המפסיד: הוטמייל. המנצח: תחליטו בעצמכם
את הוטמייל כבר לא מעדכנים, ביאהו יש ממשק נוח אבל חסר מקום, וג'ימייל קורא לכם את המיילים כדי להחדיר פרסומות • מה מציעים לכם שירותי הדואל? ואיזה שירות ישראלי הכי שווה, אם בכלל?
הוטמייל נולדה ב-1996 ב-4 ביולי , יום העצמאות האמריקני – תאריך שנבחר כדי לייצג את ההתנערות מכבלי ספק השירות. ואיפה היא נמצאת היום? הוטמייל נמצאת בבעלות מיקרוסופט ושייכת לרשת MSN המיושנת, המתחלפת לאיטה בשירותי ה-Live של החברה. תהליך ההרשמה פשוט ומהיר, אך לפני שתגיעו לעמוד הדואר תצטרכו לעבור דרך מסך באורך הגלות, שבו רשימות של פרסומים שיווקייים רבים.
השירות השתנה מעט מאוד לאורך השנים, ואתם יכולים לקבל בחינם 25 מגהבייט של אחסון, וזהו. תמורת תשלום ניתן לקבל שירותים נלווים, כגון סנכרון עם אאוטלוק ואאוטלוק אקספרס, הגדלת התיבה לשני 2 ג'יגהבייט והרחבת מגבלת גודל הפריטים הנשלחים ל-20 מגהבייט.
תוכנת הוטמייל ידועה כמשאבת ספאם בלתי רגילה, אך הבעיה
על פניו, להוטמייל פשוט אין מה להציע – השירותים עצמם לא מסוגלים להתחרות בחברות האחרות, וכל השירות תקוע ב-2004. נראה שמיקרוסופט הפקירה לחלוטין את המשך הפיתוח לטובת Windows Live Mail, שנמצא עדיין בגרסת בטא סגורה אך מבטיח תיבה בנפח 2 ג'יגהבייט חינם ושימוש באג'קס ליצירת ממשק זורם יותר עם פחות רענון דפים.
תמורת הכבוד המפוקפק של שימוש בכתובת עם סיומת מדינתנו, בהוטמייל ישראל, נותנים בחינם 3 מגהבייט לאחסון ואפשרות לשלוח קבצים שגודלם המקסימלי הוא מגה אחד בודד. תמורת תשלום תקבלו תיבה של 100 מגהבייט עם אפשרות לגישה ב-POP3. כנראה גם פה מדובר בעוד גופה נרקבת, שנותרה זרוקה ברחוב עד שה-Live Mail יעלה לרשת אצל כולנו. טוב כקוריוז בלבד. מי שפטריוט, שיפתח תיבה בנענע.
לפני כמה חודשים החלה יאהו להציע את שירות הבטא של דואר הרשת החדש של החברה. תהליך ההרשמה ליאהו פשוט וקל, אך תהליך ההרשמה לבטא – קצת מוזר. גרסת הבטא איננה פתוחה, ויאהו שולחת הזמנות למשתמשים לפי ראות עיניה. לכן, אם תרצו להשתמש בגרסת הבטא, תצטרכו לבצע מעקף על ידי כניסה להגדרות החשבון ושינוי העדפות התוכן כך שיציגו תוכן מאירופה (אנגליה, אירלנד, גרמניה או צרפת).
יאהו נותנת ג'יגהבייט אחד כנפח אחסון, וג'יגה נוסף במחיר 20 דולר לשנה, הכולל גם הסרת פרסומות ושילוב תוכנות דואר חיצוניות או העברה (Forwarding) אוטומטית. פריטי הדואר מוגבלים ל-10 מגהבייט, וניתן ליצור מסננים לפי תוכן הדואר, עד 15 פילטרים. יאהו יכולה לקרוא תיבות דואר חיצוניות על-ידי הזנת השרת, שם משתמש וסיסמה. כך תוכלו לקרוא דואר מספק השירות גם כשאתם ביאהו.
שירות הבטא החדש הוא חלקלק ואסתטי. הוא מאפשר ריבוי הודעות פתוחות באותו חלון בעזרת לשוניות, וגרירה של הודעות מתיבת הדואר לתיבות אחרות. בשירות החדש יש גם קורא RSS מובנה, המאפשר קישור ישיר לבלוג בשירות ה-360 של יאהו, אך בעלי בלוג שתומך בשליחת פוסטים בדוא"ל יכולים לעשות העברה של הפוסט עצמו. כמו בדוא"ל של שאר החברות, גם כאן יש לוח שנה ופנקס רשימות, אך השירותים ניתנים בחלון נפרד בגרסתם הישנה, עם הודעת התנצלות ידידותית מצוות הפיתוח (כל כך ווב 2.0).
סינון הספאם לא רע, וחשבון היאהו שלי לא מקבל יותר מהודעה אחת או שתיים ביום שהצליחו לעבור את המסנן המובנה. התמיכה בעברית, לעומת זאת, בעייתית. הודעות מגיעות לעתים בעברית (כשזה ספאם) ולעתים בג'יבריש (כשזה מאנשים אמיתיים שמשתמשים בדואר רשת אחר או בתוכנת דואר במחשב). כמו כן, לא ניתן להשתמש בפונקציית ה-Encoding של אקספלורר בתפריט המקש הימני.
רצועת הפרסום בצד ימין היא גדולה וצעקנית, ומפרסמת בעיקר שירותים נוספים של יאהו. יש גם פרסומות עדינות בתוך הממשק, בתוך חלון הצד של התיקיות.
בסך הכל, השירות של יאהו בוגר ושימושי. סימון ההודעות וגרירתן לתיבת דואר ללא הקלקות בתפריטים הם דברים קטנים אבל חשובים בממשקים מבוססי רשת, וכל הכבוד ליאהו על היוזמה. הממשק מהיר ומגיב היטב ויוצר תחושה של סביבת דואר מפותחת, כמו תוכנה שרצה בחלון מקומי. הוספת קורא RSS מבורכת גם היא, והטמעתו במערכת נוחה מאוד. החולשות בהשוואה לג'ימייל הן הנפח הקטן יותר, המגבלות של המסננים והפרסומות הצעקניות.
בנג'מין פרנקלין אמר פעם ש"אלו המוכנים להחליף את חירותם תמורת ביטחון אינם ראויים לא לחירות ולא לביטחון". משתמשי גוגל מוכנים להחליף את פרטיותם תמורת נוחות. גוגל מנסה לקטלג כל פרט מידע ברשת, כל תמונה וכל פיסת טקסט. גוגל מסבירה שעדיף שגם הדואר שלנו יישמר במקום מקוון כדי שתמיד נוכל לקרוא אותו. אנחנו זה אני, אתם ושרת הפרסומות של גוגל.
שירות הדואר של גוגל, ג'ימייל, נמצא בגרסת בטא כבר למעלה משנה וחצי. ג'ימייל מספקת למנוייה קרוב ל-3 ג'יגה-בייט שהולכים וגדלים כל הזמן, כפי שמראה המונה בכניסה לשירות; תמיכה בקוראי דואר חיצוניים (POP3); לוח שנה ופנקס רשימות; וגישה לכלל שירותי התוכן של גוגל. עוד בג'ימייל: גישה לתוכנת המסרים המיידיים של גוגל (Google Talk) מתוך הדואר, שמירת ארכיון הצ'טים בדואר ויצירת מסננים ללא הגבלה. גוגל לא תומכת בשרתי דואר חיצוניים, אך ניתן לשלוח אימיילים בזהויות שונות.
גוגל מרוויחה כסף מפרסומות, ולכן המחשבים שלה יקראו את הדואר שלכם, ואתם תראו פרסומות המבוססות על התוכן של האימייל שלכם. מערכת ג'ימייל קוראת גם כתובות למכתבים, הופכת אירועים לפריטים בלוח שנה ועוד. אגב, גוגל מקפידה להימנע מלהחדיר פרסומות לנושאים רגישים.
הממשק הוא סגפני, בלשון המעטה. אין תיקיות,יש "תגים". אין כפתורים, רק קישורים. אין טיפים בולטים, והחיווי על כל פעולה הוא עדין מאוד ומסתכם בשורה בצבע צהוב. יש תמיכה מלאה בעברית, כולל ממשק עברי, וכשעובדים איתו באקספלורר הוא מסתדר היטב עם ה"תסמונת הדו-קוטבית" שלנו. ניתן לכתוב נכון מימין לשמאל, והטקסט יופיע כנדרש אצל המקבל, ברוב המקרים.
ספאם הוא דבר נדיר ביותר אצל משתמשי ג'ימייל. לא כי הוא לא מגיע: הוא מגיע, וללא הרף. פשוט לא רואים אותו. הסינון עובד טוב כל כך, עד שאני לא זוכר מתי בפעם האחרונה ראיתי דואר זבל בתיבת הדואר. לג'ימייל ניתן להוסיף גם את ג'ימייל דרייב – תוכנה שהופכת את ג'ימייל לכונן אחסון חיצוני שאליו אתם יכולים לשלוח כל קובץ שנפחו עד 10 מגהבייט.
למרבה הצער, הבטא של ג'ימייל עדיין "סגורה". לא ניתן להירשם, אך מספר המנויים הוא עצום ותוכלו לבקש מכל אחד מהחברים שלכם להזמין אתכם להצטרף.
מבחינת תיבות הדוא"ל הישראליות אין הרבה מבחר. יש כמובן אלטרנטיבות, כמו mail.com, אבל כבר עדיף לנסות לשלוח אימייל בפרוטוקול TCP/IP עם יוני דואר מאשר להשתמש בו להתכתבות. מבין שירותי הדואר הגדולים, יאהו וג'ימייל מובילים מבחינת היכולות הטכנולוגיות והפופולריות. חשבון בכל אחד מהשירותים ייתן לכם גישה לאוסף שירותים נוספים: ליאהו יש את פליקר, לגוגל יש את רייטלי ובלוגר.
בוואלה דואר תקבלו 5,000 מגהבייט, קורא RSS ויומן. זהו, בערך. וואלה מאמצת את המינימליזם של גוגל ומכניסה תכונות בהדרגה לפי היכולת והצורך. יש מחיצות, יומן פשוט אך פונקציונלי ופנקס כתובות עם אפשרות לרשימות תפוצה. אין שום שילוב עם דואר חיצוני או אפשרות לסינון אוטומטי על-פי תוכן. קורא ה-RSS שולף רק כותרות ולא תכנים, ומחייב כתובת מלאה של דף ה-RSS. רוב קוראי ה-RSS מסתפקים בכתובת הראשית של האתר. אצל וואלה הקישורים ייקחו אתכם לדף המקורי, על חשבון הדואר שלכם, מה שמצריך פתיחה של חלון חדש באופן ידני והחלפת חלונות. לא שימושי במיוחד. לספרטנים בלבד שאוהבים נפח אחסון גדול.
בהרשמה לדואר נענע, השדות "מצב משפחתי" ומספר ה-ICQ מסומנים "חובה". סליחה? בכל זאת הצלחתי להירשם, והופתעתי למצוא שירות שעל פניו נראה כמו שרת אקסצ'יינג' מלא, עם שירותי אאוטלוק מפותחים, כולל הממשק הגרפי.
נענע נותנת 3,000 מגהבייט, תמיכה בגישה ב-POP3 וגרסה לסלולרי, שהיא מספיק מינימליסטית ומתאימה לדפדפן הפשוט ביותר. בנענע עשו עבודה טובה, ומי שאוהב את הנוחות של סביבת העבודה באאוטלוק מוזמן להיכנס. האתר מגיב היטב ומהיר דיו לעבודה נוחה, אלא אם כן אתם משתמשים בפיירפוקס. אם רק יואילו בנענע להסיר את פס הפרסומת הענקי, שאוכל בקלות שליש מהמסך עוד לפני שחלון התיקיות לוקח את המעשר שלו, נוכל כולנו להשתמש בשירות, שמחים ומאושרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
