מתגרשים? כיצד תתבצע חלוקת רכוש
אחד הנושאים הבוערים בהליך גירושין בין בני זוג הינו חלוקת הרכוש. פרמטרים לחלוקת רכוש. סקירה כללית שתענה לכם על שאלות בסיסיות
הרכוש הוא כל הונו של האדם הנצבר במהלך חייו. כשמדובר בנישואין ראשונים, הרכוש שצבר אדם עד כה, הוא רכוש שנצבר בדרך כלל במהלך הנישואין.
על מי שנישא אחרי תאריך 1.1.1974 חל חוק יחסי ממון בין בני זוג. זהו החוק המסדיר את היחסים הרכושיים בין בני זוג נשואים. בין אם בני זוג נישאו לפני תאריך זה ובין אם אחרי, ישנו שיתוף בנכסים ובזכויות הסוציאליות וזכויות אחרות שנצברו במהלך החיים המשותפים, מיום תחילתם ועד ליום הפרידה.
אין זה משנה על שם מי רשומים הנכסים או הזכויות הסוציאליות. על פי החוק הזכויות משותפות כל עוד נצברו במהלך הנישואין (ובמקרה של ידועים בציבור במהלך החיים המשותפים). בפועל, בדרך כלל הרכוש נצבר על שם אחד הצדדים. במקרים אלו, בכדי לקבל מחצית הרכוש מהצד השני (בהיעדר הסכמה על חלוקה) על הצד שהרכוש לא רשום על שמו, לתבוע קבלת מחציתו. התביעה נעשית ע"י פנייה לערכאה משפטית המתאימה לו על מנת לחלק את הרכוש בדרך שמשתלמת לו.
ישנן שתי ערכאות משפטיות להן הסמכות לדון בסוגיית הרכוש בעת פרידה של בין בני זוג נשואים במדינת ישראל: האחת, בית המשפט לענייני משפחה והשנייה- בית הדין הרבני.
כאשר הרכוש רשום על שם שני בני הזוג, קל יותר לפרק את השיתוף בו, שכן כל אחד מבני הזוג יכול למכור אותו או למשוך את הכספים. במרבית המקרים דירת או בית המגורים רשומים ע"ש שני בני הזוג ואילו שאר הזכויות,
בין אם מדובר בזכויות שנוצרו במסגרת עסקיו של אחד הצדדים ובין אם מדובר בזכויות סוציאליות וחסכונות שנחסכו מחשבון הבנק או מהמשכורת, רשומים על שם אחד הצדדים.
חשוב להדגיש כי בני זוג נשואים וכן בני זוג שאינם נשואים, יכולים להתנות על ההסדר הרכושי הנ"ל על ידי חתימה על הסכם. הסכם זה יכול להסדיר את היחסים הממומנים בין בני הזוג, בצורה שונה מזו המוצעת בחוק יחסי ממון.
במסגרת הסכם זה, בני הזוג יכולים להחליט כי חלק מהנכסים אשר יצברו במהלך היחסים לא יהיו משותפים. הם יכולים להחליט מתי יפקע מועד השיתוף, או שלא יהיה שיתוף כלל, בהתאם למה שמתאים להם.
ההנחה הרווחת היא, כי הסכמי ממון מסוג זה נועדו אך ורק לאנשים שיש ברשותם רכוש רב. הנחה זו מוטעית. הסכם זה צופה פני עתיד והוא מתייחס לנכסים ולזכויות שיצברו בני הזוג במהלך החיים המשותפים ולא מה שצבר כל אחד לעצמו עד כה. אם לא חתמו בני הזוג על הסכם, חל עליהם ההסכם שנמצא בחוק יחסי ממון בין בני זוג.
על פי חוק יחסי ממון, מתנות או ירושות שקיבלו בני הזוג במהלך הנישואין או רכוש אשר נצבר על ידם באופן עצמאי לפני תחילת השיתוף (היינו לפני הנישואין) לא מתחלק בין שניהם. רכוש כזה יהיה, גם בעת הפרידה, לצד אשר היה הבעלים בעת תחילת הקשר. אציין כי ישנם סייגים המתפתחים בפסיקה באשר לשיתוף בנכסים אלו (מתנה, ירושה ו/או נכסים מלפני הנישואין), שהינם נכסים חיצוניים לשיתוף. באופן כללי סייגים אלו מתקיימים רק כאשר הצד שצבר את הנכסים הללו מראה כוונת שיתוף ספציפית עם בן הזוג בהם.
מאת עו"ד ענבר שנהב - מומחית בדיני משפחה, גירושין וירושה http://www.girushin.com/
נא להמתין לטעינת התגובות
