הצעת חוק העישון תועבר לקריאה ראשונה
מטרת החוק: הגברת האכיפה על מניעת עישון במקומות ציבוריים. האוצר והרשויות המקומיות מסרבים לממן פקחים
מטרת הצעת החוק היא למנוע עישון במקומות ציבוריים, ולהטיל את האחריות לאכיפת העישון גם על בעל המקום בו בוצעה העבירה, בנוסף לזו המוטלת על העבריין הישיר. עוד קובעת הצעת החוק כי ישופר מנגנון הפיקוח תוך הגדלת מספר הפקחים מטעם הרשויות המקומיות, שכן כיום אין כמעט אכיפה מטעם הרשויות המקומיות.
במהלך הדיון התקוממו נציגי הרשויות המקומיות על כך שאין בידם מספיק כוח אדם על מנת לפקח על המעשנים במקומות ציבוריים, למרות שההצעה מאפשרת מימון העסקת הפקחים מהקנסות המוטלים. גם נציגי האוצר הביעו התנגדות מצידם לתקצוב מנגנוני הפיקוח והאכיפה המקומות ציבוריים.
ח"כ גלעד ארדן (ליכוד) הציע כי העסקת הפקחים תוגבל
לשנתיים שכן לאחריהם צפוי הציבור להתרגל לחוק החדש, כפי שקרה במדינות אירופה.
במקביל, הוצע להעלות באופן משמעותי את גובה הקנס וכן לקבוע כי הפרת החוק תזכה את מי שנחשף לעישון בפיצויים מבעלי המקום, עד לסכום של 3,000 שקל, וזאת גם ללא הוכחת נזק. נציגי משרד המשפטים התנגדו לסעיף זה שכן חלה לדעתם חובת הוכחה.
ח"כ ארדן אמר בתגובה כי זהו אבסורד שהממשלה תומכת בפיצויי אזרחים שקיבלו הודעות דואר זבל למייל, ללא הוכחת נזק, אבל לא מוכנה לפצות מעשנים פאסיביים.
החוק להגבלת העישון נחקק בשנת 1983. בשנת 2003 חתמה מדינת ישראל על "אמנת הפיקוח על מוצרי טבק" ובאוגוסט 2005 אשרה את האמנה והתחייבה "לנקוט באמצעים חקיקתיים, משפטיים ומנהליים כדי להגן על תושביהן מפני חשיפה לעשן של מוצרי טבק". החוק במתכונתו הנוכחית אינו מחייב את בעל העסק לוודא כי בתחומו לא יעשנו, אלא רק מחייב הצבת שלט האוסר על כך, ולכן לבעל העסק אין תמריץ לפעול בתקיפות נגד המעשנים.