ח"כ ללא הפסקה
"הבנקים בישראל מרוויחים ממשקי הבית ולא מהמגזר העסקי" • גלעד ארדן מתעקש לתקן את המעוות: חוסר התחרות בין הבנקים, עישון במקומות ציבוריים, העדפה מתקנת, נושא הקיצבאות וההפרטות • ארדן מזווית אחרת
ארדן מכיר הקשיים שעובר ח"כ צעיר בכניסתו לבית המחוקקים הישראלי. הדינאמיקה עם חברי הכנסת, וההתנהלות הבירוקרטית מסתברות כפעולות לא טריוויאליות עבור חבר כנסת טרי שמקשות על תפקודו. היום, אחרי ארבע שנים בכנסת, מבין ארדן כי לא מספיק להיות טוב, אלא גם ותיק ומוכר. "הצעות החוק שאני יוזם היום, בתור ח"כ מוכר יותר, יש להן יותר כוח כי מתחשבים יותר בעמדתי".
ארדן, דתי לשעבר, בוגר ישיבת "נתיב מאיר", גדל וחי באשקלון. מחזיק בתואר עורך דין, למרות שלא הספיק לעסוק במקצוע ולו יום אחד "החלום שלי היה להיות עו"ד".
- אז איך בכל זאת נכנסת למערכת הפוליטית?
"ב-93' ארגנתי קבוצת סטודנטים מאוניברסטית בר-אילן למחאה נגד הסכמי אוסלו. אריאל שרון הגיע לביקור וכמה ימים אחר-כך מצאתי את עצמי בפגישה במשרדו. התרגשתי מאוד מזה שהוא רצה שאני אשמיע לו את בעיות הסטודנטים. ב-95', שבוע אחרי רצח רבין, שרון הציע לי להיות עוזר אישי שלו בהתנדבות. הוא היה מקום 16 בליכוד וכולם אמרו לי שהוא סוס מת, למרות זאת החלטתי שזו הזדמנות חד פעמית לעבוד עם אחד ממייסדי המדינה".
- אתה נמנה על יוזמי הצעות החוק הרבות יותר בכנסת – מה שיוצר תחושה של פופוליזם. זה לא מפריע לך?
"עם הזמן מסתבר כשאתה מעז ללכת אחרי מה שאתה מאמין, גם אם זה נגד הגופים החזקים, אתה מקבל מעמד וכוח ציבורי. אני לא מפחד מהתקשורת וגם לא מהבנקים. אני מזמן לא פועל בגלל מה ש'נראה טוב'. אם יש מישהו שנפגע ופונה אליי או מסב את תשומת ליבי, אני משתדל לעזור והכוח שלי הוא בחקיקה. אם אני מצליח לשכנע את הכנסת, אז אני יודע שזה יצליח".
הצעות החוק האחרונות שיזם ארדן ואושרו על-ידי הכנסת (חוק המחייב לבישת האפודים הצהובים, חודש מאסר לנהג שחוצה פסי רכבת) ספגו ביקורות רבות אך למרות זאת נראה כי ארדן לא נרתע.
בנובמבר האחרון אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק שיזם ארדן הקובעת כי הפיקוח על העמלות יעבור מהפיקוח על המחירים במשרד התמ"ת למפקח על הבנקים. ההצעה קובעת כי המפקח יוסמך לקבוע תקרה לעמלות, לקנוס בנק שחרג מהתקרה, ואף לאסור הטלת עמלה על שירות בנקאי מסויים. "בהצעת החוק שלי אני רוצה שלמפקח על הבנקים יהיו סמכויות לקבוע גובה עמלות כמו שלמפקח על הביטוח יש את הסמכויות לקבוע את רף ביטוח החובה".
- מה לדעתך הבעיה העיקרית היום בבנקים?
"הבעיה העיקרית היא חוסר התחרות בין הבנקים. במשך השנים בו לקוח מנהל חשבון בבנק מסוים, מתנהל מעקב אחרי התנועות בחשבון ונקבע לו דירוג פנימי. במצב כיום קשה ללקוח לעבור בנק כי הבנק החדש לא יכול להתחרות בהטבות שהבנק הנוכחי יכול להציע לו, שכן הוא אינו מכיר את הלקוח ואת זה לדעתי צריך לתקן, על ידי חיוב הבנק הנעזב לספק את היסטוריית האשראי של הלקוח".
כדי לפתור את בעיית חוסר התחרות בין הבנקים, המפקח צריך לטפל גם בסוגית הרווחיות וחלוקת הדיבידנדים. זה לא מתאים לשוק חופשי ומודרני, אבל כל עוד יש בעיית מונופול שלא הצלחנו להכניס תחרות, אין ברירה".
- אבל היית נגד ייצור "סל עמלות" בסיסי?
"האמנתי שאם נגיע להסכמה על סל עמלות בסיס, הבנקים ימצאו דרך לעקוף אותו ולייצר עמלות חדשות. ולכן רק בחקיקה ניתן יהיה לאכוף את גביית העמלות".
- חוץ מפיקוח, מה עוד אפשר וצריך לעשות לדעתך כדי להגביר את התחרות בין הבנקים?
" צריך לזעזע את המערכת ובשביל שזה יקרה צריכים לקרות כמה דברים. ראשית, צריך לעורר אקטיביזם של הצרכנים. ככל שהתקשורת וחברי הכנסת יעסקו בזה יותר, יש יותר סיכוי להניע את הצרכן לפעולה אמיתית. דבר שני, כניסת בנק זר גדול לתחום הקמעונאי. הייתי גם שמח אם הבנקים הקטנים היו מתאחדים כי זה יגביר את התחרות שלהם מול הגדולים. אני מאוד מקווה שסטנלי פישר ימשיך לנסות להביא בנק כזה לארץ ואני לא מבין למה זה לא קרה עד עכשיו. הדבר השלישי נוגע לפעילות הכנסת והממשלה. צריך להמשיך לחשוב על כלים לעידוד התחרות בין הבנקים, בין היתר דרך הצעות חוק".
ארדן אופטימי ומבטיח
ב-22 בינואר קבעה הכנסת כי תוקם ועדת חקירה פרלמנטרית. הדיון הראשון של הוועדה התקיים כבר בשבוע שעבר, ונראה כי משתתפיה חלוקים בדעותיהם, אלא שהוועדה תמשיך להתקיים כל עוד "חוק העמלות" לא יחוקק. "למרות שהבנקים נלחמים שלא לחוקק את החוק, ומנסים להגיע לפשרות על מנת להקפיא את הדיונים, אני לא רואה ברירה אלא בעגינה של החוק", אומר ארדן.
למרות שהוא עצמו מעשן מדי פעם, יזם ארדן הצעה לתיקון חוק העישון שחוקק בימי כהונתו של רבין. למרות ה"סיכון" לפגיעה בפופולריות שלו, ארדן לא היסס להציע את התיקון לחוק. "זהו חוק עם הרבה ערכים – צריך לדעת להתחשב בזולת. זה לא דבר נורא לצאת החוצה ולעשן באזור מעשנים".
מטרת הצעת החוק היא למנוע עישון במקומות ציבוריים, ולהטיל את האחריות לאכיפת העישון גם על בעל המקום בו בוצעה העבירה, בנוסף לזו המוטלת על העבריין הישיר. עוד קובעת הצעת החוק כי ישופר מנגנון הפיקוח תוך הגדלת מספר הפקחים מטעם הרשויות המקומיות, שכן כיום אין כמעט אכיפה מטעם הרשויות המקומיות. הצעת החוק עברה הכנה לקריאה ראשונה במליאה וממתינה לאישורה.
בדיון האחרון שנערך בוועדת הכלכלה, מחה האוצר על הצורך במימון פקחים נוספים שיאכפו את החוק. ארדן לא נרתע ומאמין כי הוא יצליח לשכנע את הממשלה לאשר את הסעיף. "חוק העישון יעבור במושב הנוכחי. עד פסח. אני מבטיח לך".
- מה דעתך על תפקוד האוצר בימים אלה?
"בסך הכל, אני חושב שההתנהלות של הירשזון כשר אוצר היא נכונה והכיוון של עידוד הצמיחה נכון. למרות זאת, אני חושב שצריך לעצור את הפחתת המע"מ ולא לעצור את התקציבים לרכבת ולמ.ע.צ".
ארדן לא מתלהב וגם לא יוצא מגידרו מהרפורמות הכלכליות שמציג הירשזון בשבועות האחרונים. "מימון מעונות יום - התקצוב החל בתקופת נתניהו; מס הכנסה שלילי - אני לא רואה את זה קורה לפני 2009-2010". ולגבי חוק הפנסיה אומר ארדן כי למרות שזה רעיון שעלה לפני כמה שנים, צריך לדעתו להוסיף תמריצים כדי שהעובדים יפרישו פנסיה."אני לא רואה מקום למחיאות כפיים לאוצר".
בגיל 26 מונה ארדן על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, לתפקיד היועץ לפניות הציבור. ארדן מתקשה להסביר מדוע מופנות לעבר נתניהו אצבעות מאשימות. "אם בזמנו של נתניהו היה צורך בקיצוצים כי המשק עמד על סף קריסה, צריך להבין כי זה נעשה מחוסר ברירה ובפועל זה הציל את המשק והיום מבינים כמה המנהיגות של ביבי סייעה להצלחת התוכנית הכלכלית ולתוצאות הטובות שאנו רואים היום".
- מה לגבי הפרטה?
"אני מאמין שיש תחומים שהמדינה צריכה לשמור לעצמה דוגמת בתי סוהר, שם אני לא רוצה גורמים פרטיים. בשוק הדואר למשל, אני בעד הרפורמה שנועדה להורדת מחירים ולשיפור השירות. מה שקורה בפועל זה שהרפורמה היא רק עבור החברות הגדולות ואנו, האזרחים, נאלצים לחכות עד 2009. בינתיים, התור מתארך, כי פיטרו את סוכני הדואר העצמאיים, הבול התייקר, ביום שישי הסניפים סגורים בחלק מהמקומות, ומקימים מרכזי חלוקה שיאלצו אותי לבוא לקחת את הדואר".
- מה לגבי העלאת שכר מינימום?
"לא נראה לי שמישהו יודע בוודאות מה ההשלכות של זה. מה שאני כן יודע זה שמעסיקים עלולים לפטר עובדים ואת אלו שנשארו, ישאירו שעות נוספות. אני בעד לעלות את שכר המינימום בצמוד למדד או בצמוד לעליית השכר הממוצע - לפי הגבוה ביניהם והדבר הנכון יותר היה ללכת למס הכנסה שלילי".
- סוגיית הקצבאות צוברת תאוצה ויש המאמינים כי היא המזור לעוני
"בעשור שלפני ביבי וסילבן (שלום- ע.ש.) היתה מדיניות של הרחבת הקצבאות ולא רק שזה לא השפיע על צמצום העוני והאבטלה, אלא הגדיל פי שישה את מספר מקבלי הקצבאות. זה רק מקבע את האנשים לא לחלץ את עצמם מהמעגל הזה ולא למצוא עבודה. קצבאות זה לא מה שיוציא אותך ואת הילדים שלך ממעגל האבטלה".
ארדן תומך במעבר לקצבאות סלקטיביות אשר יחולקו באופן פרוגרסיבי. "צריך לצמצם פערים וזה יכול להיעשות רק על ידי העדפה מתקנת – לוותר על מי שלא צריך ולתת למי שאין לו".
- אז למה אתה לא מקדם את הנושא בהצעות חוק?
"הייתי עושה את זה לפני כל הצעות החוק שיזמתי עד כה. זה אחד הנושאים החשובים ביותר, אבל הבעיה היא שאין לי די כוח היום. אני לא מבין למה אף מנהיג עוד לא עשה את זה. עוד מימי ביבי מספרים לנו שהבעיה היא שאין מספיק נתונים על ההכנסות - מצד אחד, אנשים לא מצהירים עליהן ומצד שני, המחשבים של ביטוח לאומי ומס הכנסה לא מסונכרנים בינהם ואי אפשר לדעת כמה אזרח מרוויח, אלא רק בסוף השנה".
- מה אנשים לא יודעים על גלעד ארדן?
"שאני שונה ממה שאני נראה. למראית עין חושבים שאני קשוח, אבל האמת היא שבביה"ס היסודי הייתי הכי חנון. חוץ מזה, למרות שלכאורה חזרתי בשאלה, אני עדיין מאמין באלוהים וחי בקונפליקט".
- מה אתה רוצה לעשות בתפקיד הבא שלך?
אני רוצה להצליח בתפקידי כחבר כנסת ולהעביר חוקים טובים. אם את שואלת אותי מה ארצה אחר-כך? שר התחבורה או החינוך". למרות שעזב את העולם הדתי כבר לפני 16 שנה, ארדן חש כי יש חסך אדיר בחינוך ליהדות בבתי הספר.
- אז אולי חינוך ליהדות הוא תפקידן של המפלגות הדתיות?
"אני דווקא חושב שהמפלגות הדתיות דווקא מרחיקות את הדור הצעיר מהיהדות. יש בעיה כיום במדינת ישראל. אם לא נשמור על התרבות היהודית כעם, עוד מעט לא תהיה לנו סיבה לחיות פה. זה יכול להיגמר בזה שלא תהיה לנו זכות קיום".
נא להמתין לטעינת התגובות
