"הצמיחה אינה קשורה לפעולות הממשלה"
מרכז אדוה טוען כי הצמיחה הכלכלית במדינה אינה נובעת ממדיניות כלכלית של הממשלה אלא מהתאוששות ענף ההיי-טק העולמי, השיפור במצב הביטחוני והצמיחה במדינות המערב. ולסטודנטים: הקיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה מממן את הפחתות המסים לשכבות החזקות
סבירסקי טוען כי גל הצמיחה הנוכחי הוא בבחינת התאוששות מהמשבר שאיפיין את המשק בשנים 2003-2001 - משבר שגם הוא לא נבע מהמדיניות הכלכלית של הממשלה, אלא ממשבר ההיי-טק העולמי והמצב הביטחוני בתקופת האינתיפאדה השנייה. לדברי סבירסקי, תופעות דומות של התאוששות נרשמו במדינות שחוו משברים דומים, דוגמת ארגנטינה, שם נרשמו שיעורי צמיחה גבוהים יותר מאלו שנרשמו בישראל.
סבירסקי אף טוען כי גורם נוסף שלא נלקח בחשבון הוא הערבויות הכספיות שהעניקה ממשלת ארה"ב לישראל בשנת 2003, אשר סייעו בחיזוק דירוג האשראי של ישראל ותרמו למשיכת השקעות לארץ.
הקיצוץ בהשכלה גבוהה משמש להפחתת מס לעשירים
בשורה התחתונה נטען בדוח כי הצמיחה הנוכחית במדינת ישראל מושגת במידה רבה על ידי צעדים כלכליים שיפגעו במדינה בעתיד הרחוק. מדיניות זו, המתאפיינת בעיקר בצמצום תקציבי, יוצרת משבר במרבית מערכות השירותים הציבוריים, ובראשם במערכות האחראיות לחינוך והשכלה.
הסטודנטים, אשר נאבקים בימים אלה כנגד הקיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה, יכולים להשתמש באחד הנתונים שמביא סבירסקי על מנת לחזק את טענותיהם. לפי הדוח, התקציב השנתי של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עומד על 5 מיליארד שקל בשנה. מנגד הפחתות
המסים לבעלי הכנסות גבוהות המתוכננת עד שנת 2010, צפויה לגרוע מתקציב המדינה כ-7 מיליארד שקל בשנה. מכאן שהכסף שחוסכת הממשלה על ידי הקיצוץ המתוכנן בתקציבי ההשכלה הגבוהה עובר, בצורה של הפחתות מס, לבעלי ההכנסות הגבוהות וחברות במשק.
לפי הדוח, הפחתת המס מחזקת את אי השוויון, שכן אותן משפחות עם הכנסה גבוהה הנהנות גם ממסים מופחתים, יכולות להשתמש בכספן על מנת לממן באופן פרטי שירותים שהממשלה מקצצת בתקציביהם, בזמן שרמת החיים וסיכויי ההתקדמות של רוב הישראלים נמצאים בירידה.

הפגנת הסטודנטים בת''א
צילום: יהונתן שאול