חדשים על המדף
בעוד ש-2006 היתה שנת הקרנות המנייתיות, 2007 תפתיע למי שמחפש השקעה סולידית • לפני שאתם רצים לסגור את הכסף - הכנו לכם קטלוג מוצרים
הרעיון מאחורי כל החידושים הוא כמובן לתת לנו כצרכנים יותר אפשרויות בחירה ולבתי-ההשקעות יותר אפשרויות להרוויח. הבעיה היא שלעתים מרוב חידושים לא רואים את היער, ולא יודעים מהם המכשירים החדשים בשוק, למה הם טובים, ומה הם נותנים שלא נתנו המכ? שירים הקיימים. בניגוד לארצות הברית ולאירופה, שמצטיירות תמיד כמתקדמות ביותר בכל הקשור למכשירים פיננסיים ולהשקעות, דווקא ישראל היא שוק שנתון לאופנות, ואנשים נסחפים אחר טרנדים חדשות לבקרים.
קחו למשל את תחום תעודות הסל בישראל הקטנה קיימות כיום יותר מ-100 תעודות סל שונות, בעוד שלפני ארבע שנים לא היתה בשוק אף לא תעודת סל אחת. בארצות הברית, שבה תעודת סל היא חיה שמוכרת למשקיעים כבר כמה עשרות שנים, יש רק 300 תעודות סל. אף שרוב המוצרים הפיננסיים שקיימים בישראל מועתקים מארצות הברית, אצלנו הם מקבלים תנופה אדירה ולעתים עולים על המקור, כפי שקרה בתחום של תעודות הסל. המוח היהודי עובד שעות נוספות, והנה כמה דברים שהוא הכין לנו ל-2007.
קרנות אסטרטגיה (Return Absolute) - למי שהתעייף מקרנות סין, הודו, וייטנאם, רוסיה או כל מדינה אקזוטית אחרת, תהיה לו השנה עוד אפשרות לגוון את תיק ההשקעות. אבנר סטפק, סמנכ"ל בבית-ההשקעות מיטב, מעריך כי השנה ייכנסו לשוק יותר ויותר קרנות אסטרטגיה. מיטב עצמה הנפיקה קרן ראשונה בסדרה ממש בשבועות האחרונים. על-פי ההערכות בשוק, גם חברת הקרנות של אפריקה ישראל צפויה להצטרף אליה בקרוב. ייחודיות הקרנות החדשות נעוצה בכך שהן אמורות לתת תשואה חיובית בכל מצב שוק, בין אם עולה ובין אם יורד. כלומר, מבחן התוצאה מזכיר קרנות גידור, אם כי הדרך לתוצאה זו שונה.
במיטב מתבסס ניהול הקרן במידה רבה על תוכנה של בינה מלאכותית שפותחה על-ידי יוצאי תלפיות, ומטרתה לזהות כשלים בתמחור של אופציות. במיטב הריצו את הקרן בשנתיים האחרונות, וב-2005 היא הניבה תשואה של 17% וב-2006 תשואה של 14.5%. סטיית התקן בקרן היא 9.7%, כלומר נמוכה מאוד יחסית לקרן שמשקיעה חלק גדול מנכסיה באופציות. סטפק מציין כי מיטב מתכננת להוציא קרנות נוספות בסדרה בשנה הקרובה, כאשר הראשונה על הפרק היא מק"מ פלוס, שמרכיב האסטרטגיה בה יהיה קטן יותר, כך שהיא אמורה לתת כ-1% מעל תשואת המק"מ הרגיל. בעתיד הרחוק יותר יצטרפו אל קרנות אלה גם אסטרטגיות על אופציות בחו"ל.
איפה לשים את הכסף
תעודות סל על מדד תל-בונד - הסנונית הראשונה
אגד קרנות (Fund of Funds) - על מוצר זה מדברים בשוק ההון הישראלי כבר לא מעט זמן, אך תהליכים בירוקרטיים מעכבים את עלייתו לארץ. כעת, לדבריו של דורון כהן, משנה למנכ"ל חברת ההשקעות אדמונד דה-רוטשילד, ההצעה כבר מונחת על שולחנה של ועדת הכספים, כך שככל הנראה זה הולך לקרות השנה. אגד קרנות מאפשרת לבחור קרנות של כמה מנהלים מצטיינים ולרכוש אותן בצורת חבילה. היתרון הגדול של קרנות אלה הוא בעיקר בהשקעה בחו"ל, עם דגש על שווקים אקזוטיים, שמאוד פופולריים לאחרונה. "אם אתה רוצה להשקיע אצל אלה שמבינים באמת בסין או בהודו, אתה צריך קרנות שנציגיהן אכן
יושבים במדינות אלה", אומר כהן. מי שמשקיע היום במזרח הרחוק באמצעות קרנות נאמנות מקומיות או תעודות סל ודאי מכיר את המצב שבו הוא מסתכל על המסך ורואה כי המדדים בסין עולים, בעוד שהקרן או התעודה שלו דווקא יורדות מסיבה לא ברורה.
מרבית המכשירים הקיימים היום בישראל לא משקיעים ישירות במדדים או במניות של השווקים המתעוררים, אלא בנציגות שלהן בלונדון או בניו-יורק, ובמקרה של סין - בהונג-קונג. על כן הקשר בין הביצועים הוא כמו הקשר בין ביצועים של מניות ישראליות בוול סטריט לבין מדד המעו"ף - כלומר רופף מאוד.
תעודות סל מורכבות - בשנים האחרונות הפכה ישראל לאחת המדינות המתקדמות ביותר בתחום תעודות הסל, והשנה הן צפויות לעלות מדרגה. בבתי-השקעות עובדים בימים אלה על תעודות סל משולבות, שיהיו צמודות באופן חלקי למדד מניות כלשהו, ובנתח הנותר - למדד אג"ח, ובכך יאפשרו למשקיע לבנות סוג של תיק בעלות נמוכה מאוד. בנוסף לכך צפויות לצאת לשוק תעודות סל מנוהלות, שלא יהיו צמודות באופן קבוע למדד מסוים, אלא יחליפו את המדד בהתאם למצב השוק. יגאל ברוש, מנכ"ל מילניום קרנות נאמנות, מסביר כי הת? עודות החדשות ינסו להתחרות מעתה גם בקרנות המתמחות.
סטרקצ'רים סחירים - למעשה מדובר בסוג נוסף של תעודת סל, אך החלטנו לשים אותו בקטגוריה נפרדת לאור ההערכה כי הוא יהיה הפופולרי ביותר מבין התעודות החדשות. בתי-השקעות מתכננים להיכנס לתחרות בבנקים ששולטים היום בלעדית בשוק הפיקדונות המובנים לציבור הרחב (בעוד הגופים הפרטיים חזקים בפיקדונות מובנים לגופים מוסדיים). יונפקו פיקדונות מובנים מסוגים שונים במסגרת של תעודות סל, והם יהיו סחירים. היתרון הגדול של סטרקצ'רים סחירים הוא שהמשקיע לא יצטרך להיות נעול בפיקדון למשך שנים, והמכשיר יהיה שקוף יותר וניתן למעקב על בסיס יומי. בשלב זה רשות ניירות ערך לא ממהרת לקדם את הפיתוח, כך שלא ברור כמה זמן ייקח עד כניסתו לשוק.
סלי אג"ח - אם בשנים האחרונות התמקדו החידושים בעיקר בתחום המנייתי, הרי שהשנה הקרובה צפויה להיות שנה טובה לשוק הסולידי. הריבית הנמוכה דוחפת גם את המשקיעים שמאוד חוששים מהסיכון בדרך כלל לחפש חלופות, וכאן ימתינו להם סלי אג"ח שונים. תעודות סל על מדד תל-בונד החדש הן רק הסנונית הראשונה, ויצטרפו אליהן סלים נוספים. בתי-ההשקעות צפויים להמשיך ולעודד את הבורסה להשיק מדדים חדשים בתחום הסולידי ובעיקר באג"ח קונצרני, שצובר תאוצה, כדי להוציא תעודות סל שיעקבו אחריהם.
אופציות על סחורות - מי שבכל זאת יחפש את הפלפל והסיכון הגבוהים יותר יוכל ליהנות השנה ממגוון גדול יותר של אופציות. ברוש ממילניום מעריך כי בקרוב יצטרפו לשוק אופציות של בתי-השקעות שונים, ולא של הבורסה, ויאפשרו לקנות אופציות על מחירי הנפט ועל סחורות נוספות.
נא להמתין לטעינת התגובות
