הדור הבא
איך ובאילו כלים משתמשים בני ה-16 באינטרנט ובמחשב? מה עבר זמנו ומהו השימוש הנפוץ? איך מסייע האינטרנט ללימודים? מה הם קוראים ובמה הם צופים בטלוויזיה? והאם המסכים סותמים להם את המוח? שיחה עם תלמידי מגמת מחשבים
מה עושה כל אחד מכם במחשב בשעות הפנאי שלו?
נוי: מתכתבים במסנג'ר. אבל יש גם אייסיקיו.
איזו תוכנה עדיפה?
נוי: שתיהן טובות.
דין: תלוי מי שיש לך ברשימה. יש ילדים שאין לך באייסיקיו, וילדים שאין לך במסנג'ר.
איך נולדות הרשימות האלו?
דין: מתחיל מאחד, ואתה מוסיף עליהם אחרים.
אתם מתכתבים כל יום?
נוי: כל יום זה אחרת.
דין: אני לא עושה את זה הרבה. רק כשצריך לקבוע משהו. בדרך כלל עדיף טלפון.
למה?
דין: כי אתה לא צריך לכתוב כל כך הרבה. זה מעצבן. אם אתה כותב הרבה זה יכול לשגע אותך.
אביב: לדבר בטלפון זה יותר נעים.
אז מה היתרון בתוכנות התקשורת על הטלפון?
אביב: באייסיקיו אפשר להגיד דברים שאי אפשר להגיד בטלפון, כי אתה לא מדבר מול פנים של בן אדם. אתה מדבר מול מחשב, אז זה קצת אחרת. אין תגובת קול או פנים. יש גם שפה מיוחדת, עם כל הסמיילים למיניהם.
יש מישהו שמתכתב באימיילים?
דין: אימיילים זה לעבודות.
אביב: אימיילים זה רשמי, הרבה יותר רשמי. זה ממש מכתב.
נהוג לחשוב שבנות עוסקות יותר בהתכתבות מאשר בנים.
דין: זה נכון, אבל בנות מדברות הרבה גם בטלפון.
נוי: אני יכולה לדבר שעתיים ביום בטלפון. בעיקר סלולרי.
מה עוד אתם עושים באינטרנט?
דניאל: הרבה דברים. רואים חדשות בוויינט. אם יש שיעורים, מחפשים בוויקיפדיה לראות חומר.
איך משתמשים באינטרנט לשיעורי בית? יש ויכוח גדול על כך, טוענים שזה פוגע ביכולת לעבוד על חומר בצורה רצינית.
אביב: יש בזה משהו, זה נכון, אבל כשלומדים למבחן אין ברירה.
דין: אם אתה לוקח ומעתיק ישר מהאינטרנט זה לא עוזר כלום. אבל אם אתה איכשהו קורא את החומר ומסכם, ומוריד את מה שאתה לא צריך, זה בסדר גמור.
נוי: לפעמים באינטרנט זה כתוב בשפה הרבה יותר ברורה.
איך אתם יודעים מה נכון באינטרנט, הרי יש שם הרבה חומר לא אמין.
דניאל: יש אתרים רשמיים, אתרים שכולם מכירים ופשוט אפשר לעלות עליהם. למשל, ויקיפדיה.
אתם יודעים שזו אנציקלופדיה שבה כל אדם יכול לכתוב מה שעולה על דעתו.
דניאל: אם יש ערך שהוא לא בדוק, הם כותבים שהוא לא בדוק.
אתם משתמשים גם בחומרים מאנגלית?
דניאל: אני משתמש גם באנגלית.
אביב: הרבה פעמים אומרים לנו, אם אתם לא מוצאים חומר בספר, תחפשו באינטרנט.
ואתם מחפשים חומר בדרכים אחרות?
אביב: זה מאוד תלוי באיזה נושא. רוב החומר שאנחנו מתעסקים אתו זה חומר לבגרויות. יש הרבה אתרים שיש בהם חומר הכנה לבגרויות, אז כשמחפשים חומר כזה, בדרך כלל מוצאים משהו די מסודר ודי נכון.
יש הרבה מקרים גם באוניברסיטה שאנשים פשוט מעתיקים עבודה מהאינטרנט.
דין: ברוב העבודות אנחנו חייבים להביא לפחות שני מקורות או שלושה. אתה צריך להביא מקור אחד, ולהביא משהו מאנציקלופדיה. אתה לא יכול להביא מאתר אחד סיכום, ובזה סיימת. אתה צריך לשלב הכל. אם אתה לא מביא מכמה מקורות, אתה לא תקבל ציון טוב.
אתם משתמשים גם בספרים?
אביב: כן, אבל לא תמיד יש לך ספר שמדבר על מה שאתה צריך.
אז על מה ההעדפה היום?
אלן: אינטרנט.
דין: פעם הייתי יושב בספרייה, אבל זה לא זה. זה לא שווה. אתה כל היום ליד המכונת ממתקים. אתה הולך לספרנית, מבקש ממנה ספר, מביאה לך, נרדם שם. הייתי הולך עם חבר, וזה לא כמו האינטרנט, שאתה מוציא כל שנייה ומוריד מה שאתה
אביב: לי יוצא בערך פעם בשנה להגיע לספרייה. גם כשמוציאים אותך משיעור ואומרים לך, לך לספרייה לעשות עבודה, גם שם יש מחשב ואתה הולך לאינטרנט.
מה עם מילונים?
אביב: יש מילונים באינטרנט, כמו מורפיקס, שזה אחלה מילון.
בן: יש גם מילון של גוגל. יש גם בבילון.
אתם משתתפים בפורומים?
בן: אני משתתף.
מה קורה בפורום?
דניאל: אין מה לספר, סתם אני מסתכל על זה. מדי פעם אני סתם כותב שלוש שורות או משהו כזה, אם הנושא מעניין.
דין: אצלי זה לא בדיוק פורום, זה מין תחזית גלים כזאת. אתר שמתעדכנים אם יש גלים.
זה מעניין?
דין: זה מעניין אותי, כי אני הולך לים.
אביב: יש פורומים שמכוונים להתעניינות ספציפית. אם אתה צריך עזרה, נתקעת במשהו, אתה מחפש פורומים שבהם מדברים איך עושים את זה ומקבל תשובות.
דין: זה לא כל כך לגיל שלנו. אתה לא תשתתף בזה קבוע, רק אם אתה צריך משהו. אין לך מה לחפש שם.
מה עם צ'טים?
אביב: עברה התקופה של הצ'טים. פעם היינו נכנסים לצ'טים, מציקים אחד לשני. היום אין יותר. עבר מן העולם.
טלי: זה עבר כי היום יש אייסיקיו ומסנג'ר.
דין: אני לא אוהב את הצ'טים. כולם שמה מזייפים את השמות שלהם, את הגיל שלהם, אתה לא יודע עם מי אתה מדבר. כולם שקרנים.
אביב: אחרי כמה זמן בצ'טים זה נמאס. זה לא כזה מרגש. הרשימה שלך עדיפה. זה אנשים שאתה מכיר, שאתה בחרת להוסיף, אנשים שאתה רוצה לדבר אתם.
אלן: גם באייסיקיו. יש אנשים שנכנסים ומחפשים שם של בן אדם שאתה מכיר כדי להתחבר אליו.
למה הם נכנסים?
בר: כי משעמם להם.
ומה קורה אם הם לא רצויים?
אלן: חוסמים אותם.
מישהו מכם כותב בלוג?
אלן וטלי: אנחנו כתבנו. כל אחת בנפרד.
מתי?
אלן: לי היה בלוג לפני כשנה וחצי, והחזקתי אותו שנה.
באיזו תכיפות כתבת בו?
אלן: פעם הייתי כותבת כל יום. כשמתחילים משתדלים לכתוב כל יום.
על מה כתבת שם?
אלן: על הכל. דברים שקורים לי. על מה שקרה היום.
איך קראת לעצמך?
אלן: לא זוכרת... בשם שלי, אלן.
היה לך עניין שלא יידעו מי את?
אלן: לאנשים שאני מכירה אמרתי שזאת אני.
כמה נכנסו לבלוג שלך?
אלן: זה יכול להגיע לאלף כניסות.
אלף אנשים קראו את היומן שלך? זה נשמע הרבה.
אלן: זה לא נחשב הרבה, כי גם אני יודעת שחלק מהאנשים שנכנסו אני מכירה.
דניאל: אלף כניסות זה לא אלף אנשים. יש הרבה שנכנסים כמה פעמים.
כתבת על רגשות, מחשבות?
אלן: לא כל כך על רגשות. אני לא רגילה לדבר על רגשות. אבל אם יום אחד הייתי פריקית, עצבנית, כתבתי על זה. זה די עוזר לפעמים.
נאמר, כשכעסת על ההורים?
אלן: כן. אחר כך יש שם תגובות, וזהו.
טלי, מתי את כתבת את הבלוג?
טלי: לפני שנה בערך. והוא פעל בערך שנה.
הפסקת לאחרונה?
טלי: השארתי אותו, אבל אני כבר לא ממשיכה.
באיזה קצב כתבת?
טלי: פעם בשבוע.
על מה כתבת?
טלי: על מה שקרה היום, לא משהו מיוחד. אבל יש כאלה שכותבים על הרגשות שלהם. יש בלוגים שאני מנויה עליהם.
מה היתרון בלהיות מנויה?
אלן: זה מראה לך מתי מעדכנים את הבלוג.
איזה בלוג עניין אותך ורצית לעשות עליו מנוי?
אלן: מימס. זאת אחת שחברה שלי מכירה אותה, ואז התחלתי להיכנס לשם.
נכנסתם לבלוגים של בנות גילכם. אחרים לא עניינו אתכם?
טלי: כן, בעיקר קראנו בלוגים של הגיל שלנו.
ובלוגים מסוגים אחרים?
דין: אני לא מסתכל על זה אפילו.
בר: גם אני לא.
נוי: זה סוג של מציצנות. להסתכל לחיים של אנשים אחרים שאתה לא מכיר.
יש מושג מדובר שנקרא "בלוגים של פקצות". מה זה פקצה?
תומר: פקצה זה מי שהיא כזאת... אי אפשר להסביר את זה.
יש משהו מיוחד בצורת הכתיבה שלהן?
דין: זה קוצי קוצי מו. זה אופי.
(לטלי ואלן): אתן מרגישות חלק מזה?
טלי ואלן: לא!
טלי: הן כותבות לפעמים חמש פעמים ביום. אני לא חושבת שהן כותבות משהו מעניין.
אלן: בדרך כלל, זה ילדות בנות 11. יש אחד שכתב בלוג די מפורסם. שוקולד פרה.
מה עושה את הבלוג שלו מפורסם?
אלן: צורת הכתיבה שלו.
אתם לומדים במגמת מחשבים. אתם יכולים כבר לתכנת בעצמכם?
דין: כרגע לא.
בן: אנחנו יודעים לעשות אתר.
יש מי שעושה אתר?
כולם: לפני שנה עשינו אתר לבגרות.
למשל?
ירדן: אני עשיתי אתר לאבא שלי. הוא שמאי מקרקעין. היו שם כל מיני דברים שיכולים לעזור לו. עבודות קורות החיים שלו כדי שיבקשו ממנו עבודות. לא היה לו אתר.
וזה עובד?
ירדן: עדיין חסרים בו דברים שאני לא יודעת לעשות. למשל, שערי דולר ודברים כאלה.
בן: אני עשיתי סתם אתר לבית ספר. סתם בשביל הבגרות. אתר של משחקי מחשב.
מה הכנסת בו?
בן: סתם כתבה על משחקים. לא משהו. רק להראות.
מישהו עשה אתר שפועל לאורך זמן?
דין: בניתי למישהו אתר. אבא שלי השיג לי את העבודה ממישהו שביקש אתר ובניתי לו.
במה האתר עסק?
דין: קניות.
היו לך את כל הנתונים?
דין: לא ידעתי כלום. התחלתי כאילו מאפס. ידעתי את הבסיס.
האתר הזה פועל היום?
דין: הוא קנה ממני והוא צריך להעלות את זה לרשת.
אתם רואים את עצמכם עוסקים בתחום המחשבים בעתיד?
אביב: זה הדור שלנו. זה העתיד.
אלן: זה מה שהולך. גם אם לא נהיה אנשי מחשבים, זה קשור לכל מה שנעשה.
טלי: אני רוצה ללמוד רפואה.
אתם קוראים עיתונים מקוונים? איזה?
תשובה כללית: ויינט!
מה אתם קוראים שם?
אביב: בעיקר מבזקים מכל הסוגים. גם פוליטיקה.
אלן: זה חשוב, גם כשאתה בחו"ל ורוצה להתעדכן. היינו בחו"ל והיתה מלחמה, אז מתעדכנים דרך הוויינט.
ולמה אתם נכנסים לוויינט בדרך כלל?
טלי: בידור.
אתם קוראים טוקבקים?
אביב: לפעמים.
מישהו השתתף בטוקבק?
תשובה כללית: לא!!!!
מה דעתכם על הטוקבקים?
אביב: סתם. אנשים מסתמכים על זה שלא יודעים את השם האמיתי שלהם וכותבים מה שבא להם. כשיש כתבה מעניינת יש איזה 400 תגובות, אז לא יושבים וקוראים אחת אחת. קוראים את השתיים הראשונות וזהו, וזה לא מעניין במיוחד.
דין: יש יותר מדי טוקבקים. אין כוח לקרוא הכל.
מה דעתכם על הסגנון של הטוקבקים?
דניאל: אלה אנשים משוגעים.
אתם גולשים באתרים אחרים?
דניאל: בעיקר בקומיקסים באינטרנט, באתרי קומיקס שונים.
באיזה מנועי חיפוש אתם משתמשים?
תשובה כללית: בגוגל.
אביב: יש כל מיני מנועים, אבל גוגל הכי טוב.
אתם נכנסים גם לאתרים בתשלום?
אביב: יש אתר שנקרא "למד" שלומדים בו תיאוריה לרכב.
בר: זה עולה חמישה שקלים לחודש.
לכולכם יש טלפונים סלולריים של הדור השלישי?
תשובה כללית: לא, לא, לא.
אביב: זה לא תפס. כשאתה מדבר בטלפון, לא תמיד בא לך שהשני יראה אותך במיטה, בבית, בתחתונים.
דין: לי יש פלאפון ענתיקה.
למי יש דור שלישי?
דניאל: לי יש.
מה אתה עושה אתו?
דניאל: כלום.
אביב: רוב האנשים שיש להם דור שלישי בחיים לא עשו שיחה בדור שלישי. זה מסחרי כזה, לא מאוד נפוץ. זה נחוץ לאנשים בוועידות ולעסקים, אבל סתם לדבר עם אנשים זה לא מאוד נוח. גם רוב המכשירים שהם דור שלישי פחות טובים מהמכשירים שהם לא דור שלישי. המצלמה יותר טובה.
מצלמים הרבה בפלאפון?
תשובה כללית: כן, כן, זה נחמד.
דין: אנחנו עושים לבן בוק.
(בן מחייך בביישנות).
למה דווקא בן?
בר: מצלמים אותו מכל הכיוונים. כי הוא יוצא מצחיק בתמונות.
אביב: שולחים אס-אם-אסים. בשיעור.
(התרגשות כללית).
על מה האס-אם-אסים?
אביב: מידע. מתי נפגשים. מה עושים.
האס-אם-אסית היא שפת סימנים מיוחדת. אתם משתמשים בשפה הזאת?
אלן: זה כבר ממש לא נהוג.
דניאל: זה בעיקר לבדיחות.
בבית אתם מדברים בעיקר בטלפון רגיל?
תשובה כללית: לא. כמעט הכל בפלאפון.
אביב: עם כל המבצעים היום, יותר זול להתקשר מהפלאפון מאשר להתקשר מהבית.
אלן: יש הקטע של אמפישלוש בפלאפון, אתה מחבר לאוזניות ומקשיב. גם רדיו.
ומה עוד?
אביב: משחקים, בעיקר בשיעור משעמם. כל אחד מוריד לו.
ורינגטונים?
אביב: זה כבר מאוד מתקדם. אתה יכול לקחת שיר, לערוך אותו ולחתוך אותו ולהכניס אותו לפלאפון במקום לשלם חמישה שקלים ולהוריד באינטרנט.
ואיפה מניחים את הסלולרים?
בכיס. מי שהולך עם נרתיק נראה נורא מוזר.
נדבר קצת על טלוויזיה. יש לכם הערכה כמה זמן ביום אתם צופים בטלוויזיה?
טלי: בדרך כלל אנחנו רואים הרבה, אבל עכשיו זה ירד, בגלל שהימים שלנו נורא ארוכים.
מתי התחלת לצפות בטלוויזיה?
טלי: מאז שנולדתי.
מה אהבת בעשר השנים הראשונות?
טלי: מצוירים.
איזה מהם את זוכרת?
טלי: מומינים.
אלן: שלתיאל קוואק. זה ברווז שאיבד את ההורים שלו בתאונה. וגם פרפר נחמד.
דניאל: אני ראיתי הרבה סימפסון. מגיל חמש.
והיום?
דניאל: סימפסון אני רואה עד היום. אבל עכשיו אני רואה פחות. אין לי זמן. אין לי כבלים ולוויין, אז אין לי כוח להוריד את זה באינטרנט.
מה פירוש באינטרנט?
דניאל: הרבה סדרות אני רואה על המחשב.
כלומר, מוריד אותן. מה עוד אתם מורידים למחשב?
אביב: שירים, מוזיקה, משחקים.
מה נפח ההורדות?
אביב: גדול, גדול מאוד.
דין: אנחנו מורידים הכל. כל הדברים במחשב.
וידאו ואודיו?
בר: גם וגם.
איך מקשיבים? יושבים מול המחשב?
אלן: מורידים לאם-פי.
בתוכנות ההורדה הידועות? קאזה?
דין: קאזה ירד. היום הכל זה אימיול.
מה עם פרשת נאפסטר? אין בעיה להוריד שירים היום?
אביב: הקטע הוא שאתה לא מוריד את זה מאימיול. אתה מוריד את זה ממשתמשים אחרים, וזה כבר חוקי.
אז למה לקנות דיסקים?
אביב: בשביל הציור על העטיפה. בשביל ההרגשה. קונים דיסקים, אבל לא הרבה, לא כמו לפני עשר שנים.
מורידים הרבה שירים?
אביב: לי אין הרבה, אבל אני מכיר כאלה שיש להם עשרות אלפים.
דניאל: לי יש שבע ג'יגה של מוזיקה. שמעתי את זה כל החיים.
מה זה אומר, שבע ג'יגה?
דין: כל שיר שוקל שלוש מגה בערך, אז תעשה חישוב, זה יוצא די הרבה. כ-2,500 שירים.
אתם מקשיבים בעיקר באם-פי?
דניאל: לי אין אם-פי.
אז אתה צריך לשבת מול המחשב כדי לשמוע?
אביב: יש רמקולים. אפשר ללכת מהמחשב כדי לשמוע.
זה בעצם מחליף את הסטריאו. יש עוד שימוש בסטריאו?
דין: בפני עצמו כמעט לא. מחברים את מערכת הסטריאו למחשב, זה השיטה.
סרטי וידאו אתם מורידים?
אביב: בעיקר סדרות. 24, נמלטים, כל הדברים האלה.
דניאל: סדרות שאי אפשר להשיג בארץ.
למשל?
דניאל: הרבה אנימה. אנימציה יפנית. זה נושא שאני מאוד מתעניין בו.
דין: או סדרות שיש בארץ, אבל הן מדובבות ורוצים לראות את זה בשפת המקור.
אין בעיה של נפח מחשב?
אביב: יש, אבל אם אתה מוריד סדרה אתה רואה אותה ומוחק. אתה לא משאיר את זה במחשב כל החיים.
דניאל: אני צורב על דיסק די-וי-די.
מה עוד אתם מורידים?
אביב: משחקים, לפעמים משחקי מחשב.
משחקי מחשב זה עניין של גיל?
אביב: לא. אבל הסוג של המשחק זה עניין של גיל.
דין: זה ממכר. כמה שאתה משחק יותר אתה מוריד יותר.
כבר לא קונים משחקים?
אביב: כמעט שלא. אתה מוריד משחק שעוד חודש יגיע לארץ.
אתם רואים חדשות בטלוויזיה?
אלן: לפעמים.
טלי: ממש לא.
דין: אין ברירה, ההורים יושבים על הטלוויזיה.
אביב: רואים את כמה הדקות הראשונות. כל השאר זה כמו לקרוא את המוספים של העיתון. זה לא בדיוק חדשות חדשות. מה שקרה אתה ככר יודע. אתה רק רואה את זה טיפה מצולם, מורחב, בסרטי וידאו.
יש לכם יותר ממכשיר אחד בבית?
תשובה כללית: כן, בטח.
יש משהו שמחבר בצפייה ביניכם לבין ההורים?
אביב: יש סדרה שאני אוהב וגם ההורים שלי רואים – CSI.
מה עם סיטקומז? "חברים", "סיינפלד"?
אביב: נחמד, אני מנוי בכבלים ויש ערוץ ביפ ושם יש כל יום מחרוזת שידורים של חמש סדרות, ובכל שעתיים זה חוזר. אם כי זה די באסה. זה הורס את החוויה.
מה עם סדרות הדגל? "ארץ נהדרת"?
אביב: ארץ נהדרת אנחנו אוהבים.
כוכב נולד?
טלי: פחות.
אביב: זה כבר חרוש לגמרי.
בר: ראיתי עונה ראשונה וזה הספיק. רואים את הגמר וזהו.
דין: ההתחלה זה הכי טוב, כי יש את כל הגזורים האלה שלא יודעים לשיר.
אז מי רואה כוכב נולד?
בר: אנחנו כיתה לא כל כך טיפוסית.
אביב: זה לא קשור.
בר: כן קשור. מהשכבה יש המון אנשים שעקבו וראו, אהבו איזה מישהו ורצו לראות אם הוא נשאר, או את מי העיפו.
מה עם ספורט?
אביב: רואים, אבל היום אפילו את הליגה בארץ צריך להזמין מראש, וככה גם היה במונדיאל.
דין: את המונדיאל ראיתי דרך המחשב. יש תוכנה כזאת, והיא מאי-אס-פי-אן, לקח לי לסדר במחשב שעות עד שהצלחתי לראות את זה. יש לי גם כבל שמעביר לטלוויזיה אז ראיתי את זה דרך הטלוויזיה.
אתם אוהבים לראות ספורט?
אלן: בעיקר משחקי גמר.
אתם רואים היום פחות טלוויזיה מאשר בעבר?
אלן: יש תקופה של סדרות מאוד טובות, ותקופה שנגמרה. העונה אין טובות.
כמה זמן אתם מקדישים לצפייה?
אביב: שעתיים.
טלי: יש ימים שאתה בכלל לא רואה טלוויזיה.
וכשהייתם יותר צעירים?
טלי: ראינו יותר. ארבע חמש שעות.
אביב: לומדים עד ארבע וחמש כמעט כל יום.
מקדישים הרבה לשיעורי בית?
בר: הרוב זה ללמוד למבחנים.
יש ויכוח על השפעת המסכים. אתם דור ששעות הפנאי שלו עוברות באופן שונה מהאחים הבוגרים שלכם.
אביב: כן, אבל גם הדור של האחים הצעירים שלנו שונה מהדור שלנו. יש לי אח קטן בגיל חמש, כל היום רואה טלוויזיה, רואה "בוב ספוג".
אז המסכים הם נוסחה מנצחת?
אביב: זה לא המסך. זה יותר החברה, שאר האנשים, הפרסומות. כל המבוגרים במסכים, אז גם הילדים רוצים.
אחיך בן החמש יודע להפעיל אינטרנט?
אביב: כן, מחפש בגוגל בוב ספוג.
איך הוא יודע להקליד את זה?
אביב: הוא לא יודע. הוא מעתיק. יש לו משחק כזה של קיצורי דרך.
אלן: בגיל שנתיים כבר יש לילדים משחקים על המחשב שמיועדים להם.
זה מפתח את השפה האנגלית?
תשובה כללית: בהחלט.
יש טענה שהטלוויזיה מגיל צעיר סותמת לילדים את המוח.
אביב: יכול להיות שיש בזה משהו.
דניאל: אבל זה רק בגלל שיש הרבה תוכניות מטומטמות, ויש שדורשות אינטליגנציה. יש הרבה כאלה שזה רק תמונות קופצות וצלילים מתחלפים.
אביב: יש תוכנות לימודיות של המחשב לילדים יותר קטנים.
האח שלך משתמש בזה?
אביב: בטח, כי זה משולב במשחק, זה לא רק ללמוד.
אז הבעיה היא התוכן ולא עצם ההסתכלות על המסך.
דניאל: יש מחקרים שטוענים שזה גורם לילדים להשמין.
זה מפתח את ידיעת האנגלית?
אביב: כן, כן, לגמרי, לגמרי.
דניאל: כמו שאמרתי, אני מגיל צעיר רואה סימפסון. קראתי את הכיתוב, אבל הכרתי את הפרקים בעל פה.
אתם מודעים לזה שזו אנגלית אמריקאית דיבורית.
אביב: אבל זה אותו אוצר מלים, ולכן לרוב הילדים יש אוצר מלים הרבה יותר נרחב מאשר ילדים לפני עשר שנים.
מה עם קריאת ספרים? כמה מכם קורא ספרים?
שש אצבעות מורמות.
(לבעז, שהצביע): מה אתה קורא?
בעז: כל מיני ספרים. עכשיו אני קורא "סטלינגרד" ו"פילוסופיה של הטכנולוגיה".
מאיזה גיל אתה קורא?
בעז: הרבה שנים. ב"סטלינגרד" אני באמצע. קורא לאט. אני יכול להשקיע בזה לפעמים דקות ולפעמים כמה שעות.
בר: אני אוהבת ספרי מתח. עכשיו לא יוצא לי הרבה זמן לקרוא. התחלתי "צופן דה וינצ'י", אני ממש בהתחלה.
מה עם ספרות נוער?
אביב: זה יותר לגילאי 12.
דניאל: אלה ספרים מגעילים.
יהושע: אני קורא ספרים טובים. "דוריאן גריי", "פילוסופיה של אנדי וורהול". גם היום אני לא מספיק לקרוא. התחלתי לקרוא את "משחק האל".
נראה שיש לכם הרבה עניין בספרות לא בדיונית.
יהושע: אני דווקא קורא הרבה פנטזיות, לא בדיוק מדע בדיוני. "שר הטבעות".
את "שר הטבעות" קראת, וראית גם את הסרט?
יהושע: כן. הסרט הראשון, הספרים, ואחר כך שני הסרטים.
היתה חוויה שונה בין הספר והסרט?
יהושע: כן . הספר יותר טוב.
דניאל: הספרים לא כל כך טובים.
הארי פוטר קראתם?
אביב: מזמן.
האינטרנט מפגר בתחום הספרים? עדיין עדיף לקרוא ספר לא באינטרנט?
תומר: אפשר היום להוריד ספרים מהאינטרנט.
אבל אפשר לקרוא ספר במחשב?
בר: לא כל ספר אפשר לקרוא במחשב.
זה עניין טכני?
נוי: יותר נוח לקרוא בספר.
דניאל: זה ישתנה.
אתם קוראים עיתונים?
אביב: אני קורא כל בוקר עיתון "ידיעות", אנחנו מנויים.
מה נותן לך העיתון שלא נותן וויינט?
אביב: בוויינט אתה קורא בעיקר את המבזקים, פחות את הכתבות עצמן. זה נותן את המבזקים של מה שקרה בשעה האחרונה.
נראה לכם שבגלל האינטרנט השפה של בני הנוער היום יותר עילגת?
אלן: יש בזה משהו.
דין: כן, כי כותבים כמו שמדברים.
אביב: וזה לא אמור להיות ככה.
דין: כשאנחנו כותבים עבודה אנחנו משתדלים לכתוב כמה שיותר מורחב ויפה. באינטרנט אני כותב כמו שאני מדבר.
הכתבהפורסמה במלואה ב"פנים", כתב עת לתרבות, חברה וחינוך בהוצאת הסתדרות המורים בישראל, הקרן לקידום מקצועי, בעריכת רוביק רוזנטל. הכתבה הופיעה בגיליון נובמבר 2006, שהוקדש ל"ילדי המסכים".
נא להמתין לטעינת התגובות
