלק: "לקחו לי שלושה ימים להפעיל אותו. הייתי צריך להזין מספר ביטוח לאומי אמריקני ולעשות אקטיבציה דרך האינטרנט, שארכה יותר מ-36 שעות . כדי להצליח להתגבר על המכשולים ערכתי עשרות שיחות עם מרכז השירות של אפל בארה"ב. הם היו נחמדים מאוד ושמחו לעזור – אבל זה היה סיפור לא קטן. עכשיו אני מחכה בסבלנות שמישהו יצליח לפרוץ את הנעילה, ואז אוכל להכניס את ה-SIM המקומי שלי. זו גם הסיבה לכך שהאייפון נשאר רוב הזמן בכיס המכנסיים שלי, ואני צריך להשתמש במכשיר השני שלי עם הקו הישראלי" (בינתיים כבר נפרצה ההגנה על ידי ההאקר הנורבגי יון יוהנסן, שהתפרסם לפני כמה שנים כשפיצח את הגנות ה-DVD כדי לצפות בסרטים על גבי לינוקס וזכה בשל כך לכינוי "DVD יון").
האייפון נמכר כרגע רק בארה"ב, שם הוא זמין אצל ספקית הסלולר AT&Tבלבד. האייפון שבדקנו אמנם עובד, אבל לא מסוגל להוציא או לקבל שיחות טלפון. לצערנו, המשמעות היא שבבדיקה ניאלץ להתעלם לגמרי מאיכות השיחות – אבל בגאדג'ט משוכלל ומרגש כמו האייפון, השיחות הן החלק השולי בחוויית השימוש.
בדבר אחד אין ספק: האייפון יכול לגרום גם לאדיש שבטכנופובים לאבד את הצפון. הוא דק גם ביחס לטלפונים רגילים, וצבעו השחור-מתכתי נראה עתידני לגמרי, כמעט חייזרי. המסך הענק (והוא ענק, כמעט בגודל כף יד של ילד) מבריק ומציג צבעים שעושים בית-ספר לכל טלפון שראיתי לפניו.
למרות שנים של ניסיון וסוללות של מעצבי-על, נוקיה, מוטורולה ו סמסונג מעולם לא הצליחו לגרום לסלולרי להיראות כך. מדהים שלפעמים כישרון של איש אחד יכול להאכיל אבק תעשייה שלמה. ג'ונתן איב, מעצב הבית של אפל ומי שהמציא את הפלסטיק הצבעוני במקינטוש ואת האייפוד, שיחק אותה שוב.
מסך המגע הוא לא מה שאתם מכירים ממחשבי כף היד או ממסופים מגושמים בבנקים ובחנויות. אנחנו מדברים על משהו אחר לגמרי: המסך לא רק רגיש ומדויק, אלא גם נעים מאוד למגע ולא
הממשק עצמו צבעוני וקורץ, ונראה שמסך המגע נולד במיוחד בשבילו. נסו לדמיין את זה: במקום לדפדף בעזרת הכפתורים בספר הטלפונים, אתם פשוט גוררים את האצבע למעלה ולמטה. מספרי הטלפון (שלצידם תמונתו של בעל המכשיר) מתגלצ'ים על המסך במהירות, עד שמופיע זה שחיפשתם. אותה שיטה בדיוק פועלת באלבום התמונות שלכם ובאוסף השירים. הדפדוף בין הפריטים השונים מזכיר את הסרט "דוח מיוחד", והוא ממכר יותר מהמנוול שבמשחקי הפלאש המקוונים. כדי להתקרב לתמונה, למשל, תידרשו לתפוס אותה בשתי האצבעות ולהרחיק אותן זו מזו, כאילו אתם מנסים למתוח אותה באמת. כדי לעבור לתמונה הבאה תגררו אותה לצד כמו בספר, והתמונה הבאה תופיע מיד.
החיסרון היחיד שמצאתי הוא שהמסך מתלכלך מהר: כל מגע משאיר סימנים. בשימוש של כמה שעות ניקיתי אותו בעזרת השרוול קרוב לעשר פעמים. מצד שני, הניקוי מהיר ואינו מצריך מטלית מיוחדת, והזכוכית נראית חסינה למדי בפני שריטות.
האפליקציה הבאה – אולי השנייה בחשיבותה בטלפון נייד – היא המקלדת. מכיוון שלא ניתן לשלוח סמס מישראל, פניתי לתוכנת הכתבן שבמכשיר כדי לנסות לכתוב הודעות ארוכות. הצלחה גדולה לא היתה כאן. כפתורי המקלדת (שמופיעים על המסך) קטנים יחסית, וכדי להקליד בקצב סביר-מינוס יש להשתמש בשתי הידיים. גם אחרי תרגול ממושך לא הצלחתי להשתלט על המקלדת הזו, אבל ייתכן שבשימוש אינטנסיבי יותר ישתפרו התוצאות. אפל שילבה במכשיר מנגנון אוטומטי להשלמת מילים, שעוזר להקליד את הטקסט במהירות גבוהה יותר.
לטובה יש לציין את הכפתור הגדול (והיחיד) שבתחתית המכשיר. אם תרצו לחזור לתפריט הראשי של מערכת ההפעלה, תוכלו לעשות זאת מכל מקום ובכל רגע על-ידי לחיצה קלה עליו. משום שמדובר במכשיר לא פשוט ובעל אפשרויות רבות, הכפתור הזה התגלה כשימושי יותר מכפי שאפשר היה לדמיין.
בכל הקשור לחיבוריות ולאינטרנט, האייפון הוא חיה מוזרה במקצת. אף על פי ששולבו בו טכנולוגיות חדישות ומיליון פטנטים, חסרה לו פונקציה חשובה אחת שכבר אפשר למצוא בעשרות מכשירים: דור שלישי. הגלישה באינטרנט דרך רשתות סלולריות איטיות (GPRS או EDGE) היא תענוג מפוקפק, שמזכיר את מודמי החיוג של פעם. נחשו מה – בהיעדר אינטרנט אלחוטי באזור, זה בדיוק מה שתקבלו מהאייפון. תושבי ארצות-הברית יסבלו אפילו יותר: חבילות החיבור של AT&T ידועות באיטיותן ובחוסר יציבותן המפליא ביציבותו. כדי לכפר על הביזיון הזה, שילבה אפל במכשיר שבב אינטרנט אלחוטי בטכנולוגיית Wi-Fi, שהפתיע בביצועיו המצוינים.
הגלישה שלי בבית-הקפה היתה חוויה כמעט מושלמת: המכשיר איתר במהירות רשת אלחוטית חופשית, וסימן לי בעזרת אייקון קטן שאני מחובר לאינטרנט. לדפדפן ספארי מבית אפל לקח לי כמה שניות להתרגל, אך עם הכניסה לאתר הראשון כל תהליך הגלישה הפך אינטואיטיבי כמעט כמו במחשב. כל האתרים עלו במהירות, והתמונות הנחוצות הופיעו בלי אף שגיאה. כאשר תנסו להיכנס בפעם השנייה לנקודת גלישה (Hot Spot) שבה כבר ביקרתם, המכשיר יזהה בעצמו את המקום ויתחבר מיד בלי לשאול שאלות.
אתר nrg נראה בדיוק כמו על מסך המחשב – רק קטן יותר. הגלילה מעלה ומטה נעשית באמצעות האצבע, והמעבר בין הלינקים דורש רק טפיחה קלה. כדי לקרוא טקסט בנוחות יש לסמן את אזור הקריאה הנדרש ופשוט לקרב אותו.
אמרתי בדיוק כמו על מסך המחשב? טוב, לא בדיוק. כהרגלן, אפל ונציגתה בישראל, ידע מחשבים, מצפצפות לגמרי על משתמשיהן דוברי העברית – כל הטקסטים הכוללים עברית מופיעים כריבועים, וכל ניסיונותיי למצוא פתרונות יצירתיים העלו חרס. בהיעדר חומר קריאה עברי ראוי, ניסיתי את השחמט שמותקן במכשיר. בקושי רב נחלצתי מהמשחק (המהנה להחריד, הודות לממשק), ועברתי לאתר הסרטונים יוטיוב כדי לבדוק את ביצועי המכשיר גם בתחום הווידאו.
בשלב הזה החלו זרים להציץ מעבר לכתף שלי. כאשר הפעלתי את אחד מסרטוני הווידאו, קולות של תדהמה (באמת יש קולות כאלה – נסו להסתובב עם אייפון ותגלו איך הם נשמעים) החלו מקיפים אותי מכל כיוון. הווידאו נראה פשוט מעולה ורץ חלק אחרי שתי שניות של buffering. חוץ מקליפים מיוטיוב תוכלו לצפות בכל תוכני הווידיאו שהעברתם למכשיר מהמחשב הביתי. כדי לעשות את זה תזדקקו, כמובן, לתוכנת iTunes במחשב. בבדיקה שערכתי המכשיר היה מחובר למחשב מק והעביר בקלות רבה את כל השירים, הקליפים וספר הטלפונים. את שמות אנשי הקשר שפרטיהם נכתבו בעברית הוא לא הצליח לקרוא. נראה שמישהו ממש התאמץ שם באפל שתושבי ישראל לא יוכלו ליהנות מהמכשיר, גם אם רכשו אותו במיוחד בארצות-הברית. הדיווחים מספרים שקרן פיטנגו רוצה להביא את המכשיר לארץ, ואלה בשורות טובות למי שמכיר את הטיפול הגרוע של ידע מחשבים בבעיות העברית (לעברית של האייפוד הם דאגו רק אחרי ששני בחורים עם יוזמה מאסו בהמתנה ויצרו תמיכה עבריתפיראטית למכשיר, וגם אז ידע לא יצרה קובץ עדכון משל עצמה, אלא רכשה אותו מאחד מהם; וגרסאות עבריות שהכינה ידע למערכות ההפעלה פנתר וטייגר נגנזו ברגע האחרון).
יש לכם אייפוד או נגן מדיה משוכלל אחר? אתם יכולים לזרוק אותו. הוא רלוונטי כמו כל זוכי העונה האחרונה של "כוכב נולד". האייפון הוא הנגן שחיכיתם לו. בלחיצת כפתור הוא ימשוך את כל השירים שלכם ישירות מהמחשב השולחני, יחד עם כל עטיפות האלבומים. בזכות ממשק החיפוש תוכלו למצוא כל שיר בשניות, ולדפדף בין האלבומים השונים כאילו כולם פרוסים מולכם.
הרמקול של המכשיר חזק מאוד, ותוכלו להאזין לשמוע את השירים שלכם אפילו במקומות רועשים. בכל הקשור לאוזניות, האיכות מעולה בדיוק כמו באייפוד המוכר. איכות הרמקול, עם זאת, חורקת ורחוקה מלהצטיין.
הגבלות משונות שהוכנסו למכשיר עשויות להעכיר קצת את ההנאה. למשל, לא ניתן להפוך לצלצול את השירים שהורדתם למכשיר. אם אתם רוצים לבחור רינגטון, תיאלצו לעשות זאת מרשימה שהוכנה מראש. מן הסתם אפל מתכננת להציע בנפרד שירות להורדת צלצולים – ולעשות עוד קצת כסף על גב הלקוחות. האם בשביל זה שווה לפגוע בהנאה ממכשיר יקר כל-כך? אותי זה בהחלט היה מרגיז.
מיותר לציין שלא מדובר בביקורת יסודית ומקיפה. רק שימוש של שבועות לכל הפחות, בסביבה בה ניתן גם לבצע שיחות וסימוסים, יכול לספק הערכות ומסקנות מעמיקות על יכולות המכשיר.
עם זאת, כמה שורות תחתונות בהחלט אפשר לתת כבר עכשיו: מסך המגע והממשק מדהימים, וללא ספק הולכים לשנות מן הקצה את התעשייה כולה. כנגן מוזיקה אין לאייפון מתחרים, גם לא האייפוד עצמו. הגלישה במכשיר, כל עוד אתם בסביבת אינטרנט אלחוטי, מפתיעה לטובה. המצלמה, לעומת זאת, לא מביאה שום בשורה (2 מגה-פיקסל אבל בלי פלאש, זום או וידאו).
נכון לרגע זה, למשתמשים ישראלים אין מה לחפש באייפון. גם אם תגייסו את מאות הדולרים (500-600, תלוי בנפח הזיכרון) ותמצאו מישהו שירכוש עבורכם אייפון בארה"ב, יהיה עליכם לפרוץ את ההגנות ולהשחיל אליו את כרטיס ה-SIM שלכם. גם אז תיאלצו להתמודד עם היעדר מוחלט של עברית בספר הטלפונים ובגלישה באינטרנט, עם היעדר שירותי הסלולר ועם שירות תמיכה טכנית יקר ומייגע במיוחד.
נא להמתין לטעינת התגובות
