יום פיי שמח
ה-14 במרץ, 3.14 למניינם, הוכרז כיום הפיי, ויש מספיק חנונים בעולם בשביל להפוך אותו לחגיגה מתמטיגיקית של ממש
וביום אחד בשנה, רבים מהם מתכנסים כדי לדבר על פיי, להשתפך על פיי, לאכול מאכלים בסגנון עדות הפיי (כולל פאי, כמובן, אבל גם דברים רבים אחרים), לערוך תחרויות דקלום פיי, ואולי, אולי להרגיש ביישנים קמעה לגבי התחביב הלא רגיל שלהם.
היום הזה הוא היום, ה-14 במרץ – 3.14, לפי שיטת הרישום האמריקאית.
תזכורת מתמטית קצרצרה: פיי הוא מושג פשוט – היחס בין היקפו של מעגל לקוטרו. הכפילו את הקוטר בפיי – 3.14159 בקירוב – וקבלו את ההיקף. מחשבי על הצליחו לחשב את פיי עד ליותר מטריליון ספרות אחרי הנקודה העשרונית, תוך חיפוש מתמיד של דפוס חוזר שיפצח את התעלומה. במשך מאות שנים, המספר ריתק אליו מתמטיקאים.
אם תשאלו את מעריצי פיי למה הם כאלה, רבים מהם ינקבו באותה תשובה: "למה לטפס על האוורסט?" כי הוא שם. אבל אז הם מתחילים לדבר על כמה רעיונות פשוטים מאוד. כמו יופיו של מספר שממשיך עד אינסוף אבל לא ניתן להבחין בו בשום דפוס חוזר. או ההדר שבתחרויות האתלטיקה המוחית, שבהן החובב מאתגר את עצמו
כך מנסח זאת אקירה הרגוצ'י, יועץ לבריאות הנפש בן 60 מיפן: "המטרה שלי היא לא רק לזכור ספרות בעל פה. אני נלהב מהחיפוש אחרי סיפור בתוך פיי". הוא אמר זאת בסתיו שעבר, לאחר שדקלם את פיי, ללא שגיאה, עד 100,000 מקומות אחרי הנקודה. זה לקח לו 16 שעות. הוא לא אוחז בשיא גינס העולמי מכיוון שהוא לא הגיש את המסמכים הדרושים. אבל הוא אוחז בסיפור.
שיא העולם, אגב, שייך לצ'או לו, סטודנט לכימיה מסין שדקלם 67,890 ספרות במשך יותר מ-24 שעות ב-2005. נדרשו 26 קלטות וידאו כדי להגיש את האירוע לאנשי גינס.
מהנדס תוכנה מווירג'יניה בשם מייק קית' כתב פואמה לכבוד פיי, או "פייאמה". סוג של מכתב אהבה. לומר שהיא מרשימה יהיה אנדרסטייטמנט: זהו שיר באורך 4,000 מילים כמעט, כאשר אורכה של כל מילה באותיות הוא הספרה במקום המקביל בפיי. במילים אחרות, אם תצליחו לזכור בעל פה את השיר – אשר מבוסס על קלאסיקות כמו "שיר האהבה של ג' אלפרד פרופרוק" של ט.ס. אליוט, המערכה החמישית של "המלט" ו"העורב" של אדגר אלן פו – גם אתם תוכלו לדקלם את פיי.
"One: A Poem: A Raven", הן מילותיו הראשונות של השיר. אורכן 3-1-4-1-5.
קית' אומר שהוא חושב על עצמו כ"מטורף פיי ממוצע" בלבד. הוא יודע אולי 100 ספרות של פיי בעל פה, לא יותר. "הבת שלי יודעת 50 בערך", הוא אומר. "היא בת 15".
יש מקומות מפגש הגיוניים לאנשים מסוג זה, ואחד מהם הוא המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), מקום בו סטודנטים מסוימים מברכים זה את זה ב"יום פיי שמח!" מדי שנה ב-14 במרץ. שיר פופולרי בהתקהלויות במכון מורכב מדקלום הספרות הראשונות של פיי, וגם המכון עצמו מנסה לשלוח את מכתבי הקבלה לשנה הבאה ב-14 במרץ.
"אני חושב שהרעיון הבסיסי הוא שאנחנו אוהבים לחגוג דברים", אומר בראיין אוונז, תלמיד שנה ד' במכון. ולכן, כמו האירים ביום פטריק הקדוש שמתקיים באותו השבוע, יקבלו גם אוהבי פיי הזדמנות לחגוג את יומם המיוחד.
גם בסן פרנסיסקו, במוזיאון האקספלורטוריום, תתקיים היום חגיגה הכוללת עוגות פאי, אנשים הלובשים תכשיטי פיי, והוספה חגיגית של חרוזים (בצבעים המסמלים את הספרות השונות) למחרוזת הפיי. החוגגים יתאספו במעין מזבח פיי – לוחית פליז שעליה חרוטות 100 הספרות הראשונות של פיי.
יהיה מוגזם לומר שפיי הפך למושג שגור בתרבות הפופולרית, אבל האובססיה כבר לא שמורה לחנוני מתמטיקה בלבד. ניתן להשיג בושם "פיי" מבית ז'יבנשי, ולשמוע את קייט בוש שרה את הספרות של פיי באחד משיריה. ביוטיוב, כמובן, ניתן למצוא סרטונים ובהם אנשים שמקריאים את פיי למצלמה.
מארק אומיל, משיאני דקלום פיי האמריקאים, יופיע בתוכנית טלוויזיה מקומית ביום פיי. מספר ימים לפני כן הוא דקלם לעצמו 10,000 ספרות של פיי, רק כדי לשמן את ההילוכים. אבל הנה דבר מצחיק: כמה שלא ינסה, הוא לא מצליח לזכור את מספר הטלפון של בנק המשכנתאות שלו. לפני כמה ימים הוא אפילו טעה במספר החשבון. "הוא מתחיל ב-6-1-4", אומיל מסביר, "ואני כתבתי 3-1-4".
נא להמתין לטעינת התגובות
