היועץ הולך יחף
מזי ברגמן היא יועצת פנסיונית מחושבת-לפחות עד שהיא יוצאת לקניות "עסקים" עזר לה להתגבר על חובות של 200 אלף שקל ב-5 בנקים וב-4 כרטיסי אשראי
בכל הנוגע לעיסקאות הפרטיות שלה תמונת המצב שונה לחלוטין: הלוואות של יותר מ-170 אלף שקל שנלקחו מ-5 בנקים שונים ( " אני כמעט ולא ביקשתי ביוזמתי, הם התקשרו והציעו" ), התחייבויות ב-4 כרטיסי אשראי, וגירעון של יותר מ-23 אלף שקל בחשבון העו"ש. כל אלה יצרו חוב כולל של של יותר מ-200 אלף שקל, שרק הולך ותופח.
ברגמן, 40, פרודה זה כשנתיים ונמצאת בהליכי גירושים מתקדמים, מגדלת את שני ילדיה - טל בת 8 ועידו בן 6.5 - בקיבוץ להבות חביבה, שם היא מתגוררת כתושבת חוץ. מגורים: דירה של 3 חדרים פיצפונים ( " דירת קיבוץ של פעם, אבל עם גינה והרבה ירוק" ). מה יש בבית: המון פופים, כריות, מגזינים וספרים, שתי טלוויזיות (האחת בסלון והשנייה בחדר הילדים) וספות מתוצרת עצמית ( " לקחתי פלטות והנחתי עליהן מזרונים צבעוניים וכריות" ).
חדר השינה עמוס לעייפה בשקיות עם קניות, וגם ארון הקיר עמוס. על המזגן יש סטיקר משנות ה-90, ובו המילה "שלום" בעברית, באנגלית ובערבית. רכב: סובארו "אימפרזה" 2005, מהעבודה .
שכר נטו ודמי מזונות: 15,500 שקל . קיצבת

התחייבויות בכרטיסי אשראי: 53,080 שקל ב-4 כרטיסים - ישראכרט, more, " מולטי" ו"לייף סטייל". מצב העו"ש: מינוס של 23,931 שקל . הלוואות: 5,000 שקל מבנק דיסקונט (החזר חודשי: 1,000 שקל ), 80,200 שקל מבנק הפועלים (החזר חודשי: 2,100 שקל ), 20,086 שקל מבנק מזרחי-טפחות (החזר חודשי: 1,000 שקל ), 18,500 שקל מבנק אגוד (החזר חודשי: 500 שקל) ו-10,550 שקל מבנק לאומי (החזר חודשי: 350 שקל). סך-הכל: 134,336 שקל.
סך כל החובות: 211,261 שקל .
חסכונות תוכנית חיסכון: 1,660 שקל בבנק מזרחי-טפחות. סגורה לשנתיים. קרן השתלמות: 7,000 שקל לפדיון בחודש יולי 2009. חיסכון פנסיוני (לא נזיל): 35 אלף שקל.

"המטרה היא לא רק לחסל את הגירעון החודשי, אלא גם את המינוס המצטבר, ובהמשך את יתרת ההלוואות", אומר בועז אלוני, מומחה לכלכלת המשפחה והיחיד. "הבעיה העיקרית של מזי היא אהבת הקניות שלה. הדבר הראשון שהיא צריכה לעשות הוא לשנות הרגלים, ובראש ובראשונה: להיפרד מכרטיסי האשראי.
מומלץ לה להחזיק כרטיס אשראי אחד בלבד, ולהשתמש בו רק לצורכי תשלום הוראות קבע. עבור כל השאר אפשר לשלם במזומן. כדאי גם להתרחק ממקומות מועדים לפורענות, כמו קניונים ומרכזי קניות". בתי-קפה: מזי מוציאה 1,000 שקל בחודש על ביקורים בבתי-קפה, שמשמשים גם לבילוי וגם לפגישות עבודה. במסגרת התוכנית הכלכלית היא תבקר בבתי-קפה רק לצורכי עבודה. טיפוח: עיקר ההוצאות על טיפוח נובעות מרכישת קרמים לפנים. "כבר אין לי מקום לשים אותם", אומרת מזי.
הסעיף קוצץ. הוצאות על בגדים: הוחלט לוותר, לנוכח ערימות הבגדים הרבות שממלאות את החדר של מזי. גם הילדים מצוידים לחורף. הוצאות שונות: בכל חודש מזי מוציאה כ-500 שקל בלי לדעת בדיוק על מה. הוחלט לצמצמם את הסכום ל-150 שקל , שיוקצו להוצאות לא צפויות.
הגדלת ההכנסה: "מזי צריכה לנצל את ימי שישי החופשיים שלה ואת הערב השבועי שבו הילדים נמצאים אצל אביהם כדי להגדיל את מספר שעות העבודה. להערכתה של מזי, היא יכולה להגיע להכנסה נוספת של כ-2,000 שקל נטו בחודש. אם היא לא תצליח להגדיל את ההכנסה, אפשר לבחון מחדש את פריסת ההלוואות כדי להקטין את ההחזר החודשי לבנקים". הקטנת המינוס: התוכנית הכלכלית אמורה לייצר למזי הכנסה עודפת של לפחות 2,800 שקל בחודש, שתשמש אותה להקטנת המינוס.
לדברי אלוני, "בשלב הראשון כדאי לפרוע את ההלוואה מבנק דיסקונט, וכך לחסוך 1,000 שקל נוספים בחודש". אלוני מעריך שמזי תוכל לסגור את המינוס בתוך 5 חודשים, מה שיביא גם לצמצום העמלות והריביות שהיא משלמת לבנק. "לאחר מכן", הוא אומר, "ישמשו עודפי ההכנסות להמשך כיסוי החובות". אלה צפויים להיפרע כליל בעוד כשנתיים.
