סיעוד מודרך
לא חשבתם שהרגע הזה יגיע-אבל הוא בא: הוריכם המבוגרים אינם מסוגלים לטפל בעצמם והם זקוקים לליווי צמוד. כל הפרטים: איך לבחור חברת סיעוד, כיצד מוצאים מטפל והאם הפיליפינים באמת הכי טובים
וכך מתעוררת לפתע השאלה איך לבחור חברת סיעוד מבין כ-150 החברות שפועלות בארץ. אבל לא רק ריבוי החברות מקשה את הבחירה, אלה גם ההבדלים ביניהן-לפי היקף הפריסה (ארצית או מקומית), סוג הגוף (עמותה ללא מטרות רווח או חברה פרטית), ולפי סוג הרשיונות שיש לה. להבדלים הללו, מבלבלים ככל שיהיו, עשויות להיות השלכות על איכות הטיפול שיקבלו ההורים.
למעשה, יש שני מסלולים לקבלת מטפלים: הראשון הוא באמצעות המוסד לביטוח לאומי ובאמצעות חוק ביטוח סיעוד. מסלול זה מזכה בגמלת סיעוד את אותם גברים ונשים בגיל הפנסיה שהכנסותיהם אינן עולות על סכום מסוים. כמו כן נקבע לגביהם, עלעפי קריטריונים מסוימים, כי הם זקוקים לעזרה בביצוע פעולות היומיום.
הגמלה אינה כסף, אלא מספר השעות שבהן הקשיש יכול לקבל עזרה בבית מידי מטפל ומגוון שירותים נוספים. בחירת המטפל נעשית מתוך רשימה של חברות סיעוד המאושרות על ידי המוסד לביטוח לאומי. את החברה ניתן לבחור לבד מתוך רשימה, ומתוכה אפשר גם לבחור את המטפל. לחלופין אפשר לתת לוועדה המקומית של המוסד לביטוח לאומי להחליט עבורכם
המסלול השני נעשה באמצעות חברות פרטיות ועובדים זרים. אמנם מסלול זה אינו מחייב עמידה בקריטריונים שונים, כגון רמת הכנסה מסוימת, אך העסקת עובד זר כרוכה בלא מעט בירוקרטיה והליכים רשמיים, שהבולט בהם הוא קבלת רישיון להעסקת עובד זר. חשוב לדעת כי רישיון זה הוא אישי ונרשם על שם הקשיש-ואינו שייך לשום חברה. כמו כן, חשוב כמובן להבטיח את תנאי מחייתו ועבודתו של העובד הזר, על פי הקבוע בחוק. מה שאומר בין השאר הוצאה כספית לא מבוטלת.
אז איך בוחרים חברת סיעוד?
רחל מלנקי, עובדת סוציאלית ומנכ"ל העע מותה הוותיקה "מטב", ממליצה לברר אם החברה הינה ספק של הביטוח הלאומי או משרד הרווחה, ואם היא עובדת עם גופים כמו קופותע החולים. "המשמעות היא שהחברה עומדת בקע ריטריונים של גופים משמעותיים, מה שמהווה אינדיקציה לגבי המקצועיות שלה".
המלצה נוספת נסמכת על כך שבמקרים רבים נציגים של חברות סיעוד מגיעים לבתיע החולים ומציעים שם את שירותיהם. לעתים מדובר בנציגים של חברות אמינות ומקצועיות, אך בהחלט לא תמיד: "חשוב לבדוק מיהו האדם שפנה אליכם, אם יש לו רישיון ממשרד התמ"ת (שהרי למאכרים אין) ואם יש לו כתובת פיזית אמיתית", אומרת עורכת הדין רבקה מקובר, מנהלת אגף הרישוי במשרד התמ"ת. כאשר יש ספק באשר לאמינות החברה, מקובר ממליצה להתקשר לאגף הרישוי במשרד ולברר זאת.
בנוסף, יש לעמוד על כך שלפני ההשמה יגיע לבית המשפחה עובד סוציאלי המורשה על פי חוק. "כל החברות יגידו שטובת הקשיש נמע צאת בראש מעייניהן, אבל המציאות לא תמיד מוכיחה זאת. חברות רבות פועלות בעיקר ממניעים מסחריים". מקובר מסבירה שכתנאי ראשון להזמנת עובד זר, אגף הרישוי מחייב את החברות לשלוח למשפחה עובד סוציאלי מקצועי, שיתרשם ממצבו ומצרכיו של הקשיש וימצא עבורו את המטפל המתאים".
חשוב כמובן להיזהר מפני חתימה על התחייבויות בלי שקוראים אותן היטב ויש להקפיד על כך שהחתימות תיעשנה בנוכחות עורך דין ולא על מסמכים "נקיים" שחותמת של עורך דין כבר מתנוססת עליהם.
בעיה נוספת שצצה היא הקושי למצוא עובדים לקשישים בפריפריה. "החברות אומרות שאין בעיה, אבל בפועל העובדים בורחים ממקומות כאלה", אומרת מיכל רוזנברג, מנכ"ל משותף של חברת אשחר, העוסקת בסיוע למשפחות בנושאי בני משפחה קשישים.
רוזנברג ממליצה להיפגש עם נציגיהם של 3-4 חברות מורשות במשרדי החברה ולהתרשם ממנה ישירות. אם אפשר, היא ממליצה לקבל גם חוות דעת מאנשים וממשפחות שהתנסו ויכולים להעיד אם החברה אמינה, מקצועית, נותנת מענה שוטף למשפחות ולא מנצלת את עובדיה. "כשמדובר בחברה בפריסה ארצית, חשוב לבדוק את הסניף באזור שבו אתם מעוניינים", אומרת רוזנברג. "צריך גם לבדוק מה כלול בחוזה ומהם תנאי ההתקשרות עם החברה, כגון מה מידת מחויבותה לשיבוץ מטפל חלופי במידת הצורך, תוך כמה זמן היא מחליפה אותו, וכמה פעמים משפחה יכולה להחליף עובד".
דבר נוסף בעניין העלות-גם לתיווך יש הוצאות. לדברי שלזינגר, העמלה החד פעמית שנהוג לגבות ממשפחה עבור השמת עובד זר הינה 1,000-1,500 שקל . בגין העמלה אמורים לקבל לפחות שנה של אחריות. לדוגמה, בחברת דנאל דמי התיווך עומדים על 1,000 שקל + מע"מ, והם תקפים לשנה. במהלך השנה אפשר להחליף עובד ככל הנדרש. אם נדרשת החלפת עובד לאחר שנה יש לשלם עמלה נוספת בסך 800 שקל + מע"מ.
מטב עוסקת רק בזכאים לפי חוק הסיעוד, ובדומה לחברות או לעמותות אחרות מסוגה, היא נעזרת בחברות תיווך. אחת מהן היא איתני מור, הגובה דמי תיווך ראשוניים בגובה 250-450 דולר, ומדי שנה, עם חידוש ההסכם, 150 דולר נוספים. לדברי אראלה בן צור, מנכ"ל החברה, זו אחת החברות היחידות שנוהגות כך, אך היא מסבירה כי רמת השירות היא בהתאם.
לחברת א.ש סיעוד ורווחה יש רישיון-הן לפי חוק הסיעוד והן לתיווך בין ארצי (הבאת עובדים זרים). החברה פועלת בפריסה ארצית וגובה דמי תיווך חד פעמיים שגובהם עד 300 דולר-ללא עלויות נוספות. רשת עמל סיעודית גובה עמלה חד פעמית של כ-1,000 שקל . אם כעבור שנה עולה הצורך להחליף מטפל, דמי העמלה נגבים מחדש. אם אין כל צורך להחליף מטפל, לא נדרש תשלום נוסף לחברה.
לדברי שליזנגר, "חברה שלא גובה את העמלה או את דמי התיווך מהמשפחה גובה אותם מהעובד. לכן חברה שמתנהלת כך וניזונה רק מכספים 'שחורים' צריכה לעורר חשד".
נא להמתין לטעינת התגובות
