דרושה: סבתא בוכרית
לא חייבים לעבוד לילות בפיצריה השכונתית כדי לשלם את שכר הלימוד. לא חסרות קרנות, נדבנים ויהודים חמי לב ברחבי העולם שישמחו לממן לכם מלגה. ייתכן שאת המבחנים ועבודות הסמינריון תיאלצו לעשות בעצמכם, אבל מישהו ישמח לשלוח לכם צ'ק לכיסוי שכר הלימוד. איך מוצאים מלגה מתאימה? צריך רק להתאים לכמה דרישות בסיסיות, כמו מוצא, מקום מגורים ואפילו מגדר
לפני שמפנטזים על הפסקות אינלקטואליות על מדשאות הקמפוס ועל לילות לבנים של כתיבת סמינריונים, צריך לבדוק שאפשר לכסות את הסכום הסמלי (כ-30 אלף שקל לתואר ראשון באוניברסיטה, והרבה יותר כשמדובר במכללה). ומה אם אי-אפשר? אז מתחיל המרוץ אחרי המלגה.
רבים וטובים מתייאשים מהחיפוש הזה מוקדם, אולי מוקדם מדי, במחשבה שהמלגות מיועדות רק לגאונים שגירדו בפסיכומטרי 800 אלגנטי. ובכן, הפתעה: 453 מלגות זמינות כרגע ב"מדריך המלגות השלם" באתר www.milgot.org.il - מלגות המאפשרות כמעט לכל אחד לתפור לעצמו את מימון הלימודים.
כמעט לכל אחד, בהנחה שאתם עונים לשורה של תנאים מוזרים. סבתא גרוזינית? מגורים באור יהודה? רוקדת בלט קלאסי מאז טרום חובה? יש לנו בדיוק את הצ'ק בשבילך. נדבנים רבים ישמחו לשלוף את הארנק ולשלם עבור הסטודנט שייצג היטב את האינטרסים שלהם באקדמיה.
כמעט לכל עיר, מוצא או מגדר יש מלגה, וסכומי הסיוע נעים מכמה שקלים, שנועדו לספק דמי כיס לסטודנט העני, ועד מימון מלא של שכר הלימוד בתוספת דמי מחיה.
כך, למשל, לוחמים משוחררים (עד דרגת סגן, כולל) מוזמנים, בתוך 3 שנים מהשחרור, לפנות ל"אימפקט - מלגה ללוחמים", ולהצטייד בתעודת לוחם ובמצב סוציו-אקונומי קשה. למתאימים תמומן שנת הלימודים הראשונה בתואר הראשון.
בוכרים יכולים לפנות ל"אבוקה - קרן מלגות לחינוך גבוה לסטודנטים הבוכרים", כשבחלוקת המלגות ניתנת עדיפות לתלמידי שנה ראשונה ושנייה. המעוניינים בקריירה בקבלנות ומתגוררים בראשון-לציון (היי, אם זה אתם, כנראה אין לכם יותר מדי מתחרים בקטגוריה) יכולים לנסות את מזלם ב"ארגון הקבלנים והבונים של ראשון-לציון", שמחפש את מי שלומדים מקצועות שקרובים לענף הבנייה.
"ארגון יוצאי דמשק בישראל" מחפש צעירים ממוצא סורי; ארגון "נשים אקדמאיות" מחפש לקדם את בנות המין היפה אל עבר הדוקטורט (בקיצור: דוקטורנטיות) ; והעדה היהודית-ספרדית בחיפה מעוניינת בבנים או בבנות להורים בני עדות המזרח, תושבי חיפה בלבד, שסיימו שירות צבאי.
ההתאחדויות של יוצאי הודו, טורקיה, אתיופיה ואפילו כורדיסטאן האיראנית תרות במרץ אחר סטודנטים מתאימים - כך שהמוצא, למי שפספס, משחק תפקיד מרכזי בקבלת המלגות.
אגב, המוצא כולל גם את המקצוע של אבא-אמא. הכנסת, למשל, החליטה לפני 3 שנים לפנק 24 מילדיהם של עובדי המשכן הלומדים בתיכון (הילדים, לא ההורים) במלגה בסך 500 שקל. אמנם האוצר לא אישר את ההצעה, אבל דובר הכנסת הסביר שהעובדים כבר הגישו את הבקשות למלגה, ולכן מאוחר מדי לבטל את התמיכה.
והפוליטיקה לא עוצרת כאן. מי שלא מקורב לבית המחוקקים יכול למנף את הסכסוך הישראלי-פלשתיני כדי ליהנות מתואר ראשון באוניברסיטת סיטי בלונדון - על חשבון הברונים הבריטים שואפי השלום. 8 סטודנטים ישראלים ו-8 סטודנטים פלשתינים לומדים וחיים יחד במשך 3 שנות התואר, בתקווה שהריבים על פיסת האדמה הקטנה במזרח התיכון יהפכו לוויכוחים יומיומיים בנוסח מי ישטוף את הכלים במעונות.
המלגה מוענקת בחסות הארגון "עץ הזית", והיא כוללת מימון של שכר הלימוד, המגורים, קצבת מחיה חודשית המחושבת בהתאם ליכולת הכלכלית של הסטודנט, ואפילו כרטיס טיסה פעם בשנה. אבל יש גם כמה חובות (לא כולל החובות
בוגרי הפרויקט שוקדים בין השאר על בניית קורס אקדמי ללימוד הסכסוך - שיתקיים במקביל באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת ביר-זית, על הקמת סוכנות ידיעות ישראלית-פלשתינית בירושלים ובעזה, וגם על סדנה למוזיקאים צעירים.
ולא רק בישראל משתכשכים בפוליטיקה. מסתבר שאפשר גם לינוק ממוקדי הטרור העולמיים-וגם לקבל חותמת אישור של מוסדות אקדמיים מהשורה הראשונה. לא מאמינים? קחו לדוגמה דייל איקלמן, מרצה בדארתמות 'קולג', קיבל מענק מאוניברסיטת אוקספורד כדי לחקור את ההנהגה הפוליטית והדתית המפולגת בעולם המוסלמי, לרבות תפקידו של אוסאמה בן לאדן.
מי שמממנת את המלגה היא לא אחרת ממשפחת בן לאדן עצמה, שהקימה קרן לזכר אביו של אוסאמה, מוחמד. אגב, מאז 11 בספטמבר אוניברסיטאות רבות, ובהן הארוורד המפוארת, כבר לא מציינות את שמות זוכי מלגות בן לאדן באתר האינטרנט שלהן, פשוט כי לא נעים. "זה נעשה כדי למנוע הטרדות לסוגיהן וכדי לענות על כל דרישות הביטחון", אומר ג'ון רין, מדוברי האוניברסיטה.
המלגות הופכות לחיוניות אפילו יותר כשחושבים ללמוד בחו"ל, שם ה-30 אלף שקל מכסים רק את שכר הדירה, והמחיר האמיתי של התואר (שלא לדבר על עלות המחיה) מסוכן לאסתמטיים או לבעלי לב חלש. מה שצריך לזכור כשמחפשים הזדמנות ללימודים מעבר לים הוא שגם שם מסתתרת קומבינה, רק צריך לדעת איפה למצוא אותה. בארצות הברית, למשל, הקלף הנכון הוא לעתים קרובות הספורט.
אלפי אוניברסיטאות ומכללות מאפשרות לספורטאים צעירים לשלב מסלול לימודים אקדמי עם תחרויות בענפי ספורט שונים, ומעניקות מלגות לימודים מיוחדות לספורטאים שמייצגים את בית-הספר בתחרויות מול מוסדות אחרים. יותר גבוה, יותר מהר? בהחלט. מלגת ספורט יכולה להסתכם ב-45 אלף דולר (עלות סבירה לשנת לימודים אקדמית באוניברסיטה טובה ).
אבל לא חייבים לרוץ. אפשר פשוט להתחבר לשורשים וללכת על הקלף החזק באמת - השנור היהודי. עו"ד גדעון פישר, נשיא אגודת בוגרי קיימברידג' בישראל, מסביר שבכל אוניברסיטה בחו"ל יש מרכז לטיפוח סטודנטים ממדינות אחרות.
כן, גם סטודנטים ישראלים. "בכל הקשור לסטודנטים יהודים שמגיעים מישראל, יש גם קרנות בינלאומיות וגם לאומיות שתפקידן לסייע ליהודים הזקוקים למלגה", הוא מסביר, "לדוגמה, קרן AJA מסייעת בכל שנה למיליוני סטודנטים יהודים מרחבי העולם.
כמו כן, ניתן לנסות ולהסתייע גם בקרנות פילנטרופיות על שמם של תורמים עשירים באמצעות פנייה ישירה לאותה קרן. קרן אחת כזו היא הקרן שבבעלות סיריל שטיין. אפשר גם להיעזר באגודות בוגרי האוניברסיטה, כמו האגודה לבוגרי אוניברסיטת קיימברידג' בישראל, שפועלת לגיוס תמיכה בסטודנטים ישראלים נבחרים".
בישראל, לפחות בכל הקשור למכללות, מתברר שלעתים קרובות יותר משהעגל רוצה לינוק - הפרה רוצה להיניק. תראו את המכללה האקדמית להנדסה "סמי שמעון", שמבינה שללב הסטודנטים מגיעים דרך המלגה.
"מוסדות לימוד רבים רוצים לעודד את הסטודנטים ללמוד אצלם, ולפיכך הם משתפים פעולה עם גופים פרטיים וציבוריים ומציעים מגוון רחב של מלגות", אומרת דוברת המכללה סיגל ירון. "בנוסף למלגות הניתנות לסטודנטים על-פי קריטריונים סוציו-אקונומיים, יש מלגות ייחודיות שמטרתן להקל על הסטודנטים את מימון הלימודים ולעודד אותם להיות מעורבים בקהילה".
לדברי דוד בגלייטר, דיקן הסטודנטים של המכללה, בתשס"ו העניקה המכללה מלגות בסך 5.8 מיליון שקל ל-1,209 סטודנטים. רק תראו עד כמה מוכנים ללכת לקראתכם: נשיא המכללה, פרופ' יהודה חדד, יזם מלגה הכוללת שכר לימוד חינם למשך 4 שנים עד לסיום התואר מהנדס, שכר דירה מסובסד, נסיעות מסובסדות ומחשב נייד חינם - בסטודנט שיגור בדימונה ויפעל למען הקהילה.
ברשת המכללות אורט נוקטים שיטה דומה. סמנכ"ל הרשת, איתי גולדפרב, טוען שהיקף המלגות שהציעה הרשת בתשס"ו היה מיליון ו-250 אלף שקל, שחולקו בין 1,000 סטודנטים ב-7 מכללות הרשת בארץ.
באורט רחובות תמצאו מלגת נסיעות לסטודנטים שמתגוררים במרחק 25 ק"מ ויותר מהמכללה. אורט אולייסקי ירושלים מעניקה מלגה בשווי 1,000 שקל לבנות שנרשמות ללימודי אלקטרוניקה, חשמל ומכטרוניקה. מכללת אורט הרמלין נתניה מציעה מלגות של עד 3,000 שקל לסטודנטים שתורמים מזמנם וממרצם למוסדות קהילתיים כמו מתנ"סים ובתי-ספר, וכן הלאה.
אז מלגות, מסתבר, יש המון. אלא שכמו כל דבר בחיים, גם אותן צריך לדעת איפה לחפש. או לכל הפחות לדעת איך להיוולד לסבתא הבוכרית הנכונה.
נא להמתין לטעינת התגובות
