פתרון למהילות הדלק
למהילות הדלק יש פתרון- אך הוא מתעכב בגלל הסחבת. השר בן אליעזר לא חתם על צו שיחייב התקנת סוגרים אלקטרוניים במכליות. 3 תובעים דורשים 171 מיליון שקל בגין נזקים.
ביולי 2005 הוציא מינהל הדלק שבמשרד התשתיות טיוטת צו המחייב את חברות הדלק להתקין סוגרים אלקטרוניים במכליות המשמשות להובלת דלקים לתחנות. הסוגרים אמורים להתריע כשנעשה ניסיון לפתוח את המכליות או את ברזי הדלק לפני ההגעה לתחנה, ובכך למנוע את האפשרות למהול דלקים.
מאחר שחלק ניכר ממהילות הדלקים מבוצע כיום, לפי החשד, בשיתוף נהגי המשאיות, יישום הצו היה עשוי להפחית את היקף המהילות, אלא שעד היום שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, עדיין לא חתם על הצו. גורמים במשק האנרגיה מתחו אתמול ביקורת על התנהלות הממשלה, "מדובר בשלומיאליות של משרדי הממשלה. מצד אחד מעכבים פתרון טכנולוגי יעיל ומצד שני מנסים לקדם הצעת חוק פופוליסטית שתסגור לשבוע כל תחנה שבה יתגלה דלק מהול".
דובר משרד התשתיות, רונן משה, מסר כי "המשרד מייחס חשיבות לצו ופועל לקידומו. השר הנחה את מינהל הדלק לקדם את הטיפול בנושא".
שלשום, רגע אחרי שהתביעה הייצוגית הראשונה בפרשת מהילת הדלקים נחתה על שולחנו של בית-המשפט, כפי שנחשף ב"עסקים", הגיעה אתמול תביעה נוספת בעניין. התביעה הראשונה היא בגובה 1.2 מיליארד שקל, ובה נטען בין היתר כי מוני המשאבות בתחנות החשודות חייבו את הלקוחות עבור כמות גדולה יותר של דלק מזו שנרכשה בפועל.
אתמול הוגשה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לאישור תביעה ייצוגית נוספת על סך 171,072,000
התובעים הם חברת טי.אר.אס ייעוץ רדיולוגי. מנכ"ל החברה, גבריאל פולאק, המתגורר בגבעת-זאב, נהג לתדלק במקום את רכבו השייך לחברה. תובעים נוספים הם סמי שחר; נהג מונית, וחברת הדמיה אבחנתית, המחזיקה עבור עובדיה כלי רכב רבים.
התובעים, המיוצגים כולם על-ידי עו"ד רם גורודיסקי, טוענים כי מדובר באחת מפרשיות התרמית והכחש הגדולות שהתגלו בעת האחרונה. לדבריהם, במסגרת הפרשה, שהתפרסמה בציבור בכינוי "מה בוער", נחשפה שרשרת מעשים ומחדלים חמורים של הנתבעים שגרמו להונאת הציבור ולנזקים כספיים אדירים. מהילת הדלק, לטענת התובעים, גרמה לנזק כספי רב לציבור הרחב, ובכללו מי שלא רכש את הדלוק המהול.
הנזק הכספי מתבטא, לטענת התובעים, בתמורה מלאה ששולמה על מוצר נחות ופגום, שאינו באיכות ראויה ובאוקטן גבוה מכפי שהוצג. לדבריהם, הדלק המהול גורם נזק למערכות המכניות של הרכב בעקבות שימוש מתמשך במוצרים קלוקלים. התובעים טוענים לנזק סביבתי בעקבות שריפת הדלקים המהולים, הגוררת זיהום סביבתי רב יותר מזה הנגרם מדלקים שאינם מהולים.
התובעים רכשו דלקים מהולים בחלק מהתחנות החשודות במהילה. על כן לטענתם, הם זכאים, עם יתר חברי הקבוצה, לפיצוי בגובה סך כל רכישתם. לחלופין, הם מבקשים לקבל פיצוי בגובה השווה לאחוז המהילה, כלומר 30% מסך כל רכישותיהם.
הקבוצה שאותה מבקשים התובעים לייצג מוגדרת כקבוצת לקוחות וצרכנים שרכשו דלק מהול בשנתיים שקדמו להגשת התביעה בתחנות הדלק. על-פי הערכת התובעים, מספר חברי הקבוצה מגיע לעשרות אלפים. טרם ניתנה החלטה בבקשה, וטרם הוגש כתב הגנה.
בפרשת מהילת הדלק בירושלים, שפורסמה ב-25 באוקטובר 2006, נמסר כי החשודים סיפקו דלק ל-11 תחנות בסביבות ירושלים, וביניהן תחנה במושב אורה. בעקבות פניית "תחנת הדלק אורה", הממוקמת בצומת הכניסה למושב אורה והפועלת תחת סמלה של חברת דלק, התברר כי לתחנה זו אין קשר לחשודים ולחברות י.ד. בניהו ואנרגיה 2000, שהוזכרו בפרשה. במושב אורה יש תחנה נוספת, וזו הוזכרה בקשר לפרשת המהילה.
נא להמתין לטעינת התגובות
