"על אלמנות צה"ל לחזק זו את זו"
ערב יום הזיכרון: נאווה שוהם, אשר מתמודדת על ראשות ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, מתארת תמונה קשה ביותר של הגוף אשר אמור היה לדאוג לקהילת האלמנות והיתומים, אך הפך למסוכסך ומפלה. "עלינו להשאיר את המאבקים בצד"
לדברי שוהם, ארגון אלמנות ויתומי צה"ל הוקם בשנת 1991, על ידי פנינה כהן, בכדי לתת מענה לצרכים המיוחדים של 4,000 האלמנות ו-4,500 היתומים, שלא קיבלו מענה מספק במסגרת ארגון יד לבנים במסגרתו פעל עד לאותה שנה. מאז, מקבל הארגון תקציב תמיכה שנתי בסך מיליון שקל ממשרד הביטחון, וגובה דמי חבר שנתיים בגובה 30 שקל לחבר או חברת ארגון.
על אף תנאי הפתיחה אופטימליים, בראיון ל-nrg תיארה שוהם תמונה קשה ביותר של הגוף אשר אמור היה לדאוג לרווחת קהילת האלמנות והיתומים, אך הפך לגוף מסוכסך ומפלה. לדבריה, "במהלך השנים מרבית התקציב שהצטבר בארגון בוזבז באופן לא מוצדק על נופשונים, מסיבות ומשכורות - ולא על סיוע לאלמנות שמצבן הכלכלי קשה". לדבריה, אחד המאבקים המכוערים ביותר היה על כך שכהן פעלה בעד החקיקה שתביא לכך שאלמנות להן בעל או בן זוג ידוע בציבור - יפסיקו לקבל קצבאות מהמדינה. "יתרה מזו", אומרת שוהם, "לפני כ-3 חודשים הזדעזענו לגלות שבמהלך השנים כ-650 אלמנות דרוזיות ואלמנות מבוגרות לא הוזמנו לאירועי הארגון, באופן מכוון".
בעקבות הגילויים הללו, התארגנו שוהם וחברותיה כנגד יו"ר הארגון כהן, שהודחה לבסוף מתפקידה על ידי בימ"ש מחוזי בדצמבר 2006. זאת, לאחר אי סדרים שהתגלו בארגון ע"י מבקר המדינה סביב שכרה הגבוה של היו"ר, אי סדרים מנהלתיים וסגירת חוזים ללא מכרזים. במהלך חודש פברואר האחרון מונה לארגון מנהל זמני, עד לבחירות הראשונות שיתקיימו בארגון בסוף חודש מאי.
"גם אני וגם המתמודדות האחרות על התפקיד מעוניינות כיום בעיקר לאחד את האלמנות שנפגעו ונקרעו מהמאבק בחודשים האחרונים. אנו עושות זאת לא מתוך יוקרה אישית, אלא מתוך רצון להביא לשינוי ולתמוך זו בזו", אומרת שוהם. "רק עם נתאחד, נוכל לסייע באמת לאלמנות הזקוקות לעזרה ולסעד כספי או לאוזן קשבת לסיפורן הכאוב".
בתגובה לטענות אשר הופנו כלפיה, אמרה פנינה כהן ל-nrg כי היא לא מוכנה להתייחס אליהן, בעיקר כמה ימים לפני יום הזיכרון. "עבורי, יום זה הוא יותר מיום כיפור. לדון ביום הזה על טענות כאלה ואחרות של חברות הארגון - זו זילות כלפי המתים", אמרה לנו כהן.
הנא אבו ריש הדרוזית איבדה את בעלה עמאד לפני 8 שנים. עמאד נהרג בפברואר 99' כאשר עלה על מטען בלבנון בעת ששימש כנהגו של מפקד כוחות היק"ל.,תא"ל ארז גרנשטיין ז"ל, שנהרג אף הוא באירוע זה.
"לאחר 15 שנים בהם בעלי שירת במסירות את צה"ל והיה מגיע רק בסופי שבוע הביתה נותרתי אלמנה צעירה עם 4 ילדים", סיפרה לנו הנא. "בחברה הדרוזית קשה מאוד להיות אלמנה, כיוון שזה לא מקובל שאישה תחיה לבד".
"מיד עם מותו של עמאד, הכירו בי כאלמנת צה"ל, אך אני לא התעניינתי בזכויות שמגיעות לי. הייתי עסוקה בעיקר באבל על בעלי ובניסיונות לקיים את המשפחה לבד", אומרת הנא. "רק לאחר כמה שנים התעניינתי פתאום בזכויות שמגיעות לי,
לדברי הנא, מאז חלו השינויים הפרסונליים בארגון היא חשה בשינוי. "אפילו קיבלתי מענק של 1,500 שקל לחתונת ביתי - שבימי היו"ר הקודמת כלל לא ידעתי שמגיע לי לקבל אותו. אני חשה שדברים מתחילים להשתנות בארגון", אומרת הנא באופטימיות.
יו"ר נעמ"ת, עו"ד טליה לבני הדגישה בשיחה עם nrg כי לפי ראות עיניה "כיום, המדינה בעזרת משרד הביטחון ונעמ"ת עושה כל שביכולתה על מנת לסייע לאלמנות, במיוחד בשנים הראשונות, כאשר הפצע עדיין טרי. במשרד הביטחון ישנם עובדים מסורים המנסים לסייע בכל דרך אפשרית לאלמנות וליתומים".
יחד עם זאת, הביעה לבני התנגדות נחרצת לניסיונות המדינה להגביל את הסיוע הכלכלי שמקבלות נשים אלמנות החיות עם ידוע בציבור או נישאות מחדש. לדברי לבני "הכאב והשבר הנפשי של האלמנה נשאר עימה כל החיים. העובדה שאישה נישאת מחדש אינה מעידה על כך שהפסיקה להתאבל. למדינה אסור בתכלית האיסור לקשור בין נושא עתידה הזוגי לבין הסיוע שהיא מקבלת. המדינה מחוייבת לבוא במקום אותו בעל שנהרג בקרב ולעזור כל שהיא יכולה לאלמנה וליתומים. אסור לגרום לכך שאישה תרגיש שהיא צריכה לשקול עם להינשא או לא משיקולים כלכליים".
עו"ד אידית טיטונוביץ', מנהלת המחלקה המשפטית של נעמ"ת בתל אביב מחזקת את דבריהן של לבני ושל שוהם ומציגה אף היא תמונה קשה באשר למצב האלמנות. לדבריה, בעבודתה היומיומית היא נתקלת בסיפורים קורעי לב הנוגעים לזכויות האלמנות והמשפחות, לאחר מותו של חלל צה"ל.
נא להמתין לטעינת התגובות
