העליון ביטל את פסק הדין שהוביל לפירוק חברת כלל אינווסטמנט
המעילה של אריה גולדין בכספו של עו"ד יוסי שגב נחשפה לפני 16 שנה. אתמול, שלוש שנים לאחר שהוחלט לפרק את כלל אינווסטמנט, הפך הנשיא בדימוס אהרן ברק את פסק הדין - וקבע כי החברה לא היתה אחראית לדיווחים הכוזבים של המנכ"ל
ההכרעה של בית-המשפט העליון אתמול התקבלה באיחור גורלי מבחינת בית-ההשקעות כלל אינווסטמנט,שנמצא בהליכי פירוק כתוצאה מפרשת המעילה של אריה גולדין. באוגוסט 1990 התברר לעו"ד יוסי שגב, כי מנכ"ל חברת כלל אינווסטמנט מעל בכספו. מהמקום אליו ברח בחו"ל החזיר גולדין לשגב 2.15 מיליון דולר, שמהווים למעשה את כמעט את כל הכסף ששגב הפקיד מלכתחילה בחשבון.
למרות זאת, החליט שגב לתבוע את כלל פיננסים ואת החברה-האם כלל. שגב טען כי על-פי דפי החשבון שהציג לו גולדין, הוא זכאי לרווחי העיסקאות, מאחר שכלל אינווסטמנט לא פעלה בתור סוכן שמשקיע את כספי הלקוחות. הוא טען שהחברה פעלה כסוחר, הרוכש ממנו כסף ומבטיח לו תמורה, ללא קשר למה שהסוחר עושה עם הכסף שקיבל. גולדין פעל כשליח של כלל אינווסטמנט. על כן, התחייבותו מחייבת את כלל אינווסטמנט.
השופט המחוזי קיבל את טענות שגב באמצעות עו"ד אפי פרי וקבע, כי "יש להתייחס לעיסקאות שבין שגב לנתבעת כאל עיסקאות מכר, וכי אין חשיבות לעיסקאות שכלל עשתה או לא עשתה עם אחרים. השופט נתן דוגמה של חברה העוסקת במסחר במכוניות משומשות, ועובד שלה מסכם על רכישת מכונית מסוימת במחיר גבוה במיוחד, וזאת על סמך הנחה כי יש לקוח המוכן לרכוש את המכונית במחיר גבוה. היה ואותה הנחה מתבדית, לא תהיה לכך השלכה על רכישת המכונית על-ידי החברה. עוד נקבע, כי כלל אינווסטמנט התרשלה בפיקוח על גולדין. בפסק הדין חויבה כלל אינווסטמנט לשלם לשגב סכום של כ-40 מיליון שקל.
כלל אינווסטמנט שילמה לשגב כשלושה מיליון שקל בלבד. שגב לא היסס והגיש בקשת פירוק לכלל אינווסטמנט בשל אי-תשלום מלוא החוב. מיד לאחר מתן פסק הדין, ביוני 2003, הגישה כלל ערעור לעליון על פסק הדין וביקשה לדון בו בדחיפות לאור השלכותיו לגבי עתיד קיומה של החברה. באמצעות עורכיהדין רונן ברק ו אילן שביט טענה כלל, כי רישום כוזב לא יכול להקים זכויות משפטיות לקבלת הסכומים שנרשמו בו באופן שרירותי. לטענתם, יכול היה גולדין לכתוב גם מיליארדי דולרים, אבל לא יכול להיות שכלל היתה מחויבת בהם.
עם זאת, כל הבקשות לעיכוב ביצוע הפירוק שהוגשו על ידי כלל לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב ולבית-המשפט העליון נדחו, וכלל אינווסטמנט אכן נמצאת כיום התהליכי פירוק. נשיא העליון בדימוס, השופט אהרון ברק,קבע אתמול בהסכמת חבריו להרכב, אדמונד לוי ואשר גרוניס, כי "קשה לומר כי המצגים הכוזבים שהוצגו הם תנאי חוזה שנכרת. מאחורי הדוחות הכוזבים עמדה
הרצון היחיד שעמד בבסיס מצגי גולדין לשגב הוא הרצון להטעות אותו וליצור אצלו רושם כי הוא מפיק רווחים מן הכספים שבחשבונותיו, בשעה שכספים אלה נגנבו על-ידי גולדין. המצגים הכוזבים של גולדין אינם יוצרים,איפוא,חוזה משפטי מחייב". עם זאת, הותיר העליון על כנו את החיוב של כלל אינווסטמנט בנזק שנגרם לשגב.
עו"ד יוסי שגב מסר בתגובה: "לאחר 16 שנה, קבע בית-המשפט העליון שלא רק שד"ר שגב לא היה מודע למעללים של גולדין ולא היה שותף להם,אלא שאפילו אין לשגב רשלנות תורמת. כלל אינווסטמנט הגישה תביעה שכנגד שבה נטען כי שגב היה שותף למעילה וידע על אודותיה. בגין תביעה זו הוגשה על-ידי ד"ר שגב תביעת לשון הרע, אשר מתבררת עד היום".
עוד נמסר כי יוסי שגב ניהל מאבק במשך 16 שנה - כדי להסיר מעל ראשו את הטענות הפוגעניות והחמורות שהוא נתן ידו או ידע אודות מעילה בכספי ציבור משקיעים. כלל ערערה לעליון והמשיכה לטעון ששגב ידע על המעילה, וכי לכן לקבוע שיש לו רשלנות תורמת בשיעור של 25% ולהפחית מהמגיע לו על-פי העילה הנזיקית. ביחס לעילה החוזית טענה כלל שלא יכול להיות שתצטרך לשלם על-פי דוחות פיקטיביים.
שגב מסר, כי "בכך יש משום ניצחון גדול וחותמת חשובה לכך שמעולם לא נפל כל פגם בדרך שבה הלך ד"ר שגב, וכי כל הטענות והמעללים שהעלילו עליו הם שקרים בוטים. בפן הכספי, בית-המשפט חייב את כלל אינווטסמנט לשלם רק על-פי העילה הנזיקית ולא על-פי העילה החוזית, אולם חשוב להדגיש כי מבחינת ד"ר שגב הפן הכספי של הפרשה הוא משני ואינו העיקר".
נא להמתין לטעינת התגובות
