פג תוקף (כמעט)
מה קורה כשיצרנים נתקעים עם מלאי של מוצרים שהתוקף שלהם עומד לפוג? אם חשבתם שהם זורקים אותם לפח - טעיתם. חלק מהם מוכרים אותם בהנחות למכולות ולפיצוציות, ומשם הם מגיעים אלינו. איך להיזהר מהתופעה
כל יצרן יאמר לכם שכאב הראש הגדול ביותר הוא מוצרים שפג תוקפם. מרגע שתאריך "פג תוקף" מוטבע על המוצר, היצרן כבר מחשב את קיצו לאחור כשהמשוואה פשוטה: מוצר שפג תוקפו שווה הפסד כספי. לא מדובר על מכירת מזון לאחר שפג תוקפו (עבירה פלילית שענשה עד שנת מאסר), אלא על מכירת מזון יום או יומיים לפני שפג תוקפו מבלי שאתם תהיו מודעים לכך. תופעה זו, על אף העובדה שגם היא בתנאים מסוימים מהווה עבירה על החוק - אינה מפוקחת. זוהי תופעה שרבים יודעים עליה בתעשיית המזון ורבים אף יותר - מכחישים את קיומה.
איך עובדת השיטה? מוצרי מזון, בעיקר ממתקים, חטיפים או מוצרי מאפה יבשים מגיעים מהיצרן (או היבואן עצמו) לסיטונאים שמפיצים את הסחורה לחנויות שמרכזות כמויות גדולות. אחת האסטרטגיות של המפיצים היא לתת מחיר טוב לחנות על קניית כמות גדולה. לקראת תאריך פקיעת התוקף החנות(המפיץ או הסיטונאי) מגלה שהיא נתקעה עם מלאי גדול מדי ש"ימות" בעוד ימים ספורים, ומחפשת למי אפשר להעביר את תפוח האדמה הלוהט כדי שייפטר ממנו במהירות.
הפתרונות: להעביר לפיצוציות - שם "גלגול המדף" - תנועת המוצרים מהמדף אל הקונה
"הרעיון הוא ללכת למקום שיכול להיפטר מזה במהירות", מסביר גורם בענף המזון, "נותנים אפילו ב-5 או 10 שקלים, רק שיעוף מהר. בשביל החנויות זה מקור מצוין להכנסות. הם קונים את זה מאוד בזול ולמרות שהם מוכרים במחיר זול לצרכן-הם מרוויחים מאות אחוזים".
התופעה מהווה בעיה חמורה עבור הצרכנים. רובנו לא מודעים לכך שהתוקף עומד לפוג, ולכן כדאי לצרוך את המוצר באופן מיידי. מעבר לכך, מדובר בעבירה על חוק הגנת הצרכן.
"מבצע הוא סוג מכירה שנקראת מכירה מיוחדת",מסביר עו"ד זאב פרידמן, היועץ המשפטי של המועצה הישראלית לצרכנות. "החוק קובע שבמכירה מיוחדת, בין אם מדובר במכירת סוף עונה, מכירה לרגל שיפוצים או מכירת חיסול, המוכר צריך להודיע על סיבת המכירה. כך למשל גם אם המוצרים שבהנחה נמכרים כך משום שתוקפם עומד לפוג. מי שאינו מודיע על כך עובר על הוראת חוק מפורשת שהעונש עליה יכול להגיע ל-78,300 שקל".
איך אפשר להיזהר מהתופעה? סימן האזהרה הבולט ביותר הוא הימצאותו של אותו מוצר בשתי רמות מחיר שונות באותה חנות. במחיר המלא - על המדף, ובמחיר המוזל - בסטנד או ליד הקופה. סימן אזהרה אחר הוא מוצרים שנמכרים במחיר זול משמעותית כשקונים כמות גדולה (5 ב-10) בלי סיבה נראית לעין. במקרים הללו חפשו את התאריך האחרון לשיווק על המוצר.
"מציעים לי מפעם לפעם מוצרים שתוקפם עומד לפוג", אומר בעל פיצוצייה בתל-אביב. כאשר נשאל לגבי מוצרים ספציפיים, אמר, כי הוא "יכול לארגן איזה כמויות שאתם רוצים".
הבעיה העיקרית היא שבמקרים רבים מערבבים באותו מדף חטיפים בעלי תוקף שונה ובכך בעצם מטעים את הלקוחות.
שיטת האחסון ברשתות היא "FIFO", מה שאומר שפריטי המזון הטריים יותר מאוחסנים דווקא מאחור במקרר החלב. אם אתם בונים על היוגורט שלכם לטווח ארוך - קחו את זה בחשבון.
לגבי קופסאות שימורים מומלץ לא לקנות קופסת שימורים נפוחה (החיידקים התחילו להתסיס), חלודה או כזו שקיבלה מכות. קניתם מזון משומר או כבוש בצנצנת? בידקו שהמכסה שקוע ולא בולט. אם פתחתם את הקופסה וראיתם שהדפנות הפנימיות שלה השחירו - תזרקו אותה. אחרי שפתחתם, תעבירו את המזון מקופסת השימורים לכלי זכוכית או פלסטיק.
אורז, כוסמת, גריסים וקטניות נמכרים בדרך כלל באריזות שקופות. תבדקו שאין "חוטים" שדומים לקורי עכביש בפנים.
לגבי עוף קפוא, הוא חייב להיות קפוא בעת הקנייה. אם בתוך האריזה יש גבישי קרח ורודים, סימן שהוא הופשר וקפא שנית, ולא מומלץ לקנות אותו. הפשרה והקפאה מחודשת היא מתכון בטוח לחיידקים.
כשקונים ביצים התאריך הקובע עבור החנות הוא התאריך האחרון לשיווק (ורשתות השיווק למזון כבר נתפסו בקלקלתן בנקודה זו). לאחר התאריך האחרון לשיווק הביצה יכולה להישאר עד התאריך האחרון לקירור, שהוא כחודש ימים במקרר הביתי. אסור לקנות ביצים סדוקות או שבורות ואסור לשטוף את קליפת הביצה. מוכרחים לעשות חמין? תשטפו את קליפת הביצה מיד לפני הבישול.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "שינוי איכות המוצר היא הדרגתית. מומלץ לא לצרוך מוצר מזון שפג תוקפו, אם כי אין בו בהכרח בעיה בטיחותית".
בעקבות פניית עסקים אומר משרד התמ"ת כי אכן מדובר בעבירה פלילית. יתרה מזו: אם בנוסף נעשה מאמץ להסתיר את תאריך התפוגה, מדובר בעבירה פלילית נוספת, וכי הוא יאכוף אי עמידה בהוראה זו על סמך מידע או תלונה.
נא להמתין לטעינת התגובות
