מייד אין קוריאה. בלי להתבייש
שברולט "אפיקה" החדשה מציעה מנוע גדול וחזק מאלה של מתחרותיה • ממדים מוצלחים ועיצוב פנים נעים, שלא מפגר אחרי המובילות בתחום • היבואן הישראלי מיצב אותה בקטגוריית מחיר גבוהה ממקומה הטבעי - אבל הוסיף חבילת שדרוגים משמעותית, שהופכת את המחיר למשתלם
אם לשפוט על-פי מוצריו של מתחרה קוריאני מוביל, על-פי ההיכרות עם יכולותיהם של הספקים המקומיים ועל-פי השיפור המרשים שחל בשנים האחרונות באיכות מוצרים שמוצאם מקוריאה - התוצאה תהיה בוודאי טובה יותר מהמכוניות העממיות שייצרו היצרנים האמריקנים באמריקה.
לא יהיה זה הימור נועז להעריך שמבחינת איכות ההרכבה, האמינות המכנית והעמידות לאורך השנים, המוצרים האלה יוכלו להעמיד בצל אפילו כמה וכמה מוצרים אירופיים, ממש כפי שהמוצרים היפניים עושים כיום. באותה מידה של ביטחון אפשר להעריך, שהמוצרים האלה יהיו נעימים יותר למגע, עיצוב הפנים שלהם ישופר, הם יהיו מושקעים יותר מבחינת האבזור, ואולי אפילו יהיו בטוחים כמו המוצרים היפניים המקבילים, הנושאים את החותמת Made in Japan, או אף יותר מהם.
עד שיגיע אותו יום, מתחת למכסה המנוע של שברולט "אפיקה" החדשה - כמה סנטימטרים לפני הרדיאטור - מוצמדת לוחית מתכת כחולה קטנה שעליה רשום GM-DAT, ללמדך שכבר כעת אנשי ג'נרל מוטורס לא מתביישים ואינם מסתירים את העובדה שאפיקה החדשה שלהם היא למעשה הגלגול האחרון של דייהו "לגאנזה" העתיקה, שהיתה בין המכוניות הראשונות (והאחרונות) שתוכננו באופן בלעדי על-ידי חברת דייהו, בסיוע חברות עיצוב והנדסה אירופיות.

כאשר שזפתי עיניי לראשונה באפיקה המחודשת בתערוכת ז'נבה לפני קרוב לשנה, לא יכולתי שלא להתפעל מהעיצוב המודרני שלה, ואף יותר מכך מעיצוב הפנים המושקע והנעים. לא רחוק משם הוצגו המתחרות הקוריאניות - שתי האחיות לפלטפורמה מבית יונדאי-קאיה ( "סונטה" ו"מג'נטיס") - ואף ששתיהן מבוססות על פלטפורמה חדשה לגמרי, דווקא אפיקה נראתה מרשימה יותר.
מעצבי שברולט בחרו בסגנון רגוע מאוד ולא מתחכם, והתקינו חזית ופנסים שמקנים למכונית מגע מודרני אבל לא גורעים מ"אפקט הגודל" של המכונית ומהתחושה שמדובר במכונית גדולה מאוד - "אמריקנית", אף-על-פי שהיא אינה כזאת.
העיצוב החלק והנעים נראה כמעט יוקרתי, ולכך יש להוסיף פרטים קטנים כמו מאותתים המוטמעים במראות הצד, ידיות איכותיות לדלתות ופגושים אינטגרליים גדולים ומעוצבים. כאמור, קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר ניכרת בעיצוב הפנים של המכונית, כלומר במקום שבו הנהג הישראלי
הקונסולה המרכזית עשויה היטב ולקוחה מהדור החדש של הקונסולות, המאפיין לא מעט מכוניות שהן מותגי GM בעולם: בוררים גדולים, שנוח להשתמש בהם להפעלת מיזוג האוויר ומערכת השמע, לחצנים מדויקים שנעים לגעת בהם, מסך גדול למחשב הדרך ופתחי אוורור שנראים איכותיים. לעומת זאת, פה ושם מותקנים גם חלקי פלסטיק איכותיים פחות, השעון הדיגיטלי מופנה לעבר הנוסע ומיקומו גרוע, ועל גלגל ההגה אין מתגי שליטה במערכת השמע, בניגוד לנהוג בימינו. תנוחת הנהיגה מוצלחת, בין השאר מפני שגלגל הגה מתכוונן לגובה ולמרחק, כמקובל בימינו. המושבים (המרופדים באלקנטרה) נוחים במידה סבירה מאוד.

הרושם הראשוני שמתקבל כבר לאחר נהיגה קצרה הוא שאנשי שברולט הצליחו לבודד את רעשי הדרך. המנוע טוב יותר מכפי שהיה בדורות הקודמים של המכונית, וכעת היא מציעה סביבה אקוסטית נעימה. גם צליל המנוע משוכך היטב, והמנוע מעניק תחושה חלקה מכפי שמקובל במנועי ארבעה צילינדרים. תגובת המנוע לא מהירה במיוחד והוא גם לא מפתח מומנט אדיר, אבל בשיתוף תיבת ההילוכים הנעימה (חמישה יחסי העברה) הצוות הזה מספק תחושה חלקה ונעימה למדי.
כאשר לוקחים את אפיקה לנהיגה של ממש, מגבלותיה נחשפות מהר למדי, ובמיוחד הנטייה המופרזת לגלגול גוף ותחושת ההתרסקות לתוך מהמורות - תוצאה ישירה של מערכת מתלים לא מרוסנת, שמעדיפה את הנוחות על פני הדיוק. ההיגוי טוב מבחינת משקל ההגה, אבל הוא לא מדויק מספיק ולא מספק פידבק בנוגע למה שקורה מתחת לגלגלים.
בנהיגה בעיר ובפרבריה או בנסיעה על כבישים סלולים היטב אפיקה היא מכונית נוחה מאוד. התחום שבו היא טובה פחות מהמכונית האירופית הממוצעת - ואף מכמה מהמכוניות היפניות המובילות-הוא היכולת שלה לספוג את פגעי כבישי מע"צ ועדיין לשמור על שלוות נפש.
מבחינה חיצונית, אפיקה היא אחת המכוניות המרשימות בקטגוריה הודות לממדיה החיצוניים הגדולים, והיא מציעה יחס מצוין בין "מטר-פח" לבין המחיר. המרחב הפנימי שלה מוצלח ומאפשר נסיעה נוחה לארבעה מבוגרים, אבל הוא לא טוב כמו זה שמציעה פורד "מונדיאו", ובוודאי אינו מצוין כמו המרחב הפנימי בפולקסוואגן "פאסאט".
מערכת שחסרה מאוד באפיקה, אף שהיא צפויה להתווסף בשנת הדגם הבאה, היא בקרת יציבות (ESC) - מערכת הבטיחות האקטיבית החשובה ביותר בימינו. שאר אביזרי הבטיחות (שש כריות אוויר וחגורות בטיחות קדמיות עם קדם-מותחנים) נמצאים כאן כמקובל, אבל סביר להניח שביצועי הבטיחות הפאסיבית של המכונית הזאת טובים פחות מאלה של מכוניות מודרניות ממנה. במסגרת הצ'ופרים של רמת האבזור הגבוהה יחסית, אפיקה מצוידת גם בחיישני חניה ובמערכת שמע מקורית מושקעת למדי, ובקרוב תותקן בה גם בקרת שיוט.
בשורה התחתונה, אפיקה החדשה מציעה בעיקר מנוע גדול וחזק מאלה של מתחרותיה, ממדים טובים ועיצוב פנים נעים, שלא מפגר אחרי המכוניות המובילות בקטגוריה. בכל זאת, אפיקה עדיין לא משתווה למאזדה 6 ולסובארו B4 המחודשת, שלא לדבר על פולקסוואגן פאסאט ועל פיז'ו 407.
המחיר אטרקטיבי ביחס לתמורה, אבל בהתחשב בכך שזאת הגרסה האחרונה של שברולט משפחתית גדולה לפני הדור החדש - נראה שאותה מכונית בעלת מנוע עם ארבעה צילינדרים שנפחו 2.0 ליטרים יכולה להיות מעניינת מאוד-מאוד, אם היא תימכר במחיר אטרקטיבי במיוחד.
אפיקה צריכה היתה להתחרות בחלקה התחתון של קטגוריית "המשפחתיות הגדולות", כלומר במחיר אטרקטיבי- 15,000-10,000 שקל פחות מהמחיר של מאזדה 3, סובארו B4 וסיטרואן C5. אבל יבואני ג'נרל מוטורס, מטעמים שבינם לבין היצרן שלהם (או מתוך היכרות עם נפלאות השוק הישראלי), החליטו למצב את אפיקה החדשה בסביבה יקרה יותר, ולשם כך הם בחרו לייבא את הגרסה בעלת מנוע עם שישה צילינדרים בנפח 2.5 ליטרים, במקום את המנוע בעל ארבעה הצילינדרים בנפח 2.0 ליטרים, כמקובל בקטגוריה.
אפשר להעלות הרבה מאוד טיעונים בעד ונגד ההחלטה הזאת, מפני שבשוק רווי ליסינג כשלנו כנראה אין "פתרון בית-ספר" לסוגיה זו. בנקודת הזינוק של אפיקה בישראל היא ממוצבת בקטגוריית מחיר גבוהה יותר מכפי שמתבקש, אבל היא מציעה חבילת שדרוגים משמעותית - שהופכת את המחיר למשתלם.
במילים פשוטות, אפיקה עולה מעט פחות מהמתחרות בקטגוריית "המשפחתיות הגדולות", אבל אף לא אחת מהן מציעה במחיר הזה מנוע בעל שישה צילינדרים שמספק 157 כ"ס.
אגב, המנוע שנפחו 2.5 ליטרים פותח בקוריאה ושייך לדור חדש של מנועים, ובבריטניה, למשל, משווקת גרסה שבה הוקטן נפח המנוע ל-2.0 ליטרים . לא לגמרי ברור כמה ישראלים (הידועים בשמרנותם המוטורית) יבקשו לחרוג מהגבולות המוכרים של מנועים בעלי ארבעה צילינדרים בנפח 2.0 ליטרים . בעתיד, אולי בעוד זמן לא רב, אפיקה צפויה להופיע אצלנו גם עם מנוע בעל ארבעה צילינדרים בנפח 2.0 ליטרים, שמספק 115 כ"ס או 131 כ"ס (תלוי בנפלאות התקינה) - במחיר תחרותי יותר.
הדבר המעניין ביותר במנוע ששת הצילינדרים של אפיקה הוא שמהנדסי שברולט הצליחו לדחוס אותו לרוחב תא המנוע, וכך הם שמרו על המבנה הרגיל של המכונית ולא גזלו מקום מתא הנוסעים.