בין מה שהבטיחו לכם למה שקיבלתם
השקעתם באג"ח שווקים מתעוררים? בפועל השקעתם גם במק"מ ישראלי, בבנק אוסטרי ובג'נרל אלקטריק. קניתם קרן נאמנות ידידותית לסביבה? אם תקראו את האותיות הקטנות, תגלו שהשקעתם גם בנדל"ן ובבתי-זיקוק
לא מדובר בעבירה על החוק. כל הקרנות פועלות בהתאם לתשקיף, שקיבל את אישור רשות ניירות ערך, ומי שיצלול לנבכי הספר עב-הכרס יידע כנראה במה הושקע כספו. עם זאת, פעמים רבות הוא ייתקל במידע מבלבל ורב-משמעי, בסעיפים המבטלים זה את זה או מוסיפים זה לזה - ובכל מקרה הוא צפוי לגלות שקיים קשר רופף מאוד בין השם השיווקי של הקרנות לבין מדיניות ההשקעה שלהן.
בעזרת אתר האינטרנט החדש פאנדר, המנתח בצורה נוחה ונגישה את הרכבי הקרנות, בדקנו במה באמת משקיעות 5 קרנות המשווקות כקרנות 'נישה'. מידע נוסף תוכלו למצוא באתרי רשות ניירות ערך והבורסה ובאתר חברת הדירוג מעלות.
נניח שכמו ישראלים אחרים, שמעתם על תת היבשת המתפתחת ורצתם להשקיע בהודו - למשל, באמצעות קרן 'דיקלה הודו תעשיות' שבניהול מגדל קרנות נאמנות, החולשת על היקף נכסים לא קטן של 318 מיליון שקל. אולם בדיקה מדוקדקת מעלה, כי רוב החברות ההודיות שבהן השקיעה הקרן הן בכלל חברות בעלות זיקה להודו הנסחרות בוול סטריט. הדבר משול למשקיע אירופאי שרוצה להגדיל את החשיפה לישראל, אבל משקיע במניות ישראליות כמו גזית גלוב ו צ'ק פוינט, שרוב פעילותן מרוכזת בחו"ל.
בנוסף, הקרן משקיעה בחברות כמו יצרנית זיכרונות הפלאש האמריקנית סנדיסק, שהקשר בינה לבין הודו הוא כמו הקשר בין בר רפאלי לליגת הסנוקר של עובדי המלונות
חשוב לציין כי בתשקיף הקרן מצוין, שלפחות 60% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יושקעו במניות הנסחרות בארצות הברית או באירופה והונפקו על ידי תאגידים שהתאגדו בהודו - אבל ספק אם רוב המשקיעים באמת בוחנים את התשקיפים עבי הכרס ומודעים לכך.
ממגדל שוקי הון נמסר: השקעות 'דקלה הודו' תואמות את מדיניות ההשקעות, ורוב-רובן הן בחברות שהתאגדו בהודו. נכון ל-22 במרס, כ-81.6% מוחזקים ישירות בחברות שהתאגדו בהודו, וכ-4.7% מוחזקים בתעודות סל על השוק ההודי. האחזקות הנ"ל משקפות את החברות התעשייתיות ההודיות. היות שאנחנו חיים בכפר גלובלי קטן, אין כל משמעות לבורסה שבאמצעותה אתה רוכש מניה מסוימת.
אף-על-פי שהשם נשמע כמו האולסטאר של המניות באסיה, מתברר כי 24% מהשקעות הקרן הן בכלל במק"מ ישראלי ועוד 38% הן בפיקדון בבנק זר. בנוסף, הקרן משקיעה 13% מנכסיה בשלוש תעודות סל ישראליות מבית אקסלנס: 'קסם סין', 'קסם הודו' ו'קסם טייוואן'. בהשקעה בתעודות סל, שדמי הניהול שלהן לא מגיעים אפילו ל-1%, חבל לשלם את דמי הניהול בשיעור 2% שגובה הקרן.
"לקרנות הנאמנות יש שתי אפשרויות השקעה: באופן ישיר במניות ובאופן עקיף באמצעות רכישת חוזים עתידיים. כדי לרכוש את החוזים הללו יש צורך בביטחונות, שהם המק"מים הישראליים או הפקדונות בבנקים הזרים, שמהווים למעשה חלק מההשקעה באסיה" מסביר עדי גוברמן, מנכ"ל קרנות כלל פיננסים. "אנחנו לא מתיימרים לדעת לבחור מניות ספציפיות בשיטת Stock Picking, אלא מציעים חשיפה. הקרן הספציפית הזו חשופה לאסיה ביותר מ-90% ופועלת בהתאם לתשקיף. נכון שהחוזים העתידיים לא מופיעים במאזן, אך המשקיע מוזמן להתקשר אלינו ולקבל את מלוא הפירוט".
מי שימשיך במסעו בעולם ויחליט להשקיע במדינה מערבית יותר כמו ארצות הברית ולשים את כספו בקרן של יובנק - חשיפה לנאסד"ק, יופתע אולי לגלות כי הקרן משקיעה 64% מנכסיה דווקא במק"מ. שאר התיק מתחלק בין השקעה במט"ח (17%), נכסים נזילים כלליים (כלומר כסף שמופקד בבנק- 7%) ואיגרות חוב זרות (12%). אין ספק כי למי שרוצה להשקיע בנאסד"ק עדיף לחפש אפיק אינטנסיבי יותר ולחסוך את דמי הניהול בשיעור 1.7%.
צריך לומר כי גם במקרה זה, הכל מוצהר. קריאה מדוקדקת בתשקיף מעלה את השורות הבאות: ".. ישקיע מנהל הקרן את נכסי הקרן על פי שיקול דעתו המוחלט, לרבות במניות, איגרות חוב מכל סוג שהוא, אופציות וחוזים עתידיים, ובכפוף לכך שסך שווי האופציות וכתבי האופציות המוחזקים לא יעלה על 20% מהשווי הנקי של נכסי הקרן".
"אנו מפעילים ארבע קרנות אינדקסיות שנקראות 'חשיפה למדדים' ומבוססות על חשיפה לחוזים עתידיים", מסביר יובלסייפר, סמנכ"ל יובנק קרנות נאמנות. "הכסף שיושב במק"מים משמש כגיבוי לחוזים העתידיים, כך שהמשקיעים מקבלים גם את תשואת המק"מ וגם את תשואת החוזים. אין אצלנו משחקי חשיפה. אנחנו חשופים ב-100% לנאסד"ק".
מי שיבחר להשקיע בקרן 'פיא אג"ח שווקים מתעוררים' של הראל פיא ויפנה לתשקיף כדי להבין מהם אותם שווקים מתעוררים, ימצא את ההגדרה הבאה:" שווקים מתעוררים - מדינות המסווגות על-ידי סוכנות הידיעות בלומברג כשווקים מתעוררים, למעט מדינת ישראל. לפחות 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו הנכסים המפורטים להלן, כולם או חלקם: איגרות חוב הנסחרות בשווקים מתעוררים ואיגרות חוב הנקובות במטבע שהינו החוקי בשוק מתעורר".
עם זאת, בחינה של תיק ההשקעות מעלה כי הקרן משקיעה כמעט 10% מנכסיה באיגרות חוב של בנק איטלקי, כ-20% באיגרות חוב של בנק אוסטרי, 9% באיגרות חוב של ג'נרל אלקטריק האמריקנית, 9% באיגרות חוב של דויטשה בנק ו?5.1% באיגרות חוב ישראליות מסוג 'שחר'".
"חלק מההשקעות נעשות באמצעות חברות ייעודיות המשקיעות בשווקים מתפתחים", מסביר אורי רבינוביץ', מנהל מחלקת ההשקעות של הראל פיא. "אג"ח של הבנק האוסטרי, למשל, הן איגרות חוב טורקיות לכל דבר, המורידות את הסיכון בהשקעה, כיוון שלקרן אסור להשקיע בניירות ערך המדורגים מתחת לדירוג BBB. נכון ש-15% מההשקעות שלנו הן באיגרות חוב איסלנדיות ואוסטרליות, אך הן בעלות תשואה גבוהה ומהוות רק חלק קטן מהתיק".
חוץ מהפער בין השמות המפוצצים לבין הרכב ההשקעה בפועל, יש מקרים שבהם הקרן משקיעה בניירות ערך של חברות שמטרתן מנוגדת למטרה המוצהרת של הקרן. רוצים דוגמה? קרן 'אקסלנס נשואה מים' של בית-ההשקעות אקסלנס נשואה, המנהלת נכסים שהיקפם 10.8 מיליון שקל.
עיון בפרסומים שעליהם חתומה הקרן מעלה כי החברה משקיעה בחברות הישראליות רוזבאד, אלביט הדמיה ודרבן. בנוסף, הקרן משקיעה פחות מ-1% בחברת הדלק פז נפט. לפי התשקיף, על אקסלנס להשקיע לפחות 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן במניות של תאגידים העוסקים, בין היתר, בתחום המים, לרבות ספקי ציוד, שירותים, ייעוץ, טכנולוגיה, הנדסה, תכנון, חיפוש מקורות מים, הפקה, השבחה, התפלה ועוד.
הרשימה מרשימה, אך אם ניחנתם במודעות אקולוגית ואתם מנסים להשקיע בטיהור שפכים, ספק אם תשמחו לדעת שאתם משקיעים על הדרך גם בבתי-זיקוק, המזהמים את הסביבה.
מאקסלנס-נשואה נמסר, כי "87% מהשקעות 'אקסלנס נשואה מים' הם במניות של חברות העוסקות בתחומי המים השונים. מדיניות הקרן מחייבת השקעה של לפחות 50% מנכסי הקרן בחברות העוסקות בתחום הזה".
ברשות ניירות ערך מנסים כבר שנתיים לקדם שינוי חקיקה שיחייב את גופי ההשקעות לשקיפות גבוהה יותר. בהנחיה שהוציאה הרשות בתחילת השבוע למנהלי הקרנות נקבע: "לא יהיה לקרן שם שיש בו כדי להטעות. מנהל קרן שבכוונתו לכלול בשם קרן אפיק השקעה או דרך ניהול השקעות יפעל באופן שהשם ישקף ככל שניתן את הגורמים בעלי ההשפעה המהותית ביותר על תוצאות ניהול תיק ההשקעות של הקרן". ברשות גיבשו מספר כללים, הקובעים שיעורי אחזקה שונים בהתאם לשם הקרן. ההנחיות צפויות להיכנס לתוקף תוך שלושה חודשים.
במקביל הגישה הרשות למשרד האוצר בתחילת החודש הצעה, המנסה להגדיר במדויק מונחים כמו דרגת חשיפה, השקעות חוץ ועוד. על-פי ההצעה, בכל פרסום של קרן יופיע גם שם הקרן, שם המנהל, הכותרת המאפיינת של הקרן ופרופיל החשיפה בצרוף הסבר על אודותיו, כולל מקרא.
אין ספק כי קרנות הנאמנות הן כלי השקעה טוב וראוי, אבל בדיוק כמו שאתם משווים בין המחירים בסופר - שווה לבדוק במה השקעתם את החסכונות שלכם, העשויים להסתכם במאות אלפי שקלים.
"הצעדים שלנו הם נדבך נוסף בדרך להשלמת מהפכה, שתכליתה לשדרג את איכות המידע שמקבל ציבור המשקיעים בשוק ההון", מסביר משה טרי, יו"ר הרשות לניירות ערך. "הרפורמה בתחום שמות הקרנות היא חלק מרפורמה מקיפה יותר, הכוללת הסדרה של סיווגי הקרנות ומהפכה במבנה תשקיף הקרן והמידע הנכלל בו. המהפכה הזו תביא לשיקוף נכון ומדויק יותר של הרכב ההשקעה של הקרנות ושל רמת הסיכון שאליה הן נחשפות".
נא להמתין לטעינת התגובות
