גברת עם עתיד
אפילו הרפתנים הממורמרים ביותר יודו כי במכרז לרכישת תנובה היתה מנצחת אחת: מנכ"לית אייפקס בישראל, זהבית יוסף-כהן. מי שעזבה את נוחי דנקנר, אמרה 'לא' לוורן באפט והתחמקה באלגנטיות מהצעתו של ביל גייטס מתכננת כעת את החזון העסקי החדש של תנובה
לא מעט נחישות נדרשו מיוסף-כהן להשלמת העיסקה. אבל יוסף-כהן הולכת עם ה'אני מאמין' העסקי שלה כמעט עד הסוף. אחד האנשים שמכירים את הפן הזה טוב מאחרים, הוא נוחי דנקנר. כשהפך לבעל השליטה באי.די.בי, הוא כבר הכיר את יוסף-כהן.
הם עשו יחדיו כברת דרך ארוכה, כשהיא סייעה לו להכיר את החברה ולערוך את בדיקת הנאותות לפני הרכישה. בזכות היכרות זו מיד עם כניסתו לאי.די.בי הציע דנקנר ליוסף-כהן להישאר בקונצרן ולקבל על עצמה את משרת החשבונאית הראשית של כל החברות-הבנות בקבוצה. עם זאת, כמה מהרגליה של יוסף-כהן נראו לו מוזרים למדי. למשל, הוא לא אהב את העובדה ש-5 פעמים בשנה חייבת הד"ר לשהות שבוע בארצות-הברית - וכל זאת כדי לתת הרצאות אקדמיות.
דנקנר, שהאמין כי מנהל בקונצרן צריך להשקיע בתפקידו את כל-כולו במשך 24 שעות ביממה, לא הצליח להתרגל לכך שיש לגברת תחביבים אקדמיים מסוג זה. היא הסבירה לו שהיא עושה זאת "בשביל הנפש", והוא השתכנע - אך לא לזמן רב. 3 שנים לאחר כניסתו של דנקנר לאי.די.בי נפרדה יוסף-כהן מהקבוצה ויצאה לדרך חדשה.
ההיכרות בין יוסף-כהן לבין דנקנר היתה אחת ההיכרויות המכריעות בקריירה שלה, ולמעשה, היא כמעט ונמנעה כליל. לפני 4 שנים, כשבנימין נתניהו נכנס לראשונה ללשכתו החדשה במשרד האוצר, הוא הציע לה לכהן כחשבת הכללית באוצר. יוסף-כהן, מנהלת הכספים של קבוצת אי.די.בי באותם ימים, התלבטה.
קונצרן הענק נשלט אז על-ידי משפחת רקנאטי ועמד בפני מכירה, והיה ברור כי המשפחה המפורסמת תיפרד מחברת ההשקעות שלה. היא כבר החלה לחפש תחנה חדשה, לכן הצעתו של נתניהו הגיעה בדיוק בזמן.
עם זאת, השידוך לא יצא לפועל. יוסף-כהן השיבה לשר כי הצעתו מחמיאה לה, אך היא לא תצליח למצות את יתרונותיה המקצועיים בתפקיד, שכן השיקולים הפוליטיים והצורך להתגמש משחקים בו תפקיד נכבד. ומי קיבל בסופו של דבר את התפקיד? אחד מחבריה הקרובים של יוסף-כהן - ירון זליכה.
אם תרצו, יוסף-כהן (בת 43), היא הדגם הנשי של החבר זליכה. בכל התחנות בקריירה העסקית שלה ניכרו בה הכרה בערכה, מקצוענות, נחרצות, יושר אישי רב, יכולת לומר את האמת בפנים גם אם היא קשה ומידה מסוימת של חספוס צברי אותנטי.
לרשימה הזו יש להוסיף את זיקתה לאקדמיה, המשותפת לה ולחשב הכללי. זליכה ויוסף-כהן, שניהם בעלי תואר דוקטור, מעולם לא זנחו את אהבתם לאקדמיה. מנכ"לית אייפקס, למשל, משמשת בכל שנה מרצה אורחת באוניברסיטת וורטון שבפנסילבניה, וזליכה משמש מרצה אורח במכללה האקדמית בקרית אונו.
שלא במקרה, שניהם אנשי מימון המנתחים עסקים באיזמל מנתחים קר. כאשר עיסקה או הליך אינם תקינים, תתייצב יוסף-כהן בפני הדירקטוריון ותאמר את דבריה. זליכה מצדו יגיע בעת הצורך אפילו למבקר המדינה. תשאלו את ראש-הממשלה אהוד אולמרט.
זה לא אומר שאין לה סביבה חברתית; עם חבריה נמנים מנכ"ל מעלות, דורית סלינג'ר, רו"ח גד סומך, היועצת הארגונית ד"ר טל שביט ובעלה ד"ר מיקי שנהב, מנהל מחלקת יולדות באיכילוב.
שמה המקורי של ד"ר יוסף-כהן הוא זהבית שוחט. את שם משפחתה החדש היא קיבלה לאחר נישואיה ליהודי אמריקני מיד עם שחרורה מצה"ל, שם שירתה ככתבת בעיתון במחנה. זמן קצר לאחר החתונה היא התגרשה, אך החליטה להישאר בארצות-הברית, שם סיימה בהצטיינות את לימודי הדוקטורט במימון.
כמרצה באוניברסיטת וורטון היא זכתה להיחשף לאליטה העסקית האמריקנית. אחד מאותם אנשי עסקים מוצלחים, שלימים כיהן כנשיא האוניברסיטה היוקרתית ג'ורג'טאון שבוושינגטון, הציע לה להצטרף למועצת המנהלים של המוסד האקדמי היוקרתי שבו הרצתה.
אך שם לא נעצרה הקריירה של יוסף-כהן הצעירה. היא מונתה למנהלת המחלקה הבינלאומית למיזוגים ולרכישות בחברה האמריקנית הענקית לראיית-חשבון PWC, והיתה לסגן נשיא בחטיבת הכספים בצ'ייס מנהטן. השמועה על הישראלית המבריקה הגיעה גם לאוזני וורן באפט, והוא הציע לה להצטרף לקבוצתו - אך היא השיבה בשלילה וצירפה אותו ל'מועדון המסורבים' שלה.
לקראת 1997, לאחר 15 שנים בגלות האמריקנית, החליטה יוסף-כהו לשוב ארצה. על הפרק עמדה ההצעה (שהופנתה באמצעות ד"ר טל שביט) לכהן כסמנכ"ל לתכנון אסטרטגי בקבוצת אי.די.בי. יוסף-כהן, שדווקא מבינה הרבה בכלכלה, לא התמצאה מספיק בנושאי נימוסים והליכות-והתמקמה בחדר הפנוי הראשון שמצאה ב'בית רסקו' שבתל אביב (שם ישבה הנהלת אי.די.בי).
רצה הגורל והיה זה חדרו לשעבר של רפאל רקנאטי. היא לא הבינה שמשפחת רקנאטי הותירה מטעמי כבוד לא רק חדר פנוי
יוסף-כהן, שהחליפה בתפקיד את דליה לב, הגיעה לאי.די.בי באחת מרגעי השפל הגדולים בתולדות הקבוצה. איש העסקים יצחק תשובה הצליח לחטוף ממשפחת רקנאטי את השליטה בחברת דלק, והחרפה והבושה זעקו למרחקים. הקונצרן זקוק היה בדחיפות לטיפול נמרץ.
הדוקטור הצעירה הבינה חיש מהר שהגיעה לארגון ענק הזקוק ל'טיפול 10,000' מיידי, הכולל הרזיה, טיפול פסיכולוגי וריפוי בעיסוק. כמי שהגיעה מהאסכולה האמריקנית, היא לא היססה לשלוף את אבחנותיה הראשוניות ולהבהירן לבוסים הגדולים.
במפגש סגור של הנהלת אי.די.בי במלון אכדיה שבהרצליה ירתה הסמנ"כלית בשורת איוב חד-משמעית ויוצאת דופן: היא סיפרה שעל-פי הסטטיסטיקה, בדרך-כלל הדור השלישי בהנהלות חברות משפחתיות (אודי וליאון רקנאטי, למעשה) הוא שהורס את התאגידים ואינו מצליח לשמר את הקיים. "אם לא תשכילו לפעול, אי.די.בי לא תישאר בבעלותכם", סיכמה את נבואת הזעם שלה.
אך היא לא הסתפקה בכך והמליצה למנהלי אי.די.בי לקבל'סקנד אופיניון' - ולשכור לשם כך את שירותיה של חברת ביין אנד קומפני, שתסמן כיווני התפתחות רצויים לקונצרן המדשדש. בין היעדים שסימנה החברה היו מיזוגים של פעולות חופפות, דבר שאילץ לפטר כמה בעלי תפקידים, ומדיניות השקעות חדשה.
"יוסף-כהן אינה מהססת לומר בדיוק את מה שהיא חושבת כל עוד הדבר נעשה בצורה עניינית", מסביר איש עסקים המקורב אליה. "היא משתדלת לומר את הדברים בעדינות ובצורה שאינה פוגעת. אולי היא נאיבית וחושבת שאנשים אוהבים תמיד לשמוע את האמת, אבל זאת האמת הפנימית שלה.
"היא נחשבת אשת עסקים קשוחה. היא דורשת מהעובדים הרבה אנרגיות ומאמץ, אבל עוד לפני שהיא דורשת זאת מאחרים, היא דורשת זאת מעצמה. היא מפרגנת לעובדים ונותנת להם גב רחב. לפני כל עיסקה היא מכינה שיעורי בית ועושה את המרב כדי להשיג את התוצאות הרצויות", מוסיף המקורב.
מיד כשהגיע דנקנר לאי.די.בי, גמלה בלבה של יוסףכהן ההחלטה'לעלות כיתה' ולהיפרד מחברת ההשקעות. היא קיבלה 2 הצעות עבודה, אך השיבה עליהן בשלילה. אחת מהן הגיעה מסטיב באלמר מחברת מיקרוסופט, שהציע לה להצטרף למערך הבינלאומי של הקבוצה ולהשתלב בהנהלה, שמשרדיה ממוקמים בסיאטל. תשובתה השלילית נשלחה בחזרה, אף שחיים כהן (חברה לחיים באותה תקופה ובעלה הנוכחי) מוכן היה ללכת אחריה.
דנקנר לא היה מוכן לוותר עליה בקלות, והוא עשה הכל כדי שהמנהלת הנמרצת תישאר באי.די.בי. היא היתה בין המנהלים המעטים שנותרו מתקופת משפחת רקנאטי שבשירותיו הוא חפץ. לשם כך הוא הציע לה נדוניה לא פשוטה: למנותה לתפקיד המשנה למנכ"ל ולהרחיב את סמכויותיה (אחריות לניהול מערך הכספים בקבוצה כולה). דנקנר אף צירף אותה לדירקטוריונים של חברות הקבוצה העיקריות: אזורים, כלל ביטוח ושופרסל.
"מבחינתי, אי.די.בי היתה אחת החוויות העסקיות החשובות ביותר. נוחי הוביל את הקבוצה קדימה כפי ששום איש העסקים אחר לא עשה. לא הכרתי איש עסקים נחוש כמוהו. היתה זו חוויה בלתי רגילה להשתתף בעשייה של הקבוצה", סיפרה יוסף-כהן זמן קצר לאחר שעזבה את הקבוצה. לכתבה זו, אגב, סירבה להתראיין.
אלא שלכל מערכת יחסים יש סוף. בהתאם לדברים שאמרה בעבר לאחד מחבריה - "אף פעם לא האמנת שאצליח להחזיק מעמד 8 שנים במקום עבודה אחד"-החליטה יוסף-כהן לארוז את המזוודות ולעבור ליעד הבא. על הפרק עמדה האפשרות לנהל את שלוחת חברת ההשקעות אייפקס בישראל.
כשדנקנר שמע על כך הוא הופתע, שכן מאז נחת באי.די.בי הפכה החברה למעין מועדון חברים משפחתי. את אי.די.בי בעידן דנקנר לא עוזבים אלא לרוב'מועזבים' (בדרך-כלל בסיוע מצנח זהב). יוסף-כהן החליטה לפרוש, אך נוחי ניסה לשכנעה שכדאי לה להמשיך לכהן בתפקידה. עם זאת, היא הבהירה חדמשמעתית כי היא נחרצת והחליטה לעזוב. דנקנר הבין כי אין כל טעם לעמוד בדרכה ואיחל לה הצלחה, לא לפני שטרח להזכיר לה היכן התנסתה ב'אוניברסיטה של החיים'.
עזיבת אי.די.בי נעשתה בהדרגה. למעשה, רק לפני כשבועיים היא פרשה מהקונצרן סופית, לאחר שהתפטרה מדירקטוריון כלל ביטוח. לקרן ההשקעות אייפקס, המנהלת נכסים שהיקפם כ-20 מיליארד דולר, היא הצטרפה באפריל האחרון וכעבור חודש צורפה לדירקטוריון בזק (אחת מהשקעותיה של הקרן).
העיסקה הגדולה הראשונה שעמדה על סדר יומה של ד"ר יוסף-כהן היתה רכישת תנובה. גורמים עסקיים מעריכים, כי קבוצת אייפקס'שמה עין' על העיסקה והכינה שיעורי-בית לשם כך במשך 3 שנים. עם כניסתה של יוסף-כהן לקרן הואצה בדיקת הכדאיות של העיסקה.
על-פי ההערכות, אייפקס הקציבה להכנות לקראת העיסקה כמיליון דולר. היה ברור כי יוסף-כהן מעוניינת מאוד במהלך ותעשה כמעט הכל כדי שהוא יוכתר בהצלחה. עם זאת, בשלב מסוים היא לא היססה לשקול פרישה מהמרוץ, לאחר שהנהלת תנובה סירבה לאחד התנאים הבסיסיים שהציבה.
היות שהיא בן אדם יסודי ורציני, לשם ליווי התהליך היא התקשרה עם לא פחות מ-5 גופים עסקיים: חברת הייעוץ POC, משרד יועצי המס של משה שקל, משרד דלויט טוש, שעסק בבדיקת הנאותות, משרד שמאות הנדל"ן כהן ועו"ד מיקי צלרמאייר, שהיה אחראי למהלכים המשפטיים.
'שיעורי-הבית' כללו גם פגישות עם מנכ"ל תנובה, אריק רייכמן, אך מספר הפגישות לא עלה על 5. מפגש עם בעלי הרפתות כלל לא עמד באותו שלב על הפרק. יוסף-כהן הבינה כי אין טעם בפגישות האלה, כל עוד קבוצת אייפקס לא זכתה בעיסקה.
כעת, לקראת כינוס האסיפה שאמורה לאשר את העיסקה, אין ספק כי היא תיאלץ להריח את ריח הרפת והחציר כדי להבטיח שהכל יתנהל כשורה. הבעיה היא שהידיעה על זכייתה של אייפקס במכרז לא התקבלה בשקט ובשלווה. אפריקה ישראל וקבוצת מאיר שמיר המפסידות הופתעו מהתוצאה ושוקלות כעת את צעדיהן.
מדוע זכתה אייפקס? רייכמן הסביר כי היא הציעה לתשלובת אופק בהיר ועתיד. מבחינה זו, לא רק הכסף שיחק תפקיד אלא היכולת להבטיח את עתידם של בעלי הרפתות בהווה (ל-15-12 שנים ) ואת פעילותה הבינלאומית של התשלובת.
תנובה תמשיך לפעול במתכונת של שותפות ולא של חברה, ואין כוונה להנפיק את מניותיה בבורסה. התוכנית כוללת, בין השאר, את הרחבת פעילותה הבינלאומית של התשלובת וכניסה לפעילות בתחומים נוספים בישראל. אייפקס גם התחייבה שלא למשוך דיווידנד במזומן מעבר לרווחיות השוטפת. אגב, מי שמכיר את נורמות הניהול הבינלאומיות של קרן ההשקעות יודע כי לרייכמן או להנהלה הנוכחית של התשלובת לא הובטח דבר. הכל ייעשה בצורה עניינית.
לעומת זאת, עתידה של אייפקס אינו ברור. היא תצטרך להוכיח כי עיסקת תנובה לא היתה הצלחה מקרית, וכי לבעלי קרן ההשקעות הבינלאומית עדיין יש ממה לחלוב. באייפקס ישראל מבינים זאת - לכן סביר להניח שכבר ב-2007 הבאה עלינו לטובה תבצע קרן ההשקעות עיסקה מעניינת נוספת. ד"ר זהבית יוסף-כהן תהיה שם כשזה יקרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
