עסק קטן צריך כסף גדול
יש לכם רעיון מוצלח ואתם חושבים שאתם עומדים להכות את השוק? רוב הסיכויים שתעצרו כבר בשלב המימון הראשוני. הבנקים לא מתלהבים לתת אשראי לעסקים קטנים, ומרבית היזמים פונים לדרכי מימון חלופיות. איך לעשות את זה נכון
העסקים הקטנים והבינוניים הם הרוב הגדול של העסקים במשק הישראלי, וצמיחתם חשובה לצמיחת הכלכלה כולה. נתוני הרשות לעסקים קטנים ובינוניים מראים, כי עסקים אלה מהווים כ-98.5% מכלל העסקים במשק ומהווים מרכיב מרכזי בתעסוקה במגזר העסקי: 55% מהמועסקים במגזר העסקי מועסקים בחברות קטנות.
הבנקים, כידוע, אוהבים לתת הלוואות למשקי בית פרטיים שיש להם נכסים שניתן להעמיד כביטחונות, וגם לעסקים גדולים המגלגלים מיליונים. העסקים הקטנים והצעירים נופלים בין הכיסאות, ולעתים עסק שיכול היה להפוך לחברה משגשגת נופל בגלל בעיית המימון.
מסקר שנערך על-ידי חברת פרופיט עולה, כי בערך מחצית מהעסקים הק? טנים והבינוניים טוענים כי הבעיה המ? רכזית המעכבת את צמיחת העסק היא בעיית התזרים והאשראי. 54% מבעלי העסקים טענו כי העסק שלהם סובל בפועל ממצוקת אשראי ומבעיה בתזרים המזומנים. 43% מהעסקים טענו כי מצו? קת האשראי והתזרים גרמה להם לאבד לקוחות.
עוד עולה מהסקר, כי 62% מהעסקים לא הצליחו למצוא פתרון למצוקת האשראי והתזרים. נתון נוסף העולה מהסקר הוא התלות המוחלטת במערכת הבנקאית כמקור מימון ואשראי. כ-98% מהעסקים הקטנים
לדברי עו"ד לילך נחמיה, סמנכ"ל הרשות לעסקים קטנים ובינוניים, אם בודקים את היקפי האשראי הניתנים לעסקים הקטנים והבינוניים באמצעות המערכת הבנקאית, מגלים כי קיים פרדוקס. "בדיקת התפלגות האשראי במשק (בהתאם לנתוני בנק ישראל) מצביעה על ריכוזיות גדולה, שנובעת מהקצאה קטנה מדי לעסקים הקטנים אשר פוגעת בצמיחתם. בשנת 2003 פחות מ-8% מהלווים העסקיים הגדולים קיבלו 80% מהאשראי העסקי במשק, ואילו 92% מהלווים קיבלו רק 20% מהאשראי במשק. 447 אלף עסקים קטנים קיבלו בשנת 2003 אשראי בגובה 135 מיליארד שקל, ובממוצע מדובר ב-303 אלף שקל ללווה. 40 אלף עסקים גדולים קיבלו קרוב ל-550 מיליארד שקל, ובממוצע מדובר ב-14 מיליון שקל ללווה".

הריכוזיות אינה מסתיימת כאן, שכן את מרבית האשראי לעסקים בישראל נותנים שני הבנקים הגדולים - שאינם ממהרים לתת תנאי אשראי נוחים לעסקים הקטנים. לדברי נחמיה, בנקים אלה מקלים במתן אשראי לעסקים גדולים ומקשים ומפלים בכל הנוגע לאשראי לעסקים קטנים. הבנקים מסבירים את ההבדל בסיכון הקיים לטענתם במתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. וכאן הפרדוקס השני: אם בודקים את נתוני הבנקים, ניתן ללמוד כי רוב החובות לבנקים נובעים מפשיטות רגל ומאי החזר תשלומים, והם באים מכיוונם של העסקים הגדולים.
איך פותרים את המצב המורכב? אם מדובר בחברה צעירה שעוסקת במחקר ובפיתוח, היא תוכל לגייס הון בבורסה גם אם עדיין אין לה הכנסות. עם זאת, כל חברה אחרת שרוצה לקבל מימון ממשקיעים מחוץ למסגרת הבנקאית צריכה להראות היסטוריה של ביצועים, כך שכלי זה לא זמין עבור חברות צעירות שנמצאות בתחילת דרכן.
אילו פתרונות נוספים עומדים לרשות העסקים הקטנים? לדברי היועץ הכלכלי אמיר כבירי, המתמחה במציאת פתרונות מימון לעסקים קטנים ובינוניים, ניתן לפנות לחברות פקטורינג, לחברות כרטיסי אשראי וגם לקרנות המעניקות הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. לכל קרן תנאים וסדרי עדיפויות משלה, החל בהיקף הקרן וגודל ההלוואה וכלה ביעדיה: חלקן נותנות הלוואה רק לעולים חדשים, לאזורי פיתוח, לנשים או לכל קבוצה מוגדרת אחרת.
היתרונות המרכזיים של קרנות אלה הם בדרך כלל ריבית נמוכה יחסית, ביטחונות מופחתים או שילוב של השניים. כל הקרנות דורשות הגשת בקשה ותוכנית עסקית, והן בודקות את הכדאיות הכלכלית הטמונה ברעיון או בעסק לפני מתן האישור.
כלי נוסף הוא הפקטורינג. מדובר באחת משיטות המימון החוץ בנקאיות הפופולריות ביותר בעולם, אשר מאפשרת לקבל תשלום מלקוחות עוד לפני שאלה שילמו בפועל. מיכה אבני, מנכ"ל פנינסולה פיננסים שמתמחה בעסקים קטנים ובינוניים, מסביר כי בדרך כלל בעת אספקת המוצר או הסחורה בעל העסק מוציא חשבונית ללקוח וממתין לקבל את כספו - על פי תנאי התשלום שנקבעו. במצב זה במקום להמתין לקבלת התשלום, חברת הפקטורינג משלמת לבעל החוב מיד עם הוצאת החשבונית. במועד פירעון החשבונית הלקוח שקיבל את השירות או את הסחורה ישלם את החוב ישירות לחברת הפקטורינג.
"שיטה זו מאפשרת לעסק לתת אשראי ארוך יותר ללקוחותיו בלי לספוג בינתיים את עלות האשראי ועלויות הייצור. בנוסף, הדבר מבטיח כי בעל העסק יקבל את כספו - כאשר כל סיכון האשראי עובר לחברת הפקטורינג. בדרך כלל כ-80% מסכום החשבונית משולמים לעסק מיד. היתרה, בניכוי העמלה, משולמת לעסק עם קבלת התשלום מהלקוח", אומר אבני.
בארץ פועלות כיום 5 חברות פקטורינג, בהן כלל פקטורינג, גלובל פקטורינג ופסגות פקטורינג. על פי הערכות, במהלך 2006 בוצעו בארץ עיסקאות פקטורינג בהיקף של יותר מארבעה מיליארד שקל, שמתוכם כ-500 מיליון שקל בוצעו על ידי עסקים בעלי מחזור שנתי של 100-5 מיליון שקל.
לדברי אבני, הפקטורינג מתאים במיוחד לחברות עתירות כוח אדם, בהן מפעלי ייצור, חברות כוח אדם (שמירה, עובדי סיעוד, עובדי ניקיון), המספקות עובדים באשראי אך חייבות לשלם משכורות בסוף כל חודש, בתי דפוס, חברות קייטרינג, חברות יבואנים וחברות אחרות שיש להן הוצאות משמעותיות על משכורות וחומרי גלם.
"מימון הוא 'חומר גלם' הכרחי לעסק, וכמו כל חומר גלם גם כאן יש מגוון רחב של ספקים ואפשרויות", אומר אבני, "אולם בעוד בעלי עסקים משקיעים משאבים רבים להשיג את חומר הגלם הטוב ביותר לעסק ובתנאים הטובים ביותר, הם מתייחסים למימון העסק כאל דבר זניח ולא כאל אחד מחומרי הגלם המרכזיים והבסיסיים של העסק". לדבריו, כמו שבכל רכישה של חומרי גלם יש להכיר ולבחון את האלטרנטיבות השונות בשוק, את הספקים השונים ואת התנאים המוצעים והיתרונות והחסרונות של כל ספק, כך יש לעשות גם בכל הקשור למימון העסק.